אחת ממטרותיה העיקריות של ישיבת 'תומכי תמימים', היא ללא ספק החיבור לאלוקות. במילים אחרות, להוריד את העולמות הרוחניים שנראים כעליונים ומרוחקים מעולמנו הגשמי והחומרי לתוך השכל והרגש שלנו. בעגה החסידית זה נקרא 'עבודה'.
בדיוק לכן התמקדו רבותינו נשיאנו כולם בחשיבותה וערכה העליון של 'עבודת התפילה'. העבודה והיגיעה להתחבר לקדוש-ברוך-הוא בשעת התפילה, היא פשוט נקודת החסידות. עקב כך, תורת החסידות דורשת
את זמן ההתבוננות בביטול העולמות והחייאתם בכל רגע וכדומה, דווקא בסמיכות לתפילה. זוהי העת המתאימה ביותר לחבר את הידיעה וההשכלה שלנו לרגש הלב וממילא לחיי היום-יום.
מובא שהתמימים ב'תומכי תמימים' בליובאוויטש, התכוננו במשך כל היום לתפילה! להזכיר שמדובר אודות כאלו שלמדו נגלה וחסידות ברצף שעות ארוכות וכמעט ללא הפסקה, כאשר כל סדר הלימוד וכו' מוקדש כהכנה לעיקר העיקרים – הפגישה וההתחברות עם עצמות ומהות.
הגענו ל'תומכי תמימים' בשביל להתפלל. ללמוד 'נתיבות' ו'קצות' יודעים גם בישיבות נוספות.. הגענו הנה להכיר את הבורא. לקלוט שאכן באמת לאמיתו אין דבר מלבדו. לפיכך נסע גם אדמו"ר הזקן למעזריטש, בכדי להתפלל. זוהי המטרה שלנו. לקלוט שאלוקינו חי, תורה ומצוות נצחיים המה.
לקלוט שלא רק שמציאות הגשמיות אינה סותרת לעובדה ש'לית אתר פנוי מיניה', אלא היא מחזקת זאת. מכיוון שאין דבר שיכול להתקיים ללא דבר הוי' שבו, אז זה שקיים שולחן למשל – זוהי הוכחה מוחצת שדבר ה' מחייה אותו!
אדמו"ר האמצעי כותב ש'מי שעוסק בהשכלה ואינו עוסק בעבודת התפילה, דומה לעשיר שפורט את רכושו למטבעות מזוייפים'.. שמי שלא עוסק בעבודת התפילה 'נוח לו שלא נברא'..!!
ישנם כאלו שחושבים ש'עבודת התפילה' זה משהו לברנז'ה.. הרבי שליט"א אומר בפירוש שזה שייך ומצווה לכל אחד באשר הוא! כל תמים מסוגל, יכול ופשוט מוכרח להתפלל באריכות. צריכים לקלוט שהדבר הכי כיף והתענוג הכי גדול עלי אדמות, היא הדביקות בזמן התפילה! יותר מכל תאווה אפשרית אחרת! זה באמת כיף.
פשוט אושר בלתי נתפס! 'חסידות מציבה חסיד פנים אל פנים מול אין-סוף'. יש לי אפשרות להיפגש עם בורא העולם..!!! זה הכוונה 'לפתוח את העיניים'! לצאת מהבוץ והחושך הגס של העולם האכזרי..
אבל בשביל שאכן נוכל 'להתפלל' כמו שצריך ולהרגיש אלוקות, אי אפשר להגיע סתם כך לתפילה.. צריכים להתכונן. חייבים שנבין נושא אחד בחסידות אליו אנו מתחברים באופן מקסימלי. לדוגמא, ללמוד בכל יום לפני 'הודו' בשחרית, פרק תניא או מאמר שמושך אותי ונוגע אלי. כך אט אט, המים יטפטפו וישחקו לנו את הנפש הבהמית.. הכיף והעונג שלנו גם בהמשך היום יהיה בעיקר לאלוקות!
זה לא קורה ברגע. חייבים קביעות ב'עבודת התפילה'. לקבוע יחד עם המשפיע זמן וקטעים בהם מתמקדים ולא לפספס זאת לעולם. קביעות בנפש. אז הכל משתנה. אלו חיים כמה רמות מעל. פשוט חייבים לעשות סוויץ' בראש של 180 מעלות. מהפיכה בגישה. הגיע הזמן שנפנים חסידות! התפילה זה יסוד הרגש האמיתי שלנו. רגש ואהבה לדברים הנכונים והמענגים באמת. חיבור לכיף האין-סופי ולאושר נצחי..!!!!!
עורו ישנים! 'שאו מרום עיניכם' ותקלטו שאכן כל דבר קיים בזכות האלוקות שמחיה אותו. אנחנו מוכרחים להודות לה' שיש לנו רבי וחסידות. שאנו יכולים להכיר אותו יותר. לחיות אותו. כאשר לומדים חסידות ומתפללים עמה כדבעי, חשים מהי גאולה ומהו משיח. חיים את זמן הגאולה בפועל.