אתר 'לחלוחית גאולתית' מגיש טור דעה מעניין בנושא בנגינה ביהודת בכלל, ובחסידות חב"ד בפרט • מה ההבדל בין שיר גוי לשיר יהודי? למה מתמקדים כל כך הרבה בחב"ד בניגונים? האם באמת יש עניין לשמוע רק ניגוני חב"ד? מה המשמעות האמיתית של מנגינה? ומה מגלה את עצם הנשמה? • על כך ועוד במאמר המרתק שלפניכם • לקריאה
•••
עולם הנגינה תופס מרכז נכבד בתורתנו הקדושה. נוסף ללהקת הלווים המקצועית ששוררה בבית המקדש, אף לאחר חורבן בית חיינו המשיכה הנגינה לאצור ולהחזיק חשיבות עיקרית.
השירה היהודית מתייחדת בכך, שהיא אינה מטרה ואמנות בפני עצמה לשם יופי ותענוג, כשאר העמים. היא משמשת כאמצעי להתעלות רוחנית. להתרוממות הרוח. לעליית הנשמה בהשתפכותה והתלהבותה לפני השם בתפילה ועבודת השם. כאן מקבלת הנגינה את צורתה האמיתית.
עד כדי כך באה מעלתה העצומה של הזמרה בתורת ישראל, אשר בכתוב נאמר: 'תחת אשר לא עבדת את השם אלוקיך בשמחה ובטוב לבב.. ועבדת את אויבך' ומסבירה הגמרא1 'הוי אומר זו שירה'! כן נאמר2 שישנו היכל עליון שאינו נפתח אלא בניגון.
חכמים שיבחו מאוד את הנגינה בתורה ובתפילה ואמרו 'כל השונה בלא זמרה'3 ומפרשים במקום מסבירים 'שהיו רגילים לשנות המשניות בזמרה.. ועל ידי כך נזכרים יותר'. כן אמרו 'רבי מאיר היה מנגן בצלותא [=בתפילה] בכל מיני ניגון' וישנם עוד ביטויים לרוב.
לאחר זמן רב בו כמעט ודעכה הנגינה היהודית, באה החסידות והפיחה רוח חיים חדשה ורעננה בנגינה הישראלית. השירה תופסת עמדה אלמנטארית וראשונית בחסידות.
מכל סוגי הנגינה בחצרות החסידיות השונות, מתגלית הנגינה החב"דית בכל תוקף זוהרה בצביונה וסגנונה המיוחד והסינגולארי. הנימה החב"דית עמוקה ואצילית. 'נגינה בכלל ובפרט בשעת התפילה – היא אחת מדרכי החסידים'*3.
רב כוחו של הניגון החסידי לגרש את העצבות הנמאסת וגדול עוזו להכניס אור חדש של שמחה ואושר פנימי. הניגון מעלה את האדם לעולם מרומם וזך.. למקום כה נעים וכיף שקשה להתנתק ממנו..
מרוץ החיים נעצר. חיים מעל הזמן. פתאום הכל מובן. נסגרים מעגלים. מורגש רק נחת ושלווה. עם הניגון ניתן לטפס מעלה מעלה.. להתענג על השם בלי סיסמאות.. ניגון מעורר ומעין תזכורת על יעודנו בעולם הזה – להשלים את רצון הבורא.
השירה החב"דית יוצאת מעומק הלב ומזעזעת את הנשמה. 'בכוחו של הניגון לחלץ את האדם אף מן הבוץ העמוק ביותר'4 ו'כל עליה מנמוך לגבוה אינה אלא על ידי הניגון'5. 'לכל מנעול ישנו מפתח משלו, אלא שלאומן יש מפתח כללי שבו הוא יכול לפתוח את כל המנעולים – זהו הניגון'6. בנוסף, אדמו"ר הריי"צ מתאר את ניגוני חב"ד כ'עצמיים'7! זאת אומרת שיש להם מיוחדות בגילוי עצם הנשמה ובמילא בגילויו של הבורא.
לכן מדגישה החסידות את החשיבות של הנגינה בזמן התפילה. זמן התפילה זהו זמן סגולי בו יש כוחות לגלות את הנשמה והקשרה לבורא. על ידי שמנגנים בהתעוררות ובלבביות, כל המסכים של הגסות והקליפות נמסים ומתקלפים ואזי מתגלה הנשמה בטוהרה.
דמעות הרגש, מנקים ומחטים את הלב ביסודיות. אדמו"ר הזקן היה מתפלל את כל התפילה בניגון ומזה לומד עבורנו רוענו בשיחת פרשת 'בשלח' תשנ"ב, שכך יש לנהוג. לנגן כמה שיותר בתפילה.
'השיר הוא קולמוס הנפש'8. המנגינה מבטאת את נפשו של מלחינה, בצורה הכי חזקה. אפילו יותר מדיבור9. כאשר מאזינים או שרים שיר כלשהו, מתחברים לנפשו של המלחין והשפעה זו ניכרת מיד ואף לאורך זמן, לחיוב או חלילה לשלילה. המנגינה ממש משנה ממהות למהות. היא משפיעה עמוקות על הלך הרוח של האדם ועל אמונתו.
סיפורי החסידים עשירים באפיזודות אודות נשמות רבות מישראל שנעשו בעלי תשובה שלמים וחסידים, על ידי ניגוני חב"ד הלבביים. ידוע שאדמו"ר הזקן רכש הרבה נפשות לחסידות באמצעות ניגוניו המלאים דביקות. גם מסופר על אברכים שהתאוננו על כך שאינם מבינים את ספר ה'תניא' והשיבם המחבר, שבכדי להבין 'תניא' זקוקים לנגינה חסידית… כיוצא בו התבטא ר' הלל מפאריטש ש'מי שיש לו חוש בנגינה – יש לו חוש יותר טוב בחסידות' ועוד.
חסידים בדביקות בעיצומו של ניגון חב"די, בעת התוועדות. איור: ר' זלמן ע"ה קליינמן
לכן מובנת החשיבות העצומה שיש בשמיעת ושירת ניגוני חב"ד בלבד וב'דווקא'. ניגונים אלו הולחנו על ידי רבותינו נשיאנו או חסידים בעלי צורה, כביטוי לבבי עמוק ועז להתקשרותם ודביקותם לבורא בעת תפילתם וכדומה. את כל חייו שופך החסיד בניגון שמתפרץ לו בעת עבודתו בתפילה באריכות.. אלו הם ניגונים עם מהות. עם רגש אמיתי. עמם ניתן לעלות לתוככי הנשמה, לעצם שלנו שכולו טוב.. דווקא עם ניגוני חב"ד ניתן להתחבר באמת לעצמנו. למהות שלנו. להרגיש את השני באמת. לפתח רגש אמיתי ונכון.
נוסף לכך, בכוח התורה העלו נשיאי חב"ד לקדושה שירים גויים או יהודיים, שמתאימים להתעוררות אמיתית בדרך האמת – חב"ד ליובאוויטש. הללו נחשבים אף ניגונים 'מכוונים', מכיוון שהתחבבו אצל הרבי, על אף שלא הולחנו על ידו. גם חסידים השתמשו בדומיהם, מתוך הבנה במהות המנגינה והתאמתה לגילוי הנשמה. אלו נקראים ניגונים 'ממולאים' שחדורים בתוכן חסידי ובקירוב לבורא העולם ומנהיגו.
כך גם בכוח הציבור, שכאשר מקבלים יחדיו כללרוב חסידי חב"ד ניגון חסידותי חדש שהולחן על ידי חסיד, נהפך הניגון לחלק בלתי נפרד מהניגונים החסידיים. [ניתן לראות את הדגשת הרבי שליט"א בשיחת פרשת 'וישב' תשנ"ב, שלאחר שמסביר על הפיכת 'מארש' צרפת על ידי נשיא הדור דווקא, יכולים גם החסידים להוסיף ניגונים חסידיים דווקא ועל ידי חסידים שמסוגלים לחבר ניגון טוב דווקא. לא כל מנגינה ולא מכל אחד. זאת יכול רק הרבי].
מסופר, שבאחד מנסיעותיו התכופות של הרבי הרש"ב, הסתובב עם חסידיו על יד תיאטרון שהושמעו בו מספר שירי גויים. אחד השירים התחבב על הרבי וביקש ממלוויו להתאימו לניגון חסידי, על ידי שיעשו בו שינויים מהותיים ובכך 'יקנו' אותו לקדושה [דומה ל'קניית' ניגון ה'מארש' של צרפת שרוככו תנועותיו].
שני החסידים שעסקו בכך, השקיעו בכך זמן רב והתעצמו עם המנגינה עד כדי כך שהם נהיו חולים מכך.. לבסוף ניגונים אלו אכן שונו בקצבם ומעט אף בקימוטים ו'קנייטשים' שונים במנגינתם, עדי נכנסו לתואר 'ניגון חב"די'. מלבד אלו שנבחרו ובמילא 'התעלו' ונכנסו לכרם ניגוני חב"ד המיוחד, אין לנו אלא ניגוני חב"ד ותו לא. לא חסר לנו כלום ואין מה לחפש בשדות זרים. אפילו בניגוני שאר חצרות החסידים. איננו מחפשים 'גילויים' וריגושים 'קדושים' מעוררים.. רק את הבורא עצמו!
בדיוק כמו שאין מה לחפש בלימוד חסידות אחרת או מנהג חסידי אחר, כי בחסידות חב"ד יש הכל ויותר מדוייק ונכון – כך והרבה יותר, אין שום תוספת בכל מנגינה שאינה חב"דית טהורה. זה התעוררות זמנית וחיצונית. ללא פנימיות של חכמה, בינה ודעת.
במיוחד לאור העובדה, שייתכן שאף ניגונים ששרים והתקבלו בכל עדות וחוגי עם ישראל, מקורם טמא. למשל, בשנים הראשונות לנשיאות, ביקש הרבי מלך המשיח פעמים רבות שישירו בהתוועדות שירים מ'זמרת הארץ' [=ארץ ישראל].
פעם החלו לנגן שיר שמקובל כפיוט עתיק וקדוש שמושר בכל בתי הכנסת בירושלים, אך נשיא הדור עצר את השירה, באומרו ששורש מנגינה זו משלוש קליפות הטמאות.. וכן קרה שוב שניגנו ניגון עתיק שמושר בקהילות רבות בישראל ומילותיו מספרות על דביקות ישראל בשכינה וגם מנגינתו מלאת דביקות. להפתעת הקהל, הפסיק הרבי ואמר: 'צריך לדעת מהיכן מקורו של הניגון' ומיני אז לא שרו אותו שוב10.
אילוסטרציה. עשרת אלפים חסידי חב"ד מנגנים יחדיו ניגון חסידי בעיצומה של התוועדות ארצית
[אין צורך להיכנס לכל ניגון בפרטות, אך כל ניגון שלא בטוח במאת האחוזים שהינו ניגון חב"די – אין לנגנו עדי הוודאות בנכונותו. ספיקא לחומרא. רק מה שברור וללא ערעור שהוא התקבל כניגון חסידי. בדורנו ישנו בלבול עצום והפרת קווים מוגזמת בכל הנושא הזה.
ניתן לראות בחוש שמרבית השירים שמנסים להכניסם בשנים האחרונות, אינם מתאימים לא במנגינתם וחלקם אף לא בתוכנם11. הם גורמים פריקת עול המוסכמות בכלל של ניגונים חסידיים וכדומה, במילא 'צו השעה' להתעצם ולהתגבר על כל המונעים מבית ומחוץ ולשמוע רק ניגוני חב"ד וודאיים ומוחלטים]
לעומת זאת, יש לדעת את החומרה ההרסנית של שמיעת שירים אחרים, בפרט גויים. שירה או האזנה לשירים מסוג זה, מחוללת אסון כפשוטו. זה הורס כל חלקה טובה בעבודת השם והתקשרות לנשיא. הגמרא מספרת ש'אחר' [=אלישע בן אבויה] יצא לתרבות רעה מכיוון שלא פסק זמר יווני מפיו11*! גם מוסבר שכאשר שרים את ניגוני העמים, מתחברים לשלושת קליפות הטמאות השם ישמור12.. כן מקובל שאימתי שמנגנים את שיריהם, זה עלול לגרום לדביקות בנשמת הגוי בהקיץ13!!!
ההסבר לביטויים החריפים הללו מובן בהחלט. כאשר מאזינים או שרים את מנגינתם, שבעצם היא ביטוי מוחלט של נפשם, במילא 'מתחברים' בזמן ההקשבה לתוכו של המלחין וכך לחייו הכפרניים ועד לקשר ישיר לעבודה זרה רחמנא ליצלן. זה פוגם בטוהר המחשבות. לא פלא שקשה ליהנות מענייני קדושה.. זה מגשם ומסתיר על העדינות היהודית.. הרכות והנעימות התמימה החסידית נעלמת יום אחד..
גם לשמיעת שירים של יהודיים, שאינם יראי שמיים ושומרי תורה ומצוות לחלוטין, הבעיה בעינה עומדת [אם כי כמובן גרוע פחות..]. לדוגמה, שלמה קרליבך היה חסיד חב"ד. בקיא עצום בתורת החסידות ושליחו האישי של הרבי שליט"א בכמה עניינים. לימים הוא קצת קירב את התורה לעם והוריד 'פה ושם' [לדבריו 'למטרות קירוב' וכדומה לא עלינו]. הרבי התנגד נחרצות לשיטתו ולקשריו הרשמיים לחסידות חב"ד.
הוא הלחין גם המון מוזיקה ['יהודית' להבנתו]. כאשר שאל הרב שליאמע, מנהל 'בית רבקה' בצרפת את הרבי מלך המשיח האם ניתן לשמוע את שיריו, מיד נענה הרבי ש'יש מספיק מוזיקה יהודית'.. גם כאשר השלוחים באוסטרליה רצו לארגן ערב עם מוזיקה יהודית, ווידא הרב חודקוב כמה וכמה פעמים שלא ישמיעו את שירי שלמה קרליבך14.
יש לקלוט ולהכניס לראש היטב, שזה עניין גורלי. ממש קריטי ליראת שמיים ולהתקשרות לרבי. חייבים להתעלות! ניגון הוא מרומם. מוכרחים לעצור את רצף החיים ולנגן. להאזין למשמעות של הניגון.. להתחבר אליו.. אחרי שמתחברים באמת לניגוני חב"ד, כל השאר אפילו לא קורץ.. פשוט כיף לשמוע מוזיקה טובה ואמיתית. אין סוף לתענוג של ניגוני חב"ד. ישנם אלפי [!] ניגונים, שכל אחד שווה מיליונים והרבה מעבר לזה! כל ניגון זה חיים!
פעם נודע לרבי נשיא דורנו על חתונה של אנ"ש, שניגנו בה כל מיני שירים וניגונים, אך לא רק ניגוני חב"ד. התבטא הרבי מלך המשיח: 'למה לרעות בשדות זרים?!'15.. נו. איך אפשר לפספס ללמוד עוד ניגון ו'לחיות' איתו קצת, בשביל איזה שיר דלוח ומטונף?? זה כמו להחליף יהלום בבוץ עכור.. חייבים להיכנס לעולם המופלא והנעים של ניגוני חב"ד..!
כל ניגון הוא קודש הקודשים ממש. אחרי שמנגנים ניגון מכל הלב, לפתע מורגש שהעולם הזה הרבה פחות תופס אצלנו מקום ואלוקות 'חיה' ומושכת.. זה נקרא 'לחיות גאולה'. לחיות מעניין אלוקי. להרגיש שהעולם הוא הבל הבלים ואין שום דבר חוץ מהבורא. ליהנות ולהתענג מניגון.. שזה יתפזם מאליו במהלך היום.
היום כולם מחפשים לעזוב את הריקנות ומחפשים תוכן. צריך לעזור להם. שלכולם תהיה מוזיקה פנימית ומהותית.. שכל העולם יכיר ויאהב ניגוני חב"ד.. לגלות את הכיף האין סופי בניגון. צריך להגיע למסקנה לבד, שבאמת ניגוני חב"ד זה הכי יפה והכי אמיתי. פשוט להסביר ל'בהמה' שלנו מדוע טוב לשמוע רק ניגוני חב"ד. אחרי זה צריך לעשות קביעות בכל יוםשבוע להאזנה פנימית של ניגונים או יותר מזה ללמוד ניגון חדש.
לאט לאט זה נהפך לשגרה.. זה כה פשוט ומספק. אין תאווה למשהו אחר. הכל יש בניגונים האלו. זה מעדן את הנפש ברמה אחרת. מי שחי בכזה עולם, מצליח להתקדם בעבודת השם בצורה לא רגילה. במובן מסויים, הרבה יותר מלימוד החסידות ו'אתכפיא' של שנים רבות..
חשיבות מיוחדת ללימוד ניגונים בסדר וזמן קבוע, ניתנה לתלמידי 'תומכי תמימים' בייחודיות. 'צריכים להרגיל את התלמידים שיחיו לנגן ניגוני חב"ד ואפילו אלו שאין להם חוש כל כך בנגינה' ו'לקבוע שלוש פעמים בשבוע של לימוד נגינה – ביחוד ניגוני חב"ד'. 'בליובאוויטש היה המנהג לנגן כל ניגון שלוש, חמש או שבע פעמים'16.
נסיים בביטוי מיוחד על מעלת הניגון: 'ניגון מראה לאדם באיזה מצב הוא נמצא, באיזה מצב הוא צריך להיות ובאיזה מצב הוא יכול להיות, להגיע. שזהו על ידי התגלות העצם – עצם הנשמה. ניגון הוא פתח ושער שעל ידו אפשר להגיע למצב שצריך להיות'17. כאשר מנגנים ניגון שנשיאנו הלחין או מחבב באופן מיוחד, בעל הניגון בעצמו עומד לפני בפועל ממש18 [ולא רק 'כאילו' עומד כנגדו] ומתקשרים עם עצמיות הרבי. יש לומר, שהניגון של הרבי שליט"א הינו 'יחי אדוננו'19.
אחרי ניגון לבבי עמוק או שמח ועליז ובפרט ניגון של הרבי, ההתקשרות לרבי מלך המשיח מקבלת גוון עמוק ומחייב יותר. קבלת מלכותו כמלך המשיח נהיית פנימית ומעשית.
••
1] מסכת ערכין דף י"א עמוד א'.
2] תיקוני זוהר דף מ"ה עמוד א'.
3] מסכת מגילה דף ל"ב עמוד א'.
*3] ספר השיחות תש"ב עמוד 133.
4] שיחת י"ב תמוז תש"ו.
5] ספר ה'פרדס' לרמ"ק, שער ערך 'מנגן'.
6] שיחת שבת פרשת נח תש"ו.
7] ספר השיחות תש"ו-תש"י עמוד 123 .
8] ספר השיחות תש"ב עמוד 172.
9] ספר השיחות תרצ"ו-ת"ש עמוד 221.
10] ספר 'היכל הנגינה', קובץ 'התמים' [ניו יורק – תשס"ד] גליון כ"ז.
11] לקוטי שיחות חלק ל"ח עמוד 179.
*11] מסכת חגיגה דף ט"ו עמוד ב'. לגירסת רש"י 'מביתו'.
12] ספר 'עץ חיים' שער מ"ט פרק ג'.
13] 'שולחן ערוך' אורח חיים סימן מ"ו סעיף ד' בשם המקובלים.
14] ספר 'ימי תמימים'. מפי השמועה מספרים שפעם החלו לשיר ניגון שלו ב-770 מול הרבי, והרבי מלך המשיח התבטא ש'השיר אינו מקדושה'. כן הרבנית חיה מושקא ע"ה התבטאה עליו ש'גרם הרבה עגמת נפש לבעלי'.
15] קובץ 'התמים' [ניו יורק – תשס"ד] גליון כ"ז.
16] אגרות קודש הריי"צ חלק ח' עמוד תרמב, עמוד דש. ספר הניגונים עמוד כ"ח.
17] ספר השיחות תש"ו עמוד 25. כן גם באגרות קודש של הרבי הצ חלק ט' עמוד תמד: 'צריכים לעורר בהם התפתחות התשוקה לדרכי החסידות, בשמירה בהנהגה החב"דית, להאזין בחפץ לב לסיפור חסידי, ניגון חסידי חב"די, כיצד להתפלל וכיצד לומר בלבביות פרק תהילים. וכל אלה ענייני הדרכה שצריכים לשים וכח פנימי בהעבודה עם התלמידים בעודם קטנים'. ובאגרות קודש הרבי מלך המשיח חלק י"ב עמוד שעח: 'אלא שעיקר ההשתדלות והביאורים, יהיו בתיאור הטוב האמיתי. ובפשטות: צריכים להרבות בהתוועדות עמהם [מובן בעניינים המתאימים למדריגת הבנתם] בענייני סיפורים וניגוני חב"ד כו' וכו". וראה עוד בספר המאמרים תשי"א עמוד 62: 'הסיפורים והניגונים שהילדים שומעים בחדרים אצל המלמדים החסידיים, הם הם היסוד מוסד של עדת החסידים בכלל וחסידי חב"ד בפרט'. ועוד.
18] רשימת עניינים וסיפורים – רב"ש, עמוד כ'.
19] 'דובר שניגון מכוון היינו, ניגון שרבי חיברו או ניגון שרבי בחר בו. אם בבחירה פרטית, שבאותו ניגון התפלל הרבי בחול או בשבת ומועד. ואם בבחירה כללית, שהרבי מנגן או מורה לנגן את הניגון'. ספר השיחות תש"ג עמוד קי"ח.