אתר 'לחלוחית גאולתית' שמח להגיש לקהל הגולשים, התוועדות מרוממת וייחודית של הגאון החסיד הרב יוסף יצחק שיחי' אופן – מגדולי המשפיעים ועובדי השם, אודות הדרך העכשווית לממש את רצונו של הרבי מלך המשיח 'לחיות משיח' • מתוך התוועדות שנערכה עם הרב אופן, בה' תמוז תשפ"א בבית משיח – 770 • לקריאה
•••
אנחנו נמצאים כעת בתקופה נפלאה. עכשיו זהו זמן השיא לגאולה האמיתית והשלימה. בשנים הראשונות הרבי מלך המשיח התבטא רבות, שיש להוריד את השכינה 'למטה מעשרה טפחים'. בשנים לאחר מכן הביטוי הזה לא נשמע שוב מפי קדשו. לכאורה ניתן לומר שהרבי הוריד כבר את השכינה למטה מעשרה טפחים. כמו שהרבי מתבטא, שיש כבר את ה'לוויתן ושור הבר ויין המשומר' וצריך רק 'לפקוח את העיניים', בכדי לראות את מציאות הגאולה שנמצאת כבר בעולם הזה הגשמי.
לכאורה צריך להבין: מה הפירוש 'לפקוח את העיניים'? אמנם יש לנו בשר ויין וכו', אך פשוט ונהיר לכל שזה ללא ערך ודמיון כלל, לעומת בשר הלוויתן ויין המשומר שיהיו לעתיד לבוא.. במילא צריך להבין מה בדיוק הכוונה שעלינו 'לפקוח את העיניים' ולראות את הגאולה שנמצאת?
בכדי להבין זאת נקדים עוד עניין. הרבי מלך המשיח מחנך אותנו, שצריך לבקש ולדרוש ללא הרף את ביאת המשיח. אך הרבי לא מסתפק בזה שצועקים 'עד מתי' מפני הציווי. הרבי רוצה שנרצה גאולה באמת. לא רק בדיבור. שנבקש מהלב באמת שאנחנו רוצים משיח.
אך גם על זה ניתן לשאול: הרי כתוב שבזמן הגאולה 'עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת', שיגדלו עוגיות ו'סירטוקים של משי' על העצים.. ש'הטובה תהיה מושפעת הרבה וכל המעדנים מצויים כעפר'.. 'עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות סעודה לצדיקים', תהיה סעודה גדולה עם בשר מובחר ועוף טוב [='זיז שדי'] ויין עתיק ומשובח.
מי לא רוצה כאלו חיים טובים? אוכל ותפנוקים ללא טרדת הפרנסה? כולם רוצים באמת לחיות בכזה עידן ובכזו תקופה. לא רק הנשמה רוצה משיח, גם הגוף ונפש הבהמית משתוקקים לכאלו חיים.. אז מה הרבי מתכוון כשהרבי זועק מעומק נשמתו, שלא רוצים את הגאולה באמת וצועקים רק מפני הציווי?
שמעתי פעם סיפור שפעם שאלו את אדמו"ר הזקן, מה הפירוש שמשיח יבוא ב'היסח הדעת'? לכאורה אנחנו מבקשים 3 פעמים בכל יום בתפילה על הגאולה, אז מה הכוונה שיבוא ב'היסח הדעת'? ענה אדמו"ר הזקן שהמשיח שכולם מחכים לו, לעולם לא יבוא.. יבוא משיח אחר שאף אחד לא ציפה לו.. במבט ראשון זהו סיפור תמוה. האם כולם יאמינו במשיח שקר חס ושלום?
נקודת העניין היא פשוטה. ה'עולם' מתאר את זמן הגאולה ברווחה גשמית ומנוחה נפשית, ללא מלחמות וכו' עם כל התיאור קודם. ברור שכל מה שחכמינו אמרו, הכל יתקיים. 'אין מקרא יוצא מידי פשוטו'. אך השאלה היא האם זה ענינו של משיח? ריבוי גשמיות? על זה אומרת חסידות, ש'משיח' זה גילוי אור אין סוף בעולם הזה הגשמי. זה משיח. וכאן באה השאלה, האם אלוקות באמת מעניינת אותנו? ברור שלדברים גשמיים כולנו מצפים. הנקודה היא שצריך לרצות באמת ובתמים שיהיה גילוי 'עצמות ומהות'!
כמו שהרבי שליט"א מסביר שהמשמעות של 'גאולה', זה אותיות המילה 'גולה' בתוספת האות א', שמרמזת על גילוי 'אלופו של עולם' פה למטה. זה מה שהרבי דורש שנצעק 'עד מתי' באמת. לרצות בשר ויין גשמי ועשירות גשמית? זה גלות בתוך גלות! יכול להיות לו מיליארדי דולרים ובשר ויין משובח, אך זו עניות שאין כמותה! כמו שכתוב ש'אין עני אלא בדעת ואין עשיר אלא בדעת'. 'דעת' זה הכרה והרגשה באלוקות. לכן כתוב שבגאולה תהיה 'מלאה הארץ דעה'. יהיה גילוי והרגשה באלוקות בעולם הזה.
לכן חסידות זה גילוי וטעימה מהגאולה. חסידות מלמדת אותנו שהכל אלוקות. לא הכוונה שאין עולם. העולם הוא לא דמיון, הדמיון הוא שחושבים שהעולם הוא יש ודבר נפרד. אך חסידות מגלה ש'דבר השם' זה המציאות היחידה של העולם. זה משיח. וזה מה אדמו"ר הזקן אמר שמשיח יבוא בהיסח הדעת. שיבקשו את הגשמיות ולא את האלוקות.
'משיח' זה גשמיות חדור עם אלוקות! כיוון שיהיה גילוי אלוקות, במילא לא יחסר גשמיות. 'ועבדת את הוי' אלוקיך בשמחה, מרוב כל'. זה מה שהרבי נשיא דורנו רוצה, שנרצה משיח באמת, שנרצה אלוקות. אם אנחנו רוצים גשמיות, זה לא משיח. משיח זה גילוי אלוקות. זה מה שצריך שנדרוש בעומק הלב. שזה מה שיעניין אותנו.
השאלה היא איך אפשר לרצות אלוקות באמת? כיצד ניתן לגרום לכך שמה שיפריע ויהיה אכפת לי באמת, שעדיין 'עצמות ומהות' לא התגלה? גשמיות זה קרוב ומוחשי אלינו. זה מושך אותנו. רוחניות זה דבר שלא רואים וזה לא מוחשי. איך נרצה את זה? כמו שהמגיד ממעזריטש שואל על הציווי 'ואהבת את ה' אלוקיך', כיצד ניתן לצוות על רגש אהבה? או שאוהבים או שלא. התירוץ הוא שהציווי הוא על ההתבוננות בגדולת השם, בדברים שמעוררים את האהבה אליו, ואז יש הבטחה שתהיה אהבת השם.
חסידות מסבירה שהכל אלוקות. גשמיות ללא אלוקות, זה מוות ורע. כמו שניתן לראות בחוש, שגוף אדם שלם ללא נשמה, זה לא שווה כלום. הוא לא חי. גשמיות בלי ה'נשמה', בלי 'דבר השם' שמחיה אותה, זה לא מציאות אמיתית. המציאות של כל דבר זה אלוקות. ועל זה מסר אדמו"ר הזקן את נפשו, שגם הנפש הבהמית תבין את זה. הנשמה כבר יודעת את זה. אך החידוש הוא שגם ה'בהמה' שלנו תבין. לכן צריך ללמוד חסידות. בתורת החסידות יש ביאורים והוכחות שכליות שהכל אלוקות. זה מה שהרבי דורש 'לפקוח את העיניים', לפקוח את עיני השכל.
יש סיפור שחסידים מספרים על 'מתנגד' אחד שבכה והתאבל מאוד על חורבן בית המקדש. כאשר שאלו אותו מדוע זה כל כך נוגע לו? ענה שהוא כהן, ובבית המקדש היה יכול לאכול הרבה בשר איכותי, וכעת אין לו זאת.. הקשו עליו שוב: למה אתה צריך את המקדש? תוכל לקנות הרבה בשר טוב ואפילו עוף מצויין.. בבית המקדש העופות היו רק לקרבן 'עולה' ולא יכולת להנות מעוף כמו עכשיו.. השיב ה'מתנגד' שכתוב בספרים, שמיום שחרב המקדש ניטל טעם בשר וניתן בעצמות, ואין לו שיניים חזקות בכדי לאכול עצמות..
אנחנו בדיוק כמו אותו 'מתנגד'.. רוצים משיח שיהיה לנו טוב בגשמיות, בדיוק כמו אותו 'מתנגד' שבוכה על כך שאינו יכול לאכול 'טעם בשר'.. חסידות פוקחת את העיניים של החסיד. שידע מהי האמת. שגשמיות זה שקר ומוות. לא הכוונה שהעולם דמיון.
כמו שמספרים בדרך הצחות על איזה חסיד שלמד מאמר חסידות שהסביר את ביטול העולם. לאחר מכן ברחוב הוא נתקל בבול עץ. עלתה לו קושיא: איך אומרים ש'אין עולם', הרי הוא הרגיש על בשרו את הכאב? חשב וחשב, ואז הגיע למסקנה שבאמת 'אין עולם', מלבד מהמצח שלו והבול עץ.. אך האמת היא שחסידות אומרת שהאלוקות הגבילה את עצמה בעולם גשמי. אז זה מציאות אמיתית. אך אם רואים את העולם בתור דבר נפרד, זה השקר.
לכן הרבי מלך המשיח דורש מאיתנו ללמוד חסידות, להתבונן בחסידות ולהתפלל באריכות. להכניס לנו בראש שהכל אלוקות. זה נקרא 'לפקוח את העיניים'. אנחנו עם עיניים עצומות. רוצים גשמיות. צריכים לחשוב חסידות ולהתעסק ב'עבודת התפילה'. ככה חיים גאולה ומשיח. אז לאט לאט מתחילים להרגיש, שהדבר שהכי מעניין אותנו זה אלוקות. במילא מפריע לנו שאלוקות לא גלויה בעולם ונרצה ונדרוש את הגאולה באמת. מבואר בחסידות שאפשר להגיע ל'דעת' והרגשה באלוקות, רק על ידי עבודת התפילה.
מסופר על החסיד ה'עובד' ר' זלמן משה ע"ה היצחקי, שפעם ראה בעיר הגדולה בניינים גבוהים ומפוארים. התגובה הראשונה שמיד נפלטה מפיו הייתה, שזה מגיע מ'שמרי האפנים', מהפסולת של המלאכים למעלה.. לא רק שהוא לא התפעל מהגשמיות, הוא בז לזה! כי הוא למד חסידות והתפלל באריכות. הוא הפנים ש'אין עוד מלבדו'. הוא חי את זה. הרבי רוצה מאיתנו, שנחיה עכשיו משיח. שזה ניתן לעשות על ידי שלומדים חסידות ומתפללים בכוונה. זה העניין. זה מה שהרבי מתחנן אלינו.
צריך לדעת שההנאה הגשמית היא דמיון. זה כמו אדם שישקיע ויעבוד כל ימי חייו, בסוף יתברר לו שכל חייו הוא עבד עבור שטרות מזוייפים.. הוא ימרוט את שער ראשו מרוב עצבות על בזבוז זמנו וכוחו לריק. אותו הדבר זה כל התאוות הגשמיות. כדי להנות מדבר אמיתי, צריכים להתפלל! יש כאלו שחושבים ש'עבודת התפילה' זה עבודה קשה וגבוהה.. האמת היא שזה שייך לכל אחד ואחד.
עבודת התפילה זה התענוג הגדול ביותר עלי אדמות. צריכים רק להתקדם בזה אט אט. להתחיל לומר את הברכה על האוכל בכוונה, לחשוב חסידות לפני התפילה, לכוון בקטע אחד בתפילה וכו'. לחשוב שמדברים לפני בורא העולם. צריכים להכניס לראש 'אחד', שהכל זה אלוקות ואלוקות זה הכל. זוהי ההתקשרות לרבי שליט"א. להתמסר לרצון של הרבי שנרצה משיח, שנרצה אלוקות.
אם מישהו טוען שהוא 'חי משיח' והוא מתאווה לגשמיות, הוא סותר את עצמו. הוא רוצה את מה שמסתיר על משיח. על זה הרבי צועק כל הזמן. הכל פה. השכינה למטה מעשרה טפחים. 'קרוב אליך'. צריכים לחשוב חסידות ולהתפלל כמו שחסיד צריך להתפלל. כך חיים משיח. ככה נביא את ההתגלות בפועל ממש.
צריך לדעת שכל מה שהרבי אומר זו האמת. משיח מגיע. אסור להתייאש. הקדוש ברוך הוא מתגלה דרך פיו של הרבי מלך המשיח. עלינו ללמוד גאולה ומשיח ולהתבונן בזה בתפילה. אז נצא מ'גלות פנימי' ונבוא לגאולה השלימה, אזי 'יכירו וידעו כל יושבי תבל' ש'לית אתר פנוי מיני'ה'.
••
היו כמה שטענו על כמה חסידים שהתפללו באריכות, שאינם מתפללים באמת ובפנימיות, אלא רק בחיצוניות. הגיב על כך המשפיע ר' שלמה חיים ע"ה קסלמן: עדיף להיות יהודי 'חיצון', מאשר גוי 'פנימי'..