התפילה – היסוד לכל התורה ומצוות • התווועדות עם הרב מישולובין

כאשר מדברים אודות החשיבות של 'עבודת התפילה', צריך לפני הכל להדגיש, שהעניין של התפילה זה ממש יסוד לכל קיום התורה והמצוות. מבואר בחסידות שהתפילה היא כנגד ח"י חוליות שבעמוד השדרה, כמו שעמוד השדרה מחזיק את כל הגוף ובלעדיו הגוף מושבת, כך ויותר מזה, הנחיצות של 'עבודת התפילה' באורח חייו של כל יהודי וחסיד.

גם על פי נגלה, התפילה זה לא רק 'בקשת צרכיו'.. אלא התפילה מעמידה את כל עבודת השם. חסידות רק מגלה את ה'נשמה' של הנגלה. יכול להיות שלומדים תורה וכו' אך שוכחים על 'נותן התורה', רק חושבים על עצמם ועל החידושי תורה שלהם. וכן גם בקיום המצוות יכול לשכוח על מְצַוֶוה המִצְוַה. אבל בתפילה זה אחרת לגמרי. בתפילה הוא מדבר עם הקדוש ברוך הוא! אז הוא לא יכול לשכוח את הקדוש ברוך הוא. לכן זה מעמיד את כל עבודת השם ואת כל החיים 'בכל דרכיך דעהו', משום שזוכר תמיד שהכל מתנהל כך, כי כך הקדוש ברוך הוא רוצה.

מפני זאת, חסידים משקיעים בתפילה המון זמן, כי זה כל התורה ומצוות ומה שמעמיד את כל החיים שיהיו קשורים לקדושה ואלוקות. וממילא אם כל אחד מְצוּוֶה לעבוד את השם, בוודאי שזה גם שייך ופרקטי עבור כל אחד, ואם חסר בזה חסר בהכל..

שמעתי פעם מאבי [המשפיע הרב מיכאל שיחי' מישולובין] 'ווארט' חשוב. פעם בכדי להתעדכן מה קורה במדינה אחרת או לקבל ולשלוח מסרים, היו צריכים להשקיע רבות זמן וכוח. היום בדור שלנו, על ידי כל הטכנולוגיה והרשת, בשנייה אחת אתה מעודכן בהכל בעולם כולו. בעבודת השם זה אותו דבר: מצד אחד כל העניין של 'עבודת התפילה' וכו', צריך לעבוד על זה בהקדמה של הרבה 'אתכפיא' וכו' וזה לוקח הרבה זמן. כמו שמסופר על אחד החסידים ש-12 שנים לקח לו להפנים את ההדרכה של אדמו"ר הזקן ורק אחרי זה הוא ניגש לקבל הדרכה נוספת..

פעם רק זו הייתה הדרך. אבל היום ה'לעומת-זה' מלמד אותנו איך אפשר גם בקדושה. יכול להיות שהייתי לפני רגע במקום לא טוב, אבל ברגע אחד אני יכול להתחיל להתפלל ב'עבודה' ובאריכות לפי הערך שלי. זה לא שעל ידי תפילה אחת באריכות נהפכים להיות אדם אחר ומיד רואים את הצמיחה, אבל משהו השתנה. התפילה נותנת חיות ותענוג בכל עניין של קדושה. לוקח זמן עד שרואים את התוצאות, אבל צריך לדעת שזה משהו יסודי שמשנה את החיים בצורה אמיתית וזה שייך לכל אחד.

בשנים הראשונות הרבי מלך המשיח כתב מכתב לבחורים במונטריאול, שיתחילו להתעסק ב'עבודת התפילה' גם בימות החול. התמימים לא הבינו מתי יש להם זמן לעסוק בזה הרי יש את סדרי הישיבה? הם הגיעו למשפיע ר' פרץ ע"ה מוצ'קין ושאלוהו מה הפשט במכתב של הרבי? וענה להם: 'עבודת התפילה' פירושה 'לעבוד'. פשוט להתבונן בחסידות קצת יותר קודם התפילה, לכוון יותר בפירוש המלות ולהאריך קצת יותר, להתחבר ולהתרגש מהמילים. וזה משהו שהוא 'עבודה', עבודת המח ועבודת הלב.

וזהו החידוש של דורנו של 'לכתחילה אריבער'. הבחור אומר, קודם יש דברים הרבה יותר בסיסיים שצריך לעשות.. אבל האמת היא שזה בסיס להכל וכל תמים וחסיד חייב את זה לעצמו. כמובן שכדי להתפלל נכון צריך ללמוד טוב את 'קונטרס התפילה' וכל אחד צריך לדבר עם המשפיע לראות איך לעשות בסדר מסודר וכו', אבל יחד עם זאת אפשר וצריך להתחיל גם קודם לזה, להתפלל ב'עבודה' ובאריכות. כדאי להתחיל בהוספה קטנה של זמן או קטע נוסף בכוונה מידי יום, ולאט לאט להוסיף עוד. כמובן שבשבת אפשר להאריך הרבה יותר מהרגיל.

שמעתי כמה פעמים מהמשפיע הרב משה מרדכי ע"ה ארנשטיין, שכאשר המשפיע ר' שלמה חיים ע"ה קסלמן הגיע לרבי שליט"א בפעם הראשונה [או השנייה], הוא שהה ב'יחידות' הרבה זמן. הוא נתן לרבי דו"ח מפורט מהנעשה בישיבה. אחת השאלות ששאל את הרבי מלך המשיח, הייתה לגבי בחור שהגיע מבית לא חב"די והיה מאריך מאד בתפילתו, והמשפיע התלבט אם באמת אותו בחור מאריך היות שהוא מתבונן בתפילה או שהוא חי בדמיונות. אפילו המשפיע ר' שלמה חיים, למרות שהוא היה 'מבין' וחינך אישית את הבחורים בעניין של 'עבודת התפילה', לגבי אותו בחור הוא התלבט מה באמת מצבו והאם כדאי להפסיק אותו או לא..

הרבי מלך המשיח ענה לו ונקט את שמו של הבחור: פלוני מתפלל? הוא חושב חסידות? אז למה להפסיק אותו?! שימשיך! הלוואי שכולם היו חושבים 30 דקות חסידות, 20 דקות חסידות, 10 דקות חסידות, אפילו 5 דקות חסידות..! תוך כדי שהוא עושה תנועות כסימן של התפעלות בידיו הקדושות. הדבר הכי נפלא שנוגע לרבי שליט"א, זה שיתבוננו ויחשבו חסידות! מה שניתן ללמוד מהסיפור הזה, שהעניין הזה של 'לחשוב חסידות', אפילו אם יש ספק אם זה אמיתי, צריך להמשיך לחשוב חסידות. כי הרי כולנו רוצים בסופו של דבר שזה יהיה אמיתי. במילא נשיא הדור נותן לנו כוחות וזה יהיה באמת.

סיפר לי אבי שיחי' שכאשר היו בסמרקנד, ר' בערקע ע"ה חן התחבא אצלם בבית, במצב כזה שהוא לא יכל לצאת לעבוד והמשפחה שלו הייתה בארץ. מה יכול לעשות חסיד כל היום? אז הוא התפלל שעות על גבי שעות בדביקות ובהשתפכות הנפש בכל יום ויום. אבא שלי היה ילד צעיר, בגיל 12-13, והוא ראה את ר' בערקע מתפלל אז הוא התחיל גם כן להתפלל באריכות. אחרי תקופה הוא הרגיש שזה לא אמיתי וסתם דמיונות. הוא ניגש לר' בערקע ואמר לו: אני מרגיש שאני סתם עושה הצגות, כאילו באמת אני אוחז שם.. השיב לו ר' בערקע: אתה יודע כיצד גדל אפרוח? הוא מנסה להזיז את הכנפיים ולעוף, אך הוא לא מצליח.. הוא מנסה מזווית אחרת ולא מצליח.. עד שלאחר ניסיונות חוזרים ונשנים, הוא פורש כנפיו ועף אל על.. אותו דבר אצלך, תתחיל להתפלל איך שאתה מתפלל, תתחיל להתאמן שוב ושוב ותגיע לזה לאט לאט. וברוך השם הוא בסוף הגיע..

ישנה שיחה שהרבי מלך המשיח מתבטא, שאם חסיד מנסה לכוון לרצון של הרבי, אז הרבי מסדר את העניינים שזה יצא כמו שצריך. אנחנו גם כן רוצים להתפלל כמו שצריך ושיהיה לנו 'גאולה פרטית', ולגרום להתגלות של הרבי שליט"א שיביא את הגאולה הכללית, וזה תלוי הרבה ב'עבודת התפילה' שלנו. אז גם אם אתה לא מרגיש שזה אמיתי, תתחיל להתפלל. לא חייב להתבונן הרבה זמן, תתחיל אפילו כמה שניות להתבונן במה שלמדת והבנת היטב, אפילו שתי שורות של תניא עם הפירוש שלהם, והמשמעות של המילים אליך. לדוגמא 'משביעים אותו תהי צדיק', להתבונן בפירוש של 'משביעים' מלשון 'שובע', שיש לו כוחות בלתי מוגבלים להיות צדיק! [בפרט אחרי השיחה של הרבי ב'דבר מלכות' על זה] וממילא יש לי את כל הכוחות לעבוד את השם, להתפלל בכוונה וכו'.

נכון יגיעו מחשבות זרות וכו', אבל זה כמו האפרוח שמנסה עם הכנפיים.. אפשר לחשוב אפילו על סיפור חסידי או מכתב של הרבי שמעורר אותך. תחשוב על זה כמה ימים לפני התפילה והתפילה שלך תראה אחרת לגמרי! כל יום תוסיף טיפה בזמן בתפילה, בשקידה והתמדה וכך 'מעט מעט אגרשנו'. זה נחת רוח עצום לרבי מלך המשיח! כל עבודת השם וההתקשרות שלנו לרבי, תלויה בזה. אנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו משדרגים את התפילה שלנו, לחשוב יחד עם המשפיע או החבר, לראות שתהיה יותר טובה.

אפילו אם חלילה קמים בשעה לא כל כך מתאימה לחסיד, כדאי ללמוד חסידות כחמשעשר דקות קודם התפילה, עדיף פרק תניא או 'מאמר' שהוא מכיר ומחובר אליו, ואחר כל יתחיל להתפלל כמו שמתאים לחסיד. הרי בין כך הוא קם מאוחר, אז עכשיו הוא יתן ליצר הרע לנצח פעם שניה?.. לפחות עכשיו הוא ינצח אותו והתפילה תהיה כמו שצריך ובאריכות מה. אחד הדברים שעוזרים לכוונה בתפילה, זה להתפלל עם ניגון. אדמו"ר הריי"צ אומר שעם ניגון חסידי ניתן לפתוח את כל ההיכלות למעלה.. הניגון בתפילה מרומם. ההחלטה שצריכה לצאת מתפילה חסידית היא ש'מחר צריך להיות אחרת לגמרי'. המוכנות להשתנות. התפילה משנה חיים ממש. בגשמיות וברוחניות.

נאמין וננצל את הכוחות והיכולות האדירים שהרבי נותן לנו, נתפלל ב'עבודה' ונביא את ההתגלות בפועל ממש.

••

בכ"ח ניסן תשנ"א הרבי מלך המשיח דיבר בכאב לב, אודות העובדה שאנו נמצאים בגלות נוראה, 'ועוד ועיקר – בגלות פנימי בעבודת השם'. ובעקבות כך זעק מקירות ליבו: עשו כל אשר ביכולתכם, להביא את משיח צדקנו בפועל ממש. בחסידות מוסבר שהדרך לצאת מגלות פנימית לגאולה פרטית, זה על ידי 'עבודת התפילה'. במילא מובן שכל אחד מאיתנו שרוצה לממש את רצונו הקדוש של הרבי ו'לחיות משיח' – צריך להתפלל באריכות. אז מפנימים את המשמעות של חיים של ימות המשיח. חיים של אלוקות.