כבר בגיל צעיר – צריך להתחיל להתפלל באריכות • מכתב מר' ניסן

בנוגע להאמור במכתבי לבנו, הנני להוסיף לכבודו איזה דברים בזה, שאל יתפלא איך מדבר הנני עם צעיר פחות משבע עשרה שנה – השם יתברך יברכו באורך ימים ושנים – בעניין של עבודה פנימית. כי לדעתי בדור הלזה שכשהתלמיד מגיע לקרוב לעשרים שנים לערך מוטל כבר עליו העול של ענין התכלית וכנראה בחוש, הנה משום זה איז ווי ער וערט עלטער [=מיד כשהינו מתבגר] אינו כלי כלל לשום עניין פנימי, כי המחשבה של תכלית זהו ענין הפכי לגמרי מעבודה פנימית.

ואם כן בהכרח שיתחיל בזה בעת שהתלמיד הוא צעיר, און ער איו איידעלער או אים קלאפט יעדער ענין פון חסידות בעסער [=שהוא עדין יותר ונדבק לו כל ענין של חסידות טוב יותר]. ואז הוא כלי מוכשר להיכנס בעול של עבודה, וכשיתחיל הנה אחר כך כשיגיע לשנת י"ט או כ', שאז בהכרח בדור הזה וועט אים אפשר אויך מבלבל זיין [=יתכן שגם הוא יהיה מבולבל] במחשבתו הדאגה של תכלית.

אך על כל פנים אז הדאגה אצלו יהיה כבר באופן אחר לגמרי, מכמו תלמיד כזה שלא טעם כלל מענין של עבודה, וד"ל. באמת יש לי הרבה אותיות בזה אך קשה לי להאריך בכתב כי לא איש דברים שבכתב אני. אך בדעתי שידידי מבין בטוב סברתי בזה, ונא מכבודו לכתוב לי דעתו הפרטית בזה.

ידידו הנאמן הדורש שלומו ושלום בני ביתו יחיו מקרב ולב עמוק, ומצפה לרחמי השם יתברך בכל, ובפרט שירום קרנינו קרן התורה והיהדות בכלל וקרן העבודה בפרט, כי סוף כל סוף הלא צריכים לזכור תמיד על האמור באיגרת הקודש בקונטרס אחרון שעיקר הבירור בזמן הזה הוא על ידי התפילה דווקא.