לרגל ה'יארצייט' של החסיד הנודע ר' הלל מפאריטש בי"א מנחם אב, מערכת אתר 'לחלוחית גאולתית' ליקטה עבור הגולשים מבחר נרחב ומיוחד של דברי רבותינו נשיאנו, שמדברים ומספרים על ר' הלל, ואף מצטטים את אמרותיו ותורותיו • אחד מהדברים המופלאים זה העובדה שהרבי מלך המשיח מצטט את דבריו בתוך 'מאמר' חסידות! דבר שנחשב למשהו יוצא דופן, להכניס ביאור של חסיד ל'דברי אלוקים חיים', מה שמראה על גדולתו האדירה • להורדה והדפסה • לקריאה
•••
☚ מתרחבים בזכותכם: היה שותף אמת בפעילות הארגון!
• 'וכידוע מאמר הרה"צ הרה"ג הרה"ח ר' הלל ז"ל מפאריטש, שכל מה שעושה הוא כדי שיוקלט אצלו בטוב ענין חסידותי'. אגרת ד'תפז כרך י"ג ב'אגרות קודש' של הרבי מלך המשיח.
• 'מנצל הנני מכתב זה הנכתב ביום הראשון לאמירת 'תחנון' לאחרי כמה שבועות, לרשימת מה שנזכרתי בסיפור חסידים, אשר הרה"ח הרה"ג והרה"צ כו' ר' הלל מפאריטש ז"ל לא היה אומר 'על נהרות בבל' שלפני ברכת המזון גם ביום הנ"ל, באמרו שתחנון עצמו אורח הוא ולכבוד האורח יש לומר 'שיר המעלות בשוב'. אשר ככל סיפור חסידותי גם הוא בו מוסר השכל, והוא אשר אפילו אמירת 'תחנון', זאת אומרת 'וידוי אשמנו' וכו' מביא לשמחה בעובד ה' בהתבוננו בגודל חסד השם יתברך הנותן יכולת לאדם לתקן את העבר, ולא רק בהנוגע להנהגתו להבא אלא גם שעוקר את הדברים בעבר מעיקרם, עד שמגיעים לדרגא בלשון רז"ל הידוע 'דזדונות נעשים לו כזכיות". אגרת ד'תשצט כרך י"ד ב'אגרות קודש' של הרבי מלך המשיח.
• 'ובמילא יש להסביר לו ולחבריו שליט"א, על פי סיפור החסידים אודות הרה"צ כו' וכו' ר' הלל נ"ע מפאריטש, ששמעתיו גם כן – אף כי בקיצור – מכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, שבנסעו לליובאוויטש נתהפכה העגלה, ובמילא יצא בזה ידי חובתו, והאריך ימים ושנים לאחר כך'. אגרת ז'תתקצו כרך כ"א ב'אגרות קודש' של הרבי מלך המשיח.
• 'מסופר גם על הרה"ח ר' הלל מפאריטש, שהיה וויכוח בינו לבין החסידים בביאור מאמרו של ה'צמח צדק', וכששאלו אצל ה'צמח צדק' בעצמו, וענה שלא כמו ר' הלל, אמר ר' הלל: בשעה שהרבי אומר מאמר חסידות אזי שכינה מדברת מתוך גרונו, אבל עכשיו, לומד הוא את המאמר (אי אפשר לומר שלומד חסידות כמו חסיד סתם, אבל אף על פי כן..)]'. התוועדויות הרבי מלך המשיח, שיחת ליל ב' דחג הפסח תשי"ב. וראה דברי הרבי הרש"ב ב'ספר השיחות – תורת שלום' (עמוד 13): 'איך האלט פון ר' הלל'ן' [=אני מחזיק מר' הלל]! הרבי ה'צמח צדק' היה מכנהו גם שלא בפניו 'רבי הלל', וכשר' הלל לא היה בקו הבריאות, שלח ה'צמח צדק' מכתב לתושבי עירו בזה הלשון: 'לאמר תהילים עבור הצדיק החסיד ר' הלל'. ספר 'שמועות וסיפורים' חלק ג' עמוד 231. הרבי האמצעי אמר עליו 'יודע אני שהוא שפל בעצם'. 'ליקוטי רשימות ומעשיות' אות קכ"א.
• 'ידוע מה שהביא הרה"ח הנודע ר' הלל מפאריטש 'בשם הרב מבאַרדיטשוב נבג"ם' [=הרה"ק ר' לוי יצחק מברדיצ'וב], ד'שבת חזון' הוא מלשון מחזה, 'שמראין לכל אחד ואחד מישראל המקדש דלעתיד מרחוק". ספר 'ליקוטי שיחות' כרך ל"ט, שיחה לפרשת 'חזון'.
• '(ניגנו ניגון, והעיר אחד מהמסובים, שניגון זה שלח החסיד ר' פסח מאַלאַסטאָווקער על ידי אברך אחד לנגן לפני החסיד ר' הלל מפּאַריטש נ"ע. וענה כ"ק אדמו"ר שליט"א [=הרבי הריי"צ]): כן, ניגונו את הניגון הזה או ניגון אחר, אבל הנגינה הייתה בכדי 'להתפלל', וכאשר 'התפללו' אזי במילא זה התנגן'. שיחת הרבי הריי"צ, ליל א' דחג השבועות תש"ז.
• 'שמעתי בשם החסיד הגאון הצדיק ר' הלל נ"ע (מפּאַריטש) שהד' דברים שמחונך חסידי מקבל מאביו או המלמד החסידי — א) דבר תורה או סיפור ששמעו מהרבי. ב) ניגון ששמעו בשמו של רבי. ג) לחזור ולספר על הדברים שראו או שמעו. ד) תורה או הנהגה או תנועה של חסיד זקן — ד' הדברים הללו הינם הד' דפנות של הסוכה החסידית'. שיחת הרבי הריי"צ, ליל א' דחג השבועות תש"ח.
• 'בלילה ההוא בהתועדות זקני החסידים הרבה הרב יצחק אייזיק מהאָמליע לתבוע מהרב הלל [=מפאריטש] על אשר הוא מרבה בהידורים, וביאר את המאמר 'כל יתר כנטול דמי'. הרה"ח ר' הלל בכה במרירות גדולה, ומתוך בכייות בדמעות שליש התחנן אל הרה"ח ר' יצחק אייזיק אשר לא יאשים אותו על זה, ולא יחשוב עליו עון שהוא עושה מפני יוהרא וגסות הרוח ח"ו. שעה ארוכה דיבר אז הרב הלל בהתרגשות ובתחנונים, והדברים כולם לא אזכור, ורק זאת הנני זוכר שאמר אשר 'בארבעה חדשים שהכינותי את עצמי לכנוס לכ"ק אדמו"ר ל'יחידות' פעלתי אצל הגוף שיהיה בהדרגא דטוב, ולא רק בהדרגא דצדק — שהוא יהיה טוב ולא רק צודק'. גם הנני זוכר שאמר 'זוהי עבירה לבזבז את הזמן על טענות און מענות, כל רגע הוא יקר'. אחד האברכים מהיושבים — משה דוד מאַבצוהע — התרגש מאד מדיבוריו של הרב הלל ובכה בכי רב בטענו, עתה הנני יודע מדוע לא הועילו לי השתי פעמים 'יחידות' שהייתי אצל כ"ק אדמו"ר, כי בשביל להכנס ל'יחידות' צריכים הכנה בעבודה בפועל, וזולת זאת אינו מועיל'. שיחת הרבי הריי"צ, ספר השיחות תש"ו-תש"י עמוד 411. וראה ספר השיחות 'תורת שלום' עמוד 109.
• 'לאחד החסידים שהביע רצונו לעלות לארץ ישראל, אמר ה'צמח צדק': לר' הלל – החסיד ר' הלל מפּאַריטש – לא חסר ארץ ישראל, ולך חסר ארץ ישראל?!.. עשה כאן – בחוץ לארץ – ארץ ישראל'. התוועדויות הרבי מלך המשיח, פרשת 'חיי שרה' תשי"ג.
• 'ישנו פתגם מר' הלל מפּאַריטש בלשון הכתוב 'העם ההולכים בחושך ראו אור גדול', שבשעה שנמצאים משך זמן בחושך, אזי חושבים שהחושך הוא אור. ולא די בכך – מגיעים למטה יותר, ש'שמים גו' אור לחושך'; לוקחים ענין של 'תורה אור', ועל ידו גופא רוצים לחזק חס ושלום את החושך כפול ומכופל של הגלות'. התוועדויות הרבי מלך המשיח, פרשת 'פנחס' תשט"ו.
• 'כפי שכ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר פעם אודות החסיד ר' הלל מפּאַריטש, שהיה נוהג על פי מה שכתוב בספרים בנוגע לשמירת הנפש, שיש להזהר שלא לעבור על גבי גשר בעגלה, אלא לילך ברגל. ובאחד מנסיעותיו, לאחרי שהתנמנם בעגלה ונרדם, הנה כאשר העגלה התקרבה לגשר, התעורר מעצמו (מבלי שמישהו יעיר אותו או מצד איזו סיבה צדדית), ובראותו שהעגלה קרובה אל הגשר, ירד מן העגלה, ועבר את הגשר ברגליו'. התוועדויות הרבי מלך המשיח, שיחת חג הפורים תשכ"א.
• 'ובהקדם מה שכתוב במאמר של ר' הלל מפּאַריטש (שכנראה מיוסד על מאמר אדמו"ר הזקן הנ"ל) כעין הקדמה, דהנה ידוע שכל הסיפורים שבתנ"ך, הגם שהיו כפשוטם, כי אין מקרא יוצא מידי פשוטו, מכל מקום, למה בררו הנביאים סיפורים אלו דייקא לכתבם בתנ"ך, על כרחך לומר מפני שרמזו בהם רזין וסודות עליונים וכמה דרכים לעבודת ה' (עד כאן ההקדמה של ר' הלל)'. מאמר הרבי מלך המשיח, 'ואשה אחת' תשכ"ה.
• 'ידוע מה שכתב ר' הלל מפּאַריטש בספרו 'פלח הרמון', ששמע מר' אייזיק מהאמיל בשם רבינו הזקן, ש'לפני נשמות הגבוהות כמו רשב"י לא נחרב הבית כלל". התוועדויות הרבי מלך המשיח, שיחת פרשת 'תזריע' תשכ"ה.
• ר' הלל אמר: 'מה טוב חלקנו – שאנו יהודים ולא נכרים, מה נעים גורלנו – חסידים ולא מתנגדים, ומה יפה ירושתנו – חסידי ליובאוויטש (חב"ד) ולא קאיידאנאווער ובכלל פויליש'ע'. 'ליקוטי רשימות ומעשיות' עמוד יז.
• פעם החסיד ר' אייזיק מהומיל התעלף בעיצומה של תפילת ערבית, באומרו 'ואין זולתו'. לאחר מכן הקיצוהו מעלפונו והמשיך בתפילתו. כשהגיעו הדברים לר' הלל מפאריטש, אמר: 'מההתעלפות שלו איני מתפעל, אני מתפעל על שהיה יכול להמשיך בתפילה'.. ספר 'שמועות וסיפורים' חלק ג' עמוד 227.
• אמר ר' הלל: למה נוסעים לליובאוויטש? כדי שהאדמו"ר יתן עצות וסיוע עס זאל זיך דאוונען [=שהתפילה 'תתפלל' ותשתפך מאליה]. וכיוון שבאמצע הדרך עס איז דאוונט זיך [=התפילה 'הלכה'], צריך להיות שוטה ולעזוב ולנסוע ליריד'.. ספר 'שמועות וסיפורים' חלק ב' עמוד 57.
• 'ר' אייזיק מהומיל הוא 'משכיל', ור' הלל מפאריטש הוא 'עובד'.. החסיד ר' הלל היה 'עובד' השם בגופו, שהגוף עצמו מרגיש מה שהוא צריך ואיך שהוא צריך. כשם שהמוח הוא כלי לשכל, העיניים כלים לראייה וכו', כך גופו של ר' הלל הוא היה כלי למה שצריך, והוא גם 'משכיל' נפלא המסביר את העניינים העמוקים ביותר, בביאורים והסברים הבנויים על יסודות בריאים'. 'ליקוטי דיבורים' חלק ג' עמוד 740.