הרב גולומב: היסוד הפשוט של חסיד – זה 'עבודת התפילה'

היסוד והקשר בין יהודי לאלוקות, מיושם ומתבצע על ידי 'עבודת התפילה'. משום שהתפילה גורמת לחיבור פנימי עם הקדוש ברוך הוא. כאשר נעמדים בכל יום להתפלל ברצינות ויודעים שמדברים מול הקדוש ברוך הוא, הכל אחרת לגמרי. זה יוצר רגש וחיות בלימוד התורה וקיום המצוות, תענוג וחשק בלימוד החסידות ודרכי החסידות. התפילה היא חיים. אחרי שמתפללים כראוי, מרגישים מחוזקים. כל מי שטעם את טעמה של 'עבודת התפילה', יודע ומרגיש עד כמה היא חשובה וחיונית.

הרבי מלך המשיח כותב ב'היום יום' כ"ג אייר, ש'ראשית הירידה רחמנא ליצלן הוא העדר העבודה בתפילה. הכל נהיה קר ויבש. גם ה'מצוות אנשים מלומדה' הופכת לנטל. ממהרים, מאבדים את הטעם בתורה והאוויר מתגשם. ומובן הדבר שאינו שייך כלל לפעול על הזולת'. במילים אחרות, הבסיס של כל עבודת השם זה 'עבודת התפילה'.

'עבודת התפילה', היא אינה עניין שצריך לחדש אותו. זהו דבר הפשוט. התפילה היא הדרך שעל ידה ניתן 'לחיות'. במילא פשוט ש'עבודת התפילה' נדרשת מכל אחד ואחד. אמנם כל אחד בדרגה שלו ולפי הזמן שהוא יכול, אבל זה חייב להיות אצל כל אחד כדבר הפשוט.

מי שמגדיר את עצמו בתואר 'חסיד', צריך להתפלל ב'עבודה'. חסידות חב"ד תובעת להתעסק ב'עבודת התפילה', בכדי להפנים את לימוד החסידות. רבותינו נשיאנו הסבירו זאת באריכות רבה והרבי חוזר ותובע זאת שוב וביתר שאת.

לאחרונה ראיתי מענה מיוחד של הרבי מלך המשיח, במענה לאחד ששאל מדוע הרבי לא מעורר כל כך אודות 'עבודת התפילה'. תוכנה החריף של התשובה הייתה: 'האם אני צריך לעורר על עניית 'אמן' ו'ברוך הוא וברוך שמו' בקדישים בשעת התפילה? יש צורך שאתוועד על החשיבות לא לצאת מהשיעורים בישיבה בזמן הסדרים? אלו הם דברים פשוטים ויסודיים, שצריכים להיות ברורים. בדיוק כך 'עבודת התפילה' היא דרישה מינימלית של חסיד'.

יש סיפור דומה שאחד שאל את הרבי: מדוע הרבי מחלק דולרים בסיום ההתוועדות ל'טנקיסטים' שעסקו בהפצת היהדות? מה עם אלו שלמדו נגלה, חסידות והתפללו ב'עבודה'? ענה הרבי מלך המשיח: כל אלו הם דברים פשוטים ומוכרחים. אך אני רוצה לחזק את אלו שעושים 'מבצעים' על חשבון זמנם הפנוי, בנוסף לעניינים ברורים כמו לימוד חסידות ו'עבודת התפילה' שעליהם מחוייבים ומצווים.

ניתן לראות גם בהרבה 'אגרות קודש' של נשיא דורנו, את היחס לתפילה באריכות כדרישה פשוטה מכל אחד. הרבי מצטט את הציווי בתורה לכל יהודי 'ולעבדו בכל לבבכם' וכן את מאמר רז"ל 'איזוהי עבודה שבלב – זו תפילה'. גם בהתוועדויות, הרבי מלך המשיח חזר על פסק ה'שולחן ערוך' שיש להתבונן בגדלות ה' ובשפלות האדם לפני כל תפילה, ושחסידים הראשונים היו מתפללים שעות ארוכות בהתבוננות.

מכל אלו מסיק הרבי שליט"א בפשטות, ש'עבודת התפילה' מוכרחת להיות ושייכת לכולם. ובלשון הרב: 'מופרכת הטענה שאינו שייך להתעסק בעבודה שבלב באריכות'. זה לא עניין של חסידים גדולים.. זה חובה וזכות של כולם.

אני זוכר שבשנים שלמדתי בישיבה, המשפיעים התוועדו איתנו על חשיבות 'עבודת התפילה', והיו כאלו שטענו שזה פחות נדרש בדורנו. בסיום חודש תשרי תשד"מ, התקיימה 'יחידות כללית' לתמימים. ב'יחידות' הרבי מלך המשיח החל לדבר על לימוד נגלה וחסידות. לשבריר שניה עלתה לי 'מחשבה זרה', שמכיוון שהרבי לא הזכיר את התפילה, אולי באמת זה פחות נדרש מאיתנו. אך מיד הרבי המשיך: 'וכל זה 'ברכו בתורה תחילה' בהקדמת עבודת התפילה, כמבואר בקונטרס 'עץ החיים".. הרבי ענה מיד על המחשבה שלי. הרגשתי ממש כמו 'יחידות פרטית'!

בכלל צריך לזכור שהרבי חילק את קונטרס 'עץ החיים' בתנש"א, שעות ארוכות לאנשים נשים וטף. לאחר שהרבי הריי"צ הדפיס את קונטרס 'עץ החיים' באמריקה, הרבי מלך המשיח התבטא שזה גופא שהרבי הריי"צ הדפיס זאת בחצי כדור התחתון, מוכיח שזה שייך לכל אחד (ראה שיחת ט"ו-ח"י אלול בליקוטי שיחות חלק י"ד).

אם נחשוב על המשמעות של העובדה שהרבי לא רק הדפיס אלא גם חילק לכל אחד את הקונטרס הזה בידו הקדושה, אולי נגיע למסקנה שזה אפילו יותר מלכתוב את הקונטרס.. ובשיחה אודות חלוקת הקונטרס (כ"ב חשוון תנש"א), הרבי הסביר שכל העניינים שכתובים שם, הם ביתר שאת וביתר עוז עכשיו. זאת אומרת, שדווקא כעת ברגעי השיא של 'דור השביעי' רגע לפני הגאולה, צריך להוסיף ולעסוק בעבודה פנימית ובתפילה ב'עבודה'.

בתורת החסידות מבואר רבות, שהזמן הכי מוכשר להתבונן ולהפנים, זה בשעת התפילה. מכיוון שאז מאיר 'גדלות המוחין', במילא יש כוחות מיוחדים להגיע ל'דעת' והכרה פנימית בעניינים שרוצים להתחבר אליהם. בשיחת פרשת 'בלק' תנש"א, הרבי מלך המשיח אומר שיש לא רק ללמוד על הגאולה, אלא צריך אחרי הלימוד להתבונן בזה ולהגיע ל'דעת' בענייני הגאולה. במילא פשוט שכדי 'לחיות משיח', צריך להתבונן בזה בתפילה, כפי שזה שייך לעבודה פנימית. להחדיר לעצמנו בצורה פנימית, שאנחנו נמצאים בכניסה ל'ימות המשיח' ולהכין את עצמנו לזה.

מה דורשים מאיתנו בפועל? איך 'מתפללים'? יש בזה הרבה רמות, אבל נתחיל הכי פשוט. דבר ראשון צריך להיעמד לפני התפילה. לדעת שנעמדים ומדברים לפני בורא העולם והוא מקשיב לנו. לחשוב איזה עניין בחסידות לפני התפילה. להרבה בחורים אומר הרבי שליט"א לחשוב על תחילת פרק מ"א בתניא.

שהמוח שלנו יבין שצריך שתהיה לנו 'דרך ארץ' בסיסית לקדוש ברוך הוא. מי שמחובר לפרק תניא אחר או למאמר 'עבודה' אחר שלמד, שיחשוב עליו קודם התפילה ובתפילה עצמה. הרבי אמר לכמה תלמידים בנוגע להתבוננות באמצע השבוע שאין מספיק זמן לפעמים, שאפשר לחשוב על המאמר שלמד באותו יום בסדר חסידות וכל יום לשנות.

אחרי זה להתפלל ולכוון בפירוש המילות של התפילה או לפחות לקחת קטע אחד ובו לכוון ולהתחבר אליו. לאט לאט המילים של התפילה ידברו אלינו. המילים יהיו 'חיים ומאירים' כלשון הרבי הרש"ב ב'קונטרס התפילה'. לדוגמא: ברכת 'שמע קולנו' ב'שמונה עשרה', אפשר לחשוב על העובדה שה' מאזין ומקשיב לכל התפילות שלנו, ואכפת לו מכל אחד. צריך באותו הזמן לשכוח מהזמן. לעצור את מרוץ החיים. להיכנס ולהרגיש את המילים.. בהמשך ניתן להוסיף בהדרגה עוד קטעים. בכל אופן מומלץ ללמוד שוב את פרק י"א ב'קונטרס התפילה', שם מוסבר כיצד מתכוננים בצורה נכונה לתפילה.

מי שכבר התרגל לדרגה זו, צריך לקחת פרק תניא או עניין במאמר חסידות אחד ולחשוב בו בצורה קבועה. לקבוע את הנקודה במוח. שזה ייכנס לנו בפנימיות. אני זוכר ששמעתי מהרבי מלך המשיח בהתוועדות בפרשת 'שמיני' תשמ"ח התבטאות מיוחדת על החשיבות של התבוננות. הרבי תבע: מתי בפעם אחרונה התבונן בחסידות למשך שעה או על כל פנים חצי שעה?!

פעם המשפיע ר' שלמה חיים ע"ה קסלמן, נכנס לרבי הרש"ב ל'יחידות' ושאל אותו 'איך מתפללים'? ענה לו הרבי: כאשר ביצת התרנגול בוקעת ויוצא ממנה האפרוח, האפרוח הקטן מנסה את צעדיו הראשונים עלי אדמות, אך הוא נופל שוב ושוב.. עד שלאחר ניסיונות חוזרים ונשנים, הוא מצליח וצועד לבטח דרכו. כך זה גם בתפילה, מנסים שוב ושוב, עד שמצליחים. והקדוש ברוך הוא עוזר ונותן כוחות להצליח.

אז פשוט צריך להתחיל להתפלל. בפרט כשנמצאים בימי חודש אלול. על ביאורו של אדמו"ר הזקן אודות מעלת חודש אלול, שאז 'המלך בשדה', הרבי מלך המשיח שואל (בליקוטי שיחות חלק י"ד עמוד 246), כיצד ניתן לגשת אל 'המלך בשדה'? ומבאר שהגישה אל המלך, זהו עניין התפילה, שאז עומדים פנים בפנים נוכח פני המלך – הקדוש ברוך הוא.

המשפיע ר' פנחס ('פינייע') ע"ה קארף סיפר על פתגם שאמרו בליובאוויטש ש'בחודש אלול מתחילים התרנגולים הקטנים לקרקר', והכוונה הייתה שבחודש אלול גם תמימים צעירים מתחילים להתפלל באריכות.. בכלל מבואר בחסידות, שחודש אלול זה הזמן שכולם צריכים להאריך יותר בתפילה, כולל מי שבדרך כלל יותר עוסק בתורה או בעל עסק. מסופר שבליובאוויטש ה'חדר שני' היה מלא. שמעתי גם מר' אליעזר ('לייזער') ע"ה ננס, שבליובאוויטש גם אלו שלא עסקו כל כך ב'עבודת התפילה', הנה בחודש אלול גם הם עסקו בזה. פשוט כולם התפללו באריכות בחודש אלול. בחודש זה יש כוחות מיוחדים להתפלל כמו חסיד. צריך לנצל את הכוחות.

בזכות ההשקעה שלנו יותר בהפנמה של חסידות, על ידי 'הקדמת עבודת התפילה', נזכה לראות במוחש את גילוי אור אין סוף בעולם הגשמי בגאולה השלימה, ומלכנו בראשנו.

'חסיד – הוא זה שלומד חסידות אדעתי'ה דנפשי'ה, מתפלל באריכות ושומר על לימוד השיעורים'.

'וזהו גם מה שקודם התפלה צריך להתבונן בגדלות הא-ל ושפלות האדם – כפסק דין הרמ"א בנוגע לכל תפלה בכל יום (לא רק בחודש אלול, שאז ממעטים בלימוד התורה ומוסיפים בתפלה ותחנונים)'.