בקשר עם יום הילולת האריז"ל בה' מנחם אב, אנו מביאים בזה כתב יד של הרבי בנושא דברי האריז"ל שהחל מתקופתו והלאה 'בטלו השמדות ולא יהיו עוד'. הרבי מלך המשיח עונה על מכתב של אחד שניסה להסביר את הקושייה 'כיצד התרחשה השואה האיומה', ושולל את תירוציו במענה חריף, ומשאיר את השאלה: הכיצד זה נמשכות השמדות והרציחות של עם ישראל? • לצילום ופיענוח המכתב
•••
להקדמת העניין, וכדי שהעניין יובן היטב, נעתיק תחילה את לשונו של אדמו"ר האמצעי, שמביא את דברי האריז"ל:
'האר"י ז"ל . . אמר בפירוש שבזמנו דווקא בטלו השמדות שהיו בכל משך הזמן הזה ערך ת"ק שנה ('משנת גזרת תתנ"ו שבימי רש"י עד גירוש פורטגאל בזמן רנ"ב'), וכל אותן שקידשו השם אלפים ורבבות בכל דור כמבואר בספר שבט יהודה מכל פרטי השמדות שהיו בכל שנה בזמן ת"ק שנה הנ"ל.. הכל היה מנשמות שהיו בזמן בית ראשון ש'היו אנשים גדולים.. נשמות גבוהות', ו'היו עובדים את ה' . . רק בעוון פלילי דעבודה זרה דבקו בו, ולא היה לכל הדורות הללו . . עליה ותיקון עד בזמן הפילסופים שבזמן רש"י והרמב"ם עד האריז"ל', ד'לפי שהיו מוסיפים יניקה לעבודה זרה כתרין דקליפה, על כן התיקון היה במסירות נפש על קידוש השם באמונה פשוטה שהיא נגד סברת שכל האנושי . . אך בזמן האריז"ל שהיה מבחינת התיקון ונגלה אליו חכמת הקבלה האמיתית, בטלו השמדות ולא יהיו עוד'.
במשך השנים בכמה הזדמנויות שאל הרבי שליט"א, על דברים אלו שמביא הרבי האמצעי בשם האריז"ל: לפי המבואר שם ש'בטלו השמדות ולא יהיו עוד' – כיצד יתכן שעברו מאז כמה וכמה השמדות נוראיות וכו', עד ל'שואה' האיומה בדור האחרון?!
על שאלה זו, ניסה השואל לתרץ במכתבו:
שמעתי שכבוד קדושת אדמו"ר שליט"א הקשה כמה וכמה פעמים על מה שכתוב ב'שער התשובה' שמאז האריז"ל בטלו השמדות ולא יהיו עוד, והרי עמלק שבדורנו וכו'. ואיני מבין הקושיא, שהרי ב'שער התשובה' המדובר על גזירות שמד שהיהודים מסרו נפשם על קידוש השם שלא לעבור על דת, ואילו בדור האחרון לא היו שמדות מעין אלו, שהרי הם ימ"ש בקשו להשמיד להרוג ולאבד גם משומדים מכמה דורות כל שאבות אבותיו מזרע ישראל. והשם יתברך יצילנו בכל דור ודור כשם שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה.
ועל כך הוא המענה החריף של הרבי מלך המשיח שלפנינו ותוכנו: היתכן לומר שבהשמדות שהיו בדור האחרון (השואה וכו') לא היה ענין של מסירות נפש על קידוש השם? והרי ידוע שכל הפוגרומים ברוסיה ובפולין היו בגלל דת היהודים, וגם בשואה היו מקומות שמי שהמיר דתו ניצל (אם כי לא בגרמניה עצמה) ואם כן ברור שהיה בזה עניין של מסירות נפש על קידוש ה' (ראה בעניין זה בארוכה גם שיחת שבת פרשת 'ויחי' תנש"א, 'ספר השיחות' תנש"א עמוד 233 ואילך).
לאחר מכן מוסיף הרבי, שאי אפשר להעמיס פירוש זה בדברי אדמו"ר האמצעי, משום שלא נוגע כלל מה חושב הגוי הגוזר, כיוון שכל הביאור ב'שער התשובה' הוא רק מה נתקן עי"ז שהיהודים מסרו עצמם על קידוש השם. – עניין שעל פי המבואר שם כבר נגמר תיקונו – ולכן חוזרת הקושיא למקומה: כיון ש'מפורסם שרובם דחללי השואה קדשו שם שמים וכו", איך הדבר מתיישב עם המבואר שם שלא יהיו עוד שמדות.
לאחר מכן מתרץ הרבי באופן אחר, והוא: דלכאורה המדובר ב'שער התשובה' הוא רק על השמדות שבאו כתיקון על חטא עבודה-זרה שהיה על ידי נשמות הגבוהות שהיו בזמן בית ראשון, שתיקונם דוקא על ידי מסירות נפש של 'פילוסופי בני ישראל' – נשמות הגבוהות שהיו בתקופת גזירות תתנ"ו וכו' – ברם, אין הדבר מתיישב עם פשטות לשונו של אדמו"ר האמצעי: 'לא יהיו עוד' ללא כל הסתייגויות*.
וכך הדברים באו בלשונו הזהב של הרבי:
לאחר המילים 'ואילו בדור האחרון לא היו שמדות מעין אלו', ציין הרבי:
?!!
וכתב:
האומנם אינו יודע שכל הפוגרומים שהיו ל"ע ול"ע [=לא עתה ולא עלינו] ברוסיא, פולין וכו' היו רק מפני הדת, ובכ"מ [=ובכמה מקומות] דגזירת גיטלר כשק[ב]לו תעודה דנוצרי הוא ניצלו. ובכמה מקומות אמרו בפירוש ונעשה כן שהממיר דתו ינצל (אף שלא באשכנז עצמה)
יעיין באגה"ת [=באגרת התשובה] שאינו נוגע כלל מה אומר העכו"ם [=העובד כוכבים] הגוזר, כ"א [=כי אם] מבאר התיקון עי"ז שבנ"י [=על ידי זה שבני ישראל] מוסר נפשו על קדה"ש [=קידוש השם] דוקא, ושנגמר כבר ומפורסם שרובם דחללי גזירות דהשואה קדשו ש"ש [=שם שמים] וכו'.
לכאורה הי' [=היה] מקום לתרץ דבאגה"ת מדבר רק ע"ד [=על דבר] תיקון חטא ע"ז [=עבודה זרה] דבית ראשון וכיו"ב [=וכיוצא בזה], ולכן תיקונו בדוקא ע"י [=על ידי] פילוסופי בנ"י -עיי"ש [=עיין שם]** –
אבל ג"ז [=גם זה] דוחק, והיפך בהירות ופשט הל' [=הלשון] ד"לא יהי' עוד".
___
גיטלר: בשפה הרוסית שמחליפים ה"א בגימ"ל כן מבטאים את שמו של הצורר היטלר ימ"ש.
באגה"ת: באגרת התשובה. -כן הוא בגוף כי"ק, וכנראה כוונתו ל'שערי תשובה' לאדמו"ר האמצעי אליו מתייחס השואל (וכן בהמשך המענה).
___
*) להעיר שבשיחת שבת פרשת 'ויחי' תנש"א (הערה 161), אכן משתמש הרבי בחילוק זה ומוכיח מדברי אדמו"ר האמצעי ש'ההשמדות דהשואה הוא עניין בפני עצמו שאינו בגדר עונש ותיקון' (בקשר להמדובר בשיחה שם שלא יתכן לומר שהשוואה הייתה עונש על חטאים וכו' (וראה גם 'ליקוטי שיחות' חלק כ"א עמוד 397 ואילך)). אמנם, על פי המובא במענה שלפנינו, אין זה מבאר עדיין את הקושיא מעצם המאורע דהשואה על המובא שם בפשטות ש'לא יהיו עוד' השמדות, ללא כל הסתייגויות.
**) ראה גם על דרך זה בספר 'אגרות קודש' חלק י' עמוד קסט.