בעומדנו בעיצומם של ימי חודש תשרי, אנו מפרסמים מכתב נפלא מהרבי מלך המשיח להרה"ח ר' זלמן יפה ע"ה ממנצ'סטר • המכתב נכתב כמענה למכתב בו כתב, שכאשר אנ"ש מלונדון חזרו מחודש תשרי בחצרות קודשנו, הם 'התקררו' [=הצטננו]. הרבי כותב לו כי הוא מאוכזב לשמוע שחזרו מ-770 עם קרירות, בעוד שכרגיל חוזרים מ-770 עם חום.. • לצילום ותרגום המכתב
•••
בעומדנו בעיצומם של ימי חודש תשרי, אנו מפרסמים מכתב נפלא מהרבי מלך המשיח להרה"ח ר' זלמן יפה ע"ה ממנצ'סטר. המכתב נכתב כמענה למכתב בו כתב, שכאשר אנ"ש מלונדון חזרו מחודש תשרי בחצרות קודשנו, הם 'התקררו' [=הצטננו]. הרבי כותב לו כי הוא מאוכזב לשמוע שחזרו מ-770 עם קרירות, בעוד שכרגיל חוזרים מ-770 עם חום..
תרגום חופשי:
ב"ה, ד' כסלו תשמ"א
ברוקלין
הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ כו' מו"ה שניאור זלמן שי'
שלום וברכה!
מאשר הנני קבלת מכ' מכ"ד מר חשוון וכו' ודבר בעיתו – בתחלת תקופת ויעקב הלך לדרכו גו' דשנת הקהל. הפ"נ שבמכתב יקראו בעת רצון על הציון הקדוש. בברכה להצלחה ולבשורות טובות
חתימת יד קדשו
נ.ב. השורות הבאות באות באנגלית, במענה למכתבך באנגלית, ובמיוחד במענה על ההתבטאות שלך ש'כמעט כל אלו ששהו בניו יורק במשך סוכות חזרו עם קור' [הצטננו].
אני, כמובן, הופתעתי בהתפתחות זו. כאשר ב-770, במיוחד בתקופת זמן שמחתנו, יכול להיגרם למישהו אי נוחות, ולא ציפיתי שזה יגרום תנועה רחבה של התקררות (בשם העצם). אני רגיל לקבל דיווחים אודות חזרה מ-770 מלאי חום ובוערים בהתלהבות ואנרגיה, אשר – אם יש לזה איזה ביטוי גשמי – ללא ספק הדבר העלה את טמפרטורת הגוף מעלות ספורות. והרי אפילו באנגלית הדבר נקרא = מיט היץ (ולא – קעלט [קור]). אבל לחזור מכאן עם 'קרירות'?!. ידוע שהאקלים באנגליה קריר במשך כל השנה, וכן האנגלים בדרך כלל שמרנים וקרי מזג ואינם מוחצנים. אך חשבתי שדברים השתנו באנגליה בשנים האחרונות.
כמובן, שלא באתי להאשימך, ועל כל פנים הצהרתך היתה בלתי מכוונת. ברם, החיבור בין 'קרירות' ו'770' הוא אינו הולם, במיוחד לאור מה שליובאוויטש דכאן וכמו כן במנצ'סטר, אנגליה ובכל מקום אחר בעולם, הצליחה בעזר ה' לשבור את עידן הקרח. כמובן שאין שום קפידא כלל אבל ברוח כמה פדיונות שראיתי, המבטאים את התפילה והבקשה 'שתהיה השפעה עלי ועל אחרים'. מתפלל אני שמה שנאמר לעיל תהיה לו השפעה על עצמי, שהתנהלותי לא תשאיר שום מקום לאיזו שהיא קרירות אצל אחרים.
