בהמשך לתיק החקירה של הרבי הריי"צ שחשפנו באתרנו, שם החוקרים הרוסים שואלים את הרבי על הקשר שלו עם פרופסור בארצנקו (בנוגע למידע על סמל 'מגן דוד') והרבי משיב על כך, אנו מגישים קטע מרשימותיו של הרה"ח ר' אליהו חיים ע"ה אלטהויז, שמתאר את המאורע וההכירות בין הפרופסור לרבי הריי"צ • לקריאה
•••
☚ דברים חריפים: מיהו היחיד שזוכה לראות את הקדוש ברוך הוא?
בהמשך לתיק החקירה של הרבי הריי"צ שחשפנו באתרנו, שם החוקרים הרוסים שואלים את הרבי על הקשר שלו עם פרופסור בארצנקו (בנוגע למידע על סמל 'מגן דוד') והרבי משיב על כך, אנו מגישים קטע מרשימותיו של הרה"ח ר' אליהו חיים ע"ה אלטהויז, שמתאר את המאורע וההכירות בין הפרופסור לרבי הריי"צ.
לקריאת הקטע מרשימותיו:
בליל שמיני עצרת תרפ"ו, קודם ההקפות בא אל בית רבינו איש אחד נכרי, וביקש להציע לרבינו אשר הפרופסור בארצענקא ממאסקווא מבקש ליכנס אליו ביחידות להיכלו, וכי נסיעתו ביחוד אליו לבקרו בהיכלו. על תשובת המדבר כי יו"ט היום, ואין לרבינו שום עסקי חול בימים אלו, לא נתקבלה אצלו התשובה הזאת, וחשב כי דחיה בעלמא היא, והפציר עד בוש לעשות את הצעתו דוקא לפי רבינו דוקא.
ומפני כבודו של השם פרופסור וגם מפני יראה תתאה מעט – כי על פניו הלא לא נכתב מי הוא – וילך אחד מאתנו אל השולחן גבוה, אשר שם ישב רבינו עם כל המסובים ויספר לו מהאורח הזה. רבינו לא התפעל כלל ויבקש את מזכירו ליבערמאן לצאת אל האורח לבקש סליחתו, אשר לרגל היום הגדול לא יוכל לקבלו, וכי אם ברצונו לבקרו נא לבוא ביום אסרו חג, ובכבוד יקבלהו.
אחרי תשובת ליבערמאן, אמר הפרופסור: צר לי מאד אשר אבדתי זמנן חנם, אך מפני הנחיצות אשאר לחכות בלענינגראד עד אחר החג. וכן עשה. ביום אסרו חג בא עוד הפעם, ובמהרה נתקבל להיכלו וישב ביחידות אתו שעה ארוכה.
זמן רב לא ידענו – אנחנו המקורבים – את מגמתו ומטרתו של הפורפסור הזה, ומה לו עם רבינו? ואחר כך נתוודע לנו, כי הוא עוסק בחכמה המכוסה מבני אדם, המיוסדה על חכמת החשבון, לגלות נסתרים, ולדעת עתידות, ויש לזה גם איזה יחס וקישור לחכמת הקבלה, ולהבדיל בין קודש לחול, וכי כבר יסד חברה במאסקווא העוסקת ומתענינת בזה הלימוד, ויש להם רשיון מהממשלה על זה, והרבה מגדולי הגדולים נכנסו בהחברה הזאת בעיון גדול.
והנה כאשר נודע לבארצענקא אשר בלענינגראד נמצא הגדול שבישראל, וחכם בחכמת הקבלה אשר כל רז לא אניס ליה ונהורין ליה שבילין דרקיע, וילך אליו לדרוש את ד' ולהודע את הנעלם מאיתו, כי לפי דברי בארצענקא, חוכמתו עמדה לו להשיג על ידי אחדות אלקותו יתברך כמו שמאמינים אנחנו בני ישראל.
מתשובתו של רבינו נודע לנו רק זאת, אשר אין ללימוד החסידות דא"ח שום שייכות וחיבור לעתידות כלל וכלל, ואסור לנו לדרוש במופלא מאתנו. ואת אשר נוגע לו לבארצענקא לעניניו בחכמת הקבלה ומספרי המקובלים, מוכן הוא רבינו לשרתו בזה, אך מבלי לשלול ממנו עתו היקרה לו עתה, וגם אין בידו לתרגם משפה לשפה.
והנה כאשר בקרוב יבוא מיעקאטערינעסלאוו ש"ב [= שאר בשרו] הרב רמ"מ שי' שניאורסאהן [= הרבי מלך המשיח] יבקש אותו למצוא את הדרוש לו לבארצענקא מספרי המקובלים ולתרגם לשפת רוסיא ולשלוח לו על פי אדרסתו [= הכתובת] אשר ישאיר, כי הוא הרמ"מ יודע בטוב הקבלית גם לתרגם לשפה אחרת, יודע. שבע רצון היה בארצענקא מתשובת רבינו, וברוב עונג ברך והודה את רבינו בעד קבלתו אותו בסבר פנים יפות, ויסע בארצענקא לדרכו.
גם נודענו את דעתו של רבינו והשקפותיו על עצם מהותו של הפרופסור הזה, אשר לא בא לסוף דעתו של זה וכי כבדו וחשדו יחד וקיים בו כבדהו וחשדהו.. אחרי עבור זמן מה נתקבלה פתאום מבארצענקא לרבינו סכום מעות איזה מאות רובלים זהב. במכתב מצורף לזה אשר הוא שולח את הסכום להוצאות דרכו של ש"ב הרמ"מ שי' מיעקאטערינעסלאוו ללענינגראד וההוצאות אשר יהיה בלי ספק בהעסק הזה. רבינו לא איחר מלשלוח לו חזרה את כל הסכום אשר קבל ללא נכיון גם עבור דמי המשלוח.
בארצענקא בקבלו חזרה המעות לא מצא מנוח לנפשו העלובה, ויערוך מכתב ארוך כדרכו לרבינו, אשר בו דרש עלבונו ובשתו.. וכי אין בו חלילה שום שמץ של דופי.. ומוכרח יהיה עבור זה לבוא עוד הפעם לדבר פנים בפנים, בכדי להוציא מליבו של רבינו שום חשד עליו חנם. וכן הי' כי בא בחורף לבקר בהיכלו של רבינו עוד הפעם ואז הכירו רבינו עם ש"ב הרמ"מ [= הרבי שליט"א] שי' וכל השנה היה ביניהם חליפת מכתבים גם התראות עם הרמ"מ שי' בביתו של בארצענקא.
