כך מתחילים להתפלל כמו חסיד: עורך אתר 'לחלוחית גאולתית' מגיש דברים ברורים של הרב יוסף יצחק סגל – משפיע ישיבת 'חסידי חב"ד ליובאוויטש' בנוף הגליל (נצרת עילית לשעבר), על הדרך הנכונה לגשת בתחילת הדרך ל'עבודת התפילה' • המטרה של התפילה היא להידבק בקדוש ברוך הוא ולהתחבר, ובמילים אחרות – להתרגש ולהתפעל מאלוקות • לקריאה
•••
קוראים אנו בדברי רבותינו נשיאנו ובסיפורי חסידים על 'תפילה בעבודה', כמו לדוגמא – ר' יקותיאל ליפלער שהתפלל שחרית מנחה מעריב ברצף אחד. כל 'תמים' שואף להיות בחור חסידי, שמתפלל כמו שמתאים לחסיד, והוא שואל את עצמו 'איך אני יכול להתפלל כמו שצריך?', 'איפה אני מתחבר לתפילה בעבודה?'
בכל דבר יש סדר והדרגה. כתוב שהתפילה היא 'סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה'. כשם שברור, שלא ביום אחד מגיעים לשליבה הכי עליונה של הסולם ומי שינסה ח"ו לקפוץ לשליבה העליונה של הסולם עלול ליפול בדרך, אלא יש לעלות אט אט שליבה אחר שליבה. כך לא מגיעים ברגע ל'עבודת התפילה ציורית', ולא הופכים ביום אחד להיות ר' יקותיאל ליפלער.
התפילה בליובאוויטש
יש חוברת מרתקת הסוקרת איך היה הסדר בליובאוויטש [חוברת שיצאה בשנת תר"ע לפני יותר ממאה שנה], ומתארת את הסדר של התמימים. שם מסופר שהיו בליובאוויטש כמה מחלקות: א] החדרים, ב] השיעורים, ג] האולם הגדול. ה'חדרים' וה'שיעורים' יועדו לתלמידים בגיל של ישיבה קטנה ותחילת ישיבה גדולה. האולם הגדול עבור שימש תלמידים בגיל של ישיבה גדולה [כיום זה בערך בגיל של 'קבוצה' ומעלה].
מסופר שם, שהתלמידים של החדרים והשיעורים נדרשו להיות כל יום בתפילה בזמן, להתפלל עם הציבור מילה במילה מתוך הסידור, ואילו התלמידים של האולם הגדול – היינו, בגילאי 18 ומעלה – חלקם היו מאריכים הרבה בתפילה וחלקם אפילו למשך כמה שעות. אנו לומדים מזה, שבשביל להגיע לתפילה באריכות במשך כמה שעות, מוכרחים 'לצבור וותק' של כמה שנים במאמץ ויגיעה, וכמובן להתחיל עם תפילה פשוטה ורצינית.
מהי מטרת תפילה?
תפילה מלשון להתחבר, כמו 'התופל כלי חרס'. כשהיו בונים תנור מחרס, היו בונים את התנור מכעין כד חרס הפוך ומייבשים אותו בתוך תנור. לאחר מכן, היו מחברים אותו לרצפה של הבית, ומורחים עליו שכבה נוספת של טיט, מחכים שהשכבה הזו תתייבש בשמש ותהפוך להיות חלק מהתנור.
כשהשכבה הזו התייבשה מרחו עוד שכבה נוספת, וכך היו מורחים שכבה אחרי שכבה, כדי לעבות את התנור שיהיה חזק ויוכל לעמוד בחום של האש. ההדבקה הזו של החרס – שכבה אחר שכבה, נקראת 'התופל כלי חרס' – להדביק ולחבר.
זאת אומרת, המטרה של התפילה היא להידבק בקדוש ברוך הוא ולהתחבר, ובמילים אחרות – להתרגש ולהתפעל מאלוקות. הפעולה הזו, מתחילה בכך שהתפילה נעשית בצורה מסודרת; מגיעים בזמן, יושבים במקום קבוע, מתפללים מילה במילה, מתוך הסידור, אומרים את המילים של התפילה בצורה הנכונה וכו'. לאחר מכן, ניתן להתחיל להתייגע בכדי להבין את פירוש המילות. לוקחים סידור עם פירושים, ולאט לאט מבינים מה מתפללים.
לאחר שיודעים את פירוש המילות אפשר להתקדם לשלב הבא, לקחת קטע מסויים בתפילה, כל אחד קטע שמדבר אליו יותר, קטע שהוא יותר מתפעל מהתוכן שלו. ולדוגמא – 'אדון עולם', 'אהבת עולם', או 'נשמת כל חי' בשבת. בקטע הזה חושבים יותר בנחת וברצינות על תוכן הדברים ומנסים להגיע להתפעלות מהקדוש ברוך הוא ואיך אני מתקרב לקדוש ברוך הוא. ככל שמתמידים בזה, אפשר יותר ויותר להתקדם ב'עבודת התפילה'.