'הייתה השמחה בהתגלות': בעיירה ליובאוויטש, ביום שישי ערב שבת קודש י' אלול תרנ"ב, התקיימה החתונה המיוחדת של הרבנית חיה מושקא בת הרבי המהר"ש, עם הרה"ח ר' משה הכהן הורנשטיין • הרבנית חיה מושקא היתה ילדה קטנה בהסתלקות אביה הרבי המהר"ש (בגיל אחת עשרה), ולכן אחיה הרבי הרש"ב ואחיו הרז"א התעסקו בחתונתה • במה עסק לפרנסתו ר' משה הורנשטיין? על מה נאסר בכלא ר' משה? כיצד השפיע ר' משה על גאונים במדעי העולם ללמוד את תורת החסידות? ומדוע זכו ר' משה והרבנית חיה מושקא להיות ה'שושבינים' של הרבי בחתונתו בוורשה? • לכתבה המלאה
•••
בעיירה ליובאוויטש, ביום שישי ערב שבת קודש י' אלול תרנ"ב, התקיימה החתונה המיוחדת של הרבנית חיה מושקא בת הרבי המהר"ש, עם הרה"ח ר' משה הכהן הורנשטיין (שהיה בנם של הנגיד זלמן שאול הורנשטיין מחשובי חסידי 'בויאן'). הרבנית חיה מושקא היתה ילדה קטנה בהסתלקות אביה הרבי המהר"ש (בגיל אחת עשרה), ולכן אחיה הרבי הרש"ב ואחיו הרז"א התעסקו בחתונתה.
וכפי שכותב הרבי הרש"ב:
'עבור אחותי תחיה, גמרנו השידוך עם מחותנו הר"ז הארנשטיין.. ראינו את החתן אחי הרז"א שי' ואני ובחנו אותו בלימוד ומצאנו אותו טוב וישר והוא ירא אלוקים, ותקוותנו שיהיה כלי לקבל דא"ח גם כן'.
את חתונתם מתאר באריכות הרבי הריי"צ שהיה אז נער צעיר. (בשבת 'שבע הברכות' של חתונתם, פרשת 'תבוא' ח"י אלול תרנ"ב, התגלו שבע התורות של הבעל שם טוב שאמר בגן עדן לרבי הרש"ב).
וכך מתאר הרבי הריי"צ:
'החופה היתה בערב שבת קודש, ובמוצאי שבת קודש אחר הבדלה בשעה התשיעית לערך באו המחותנים והרבה חסידים אל הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [הרבי הרש"ב], עם ביקור (וויזיט) לשתות חמין של מוצאי שבת קודש. לפי מצב הזמן של שמחה נהפכו המים חמים למים מחממין, כוס של שמחה, סעודת 'מלוה מלכה', ובשעה האחד עשר כבר הייתה השמחה בהתגלות והחדר הגדול של כ"ק אאמו"ר [הרבי הרש"ב] וכן חדר הפרוזדור היו מלאים אנשים. ובחצי שעה השתים עשרה התחיל כ"ק אאמו"ר [הרבי הרש"ב] לאמר הדרוש 'כל הנהנה".
ספר 'אגרות קודש' הרבי הרש"ב, חלק א' עמוד קנט. ספר 'ליקוטי דיבורים' חלק ד' עמוד 1318.
תחילה התגורר הזוג ברוסיה בצל הגיס והאח הרבי הרש"ב, ור' משה ניהל מפעל לחיתוך עצים בתחנת יעלנא שבפלך סמולנסק, ובסמוך עליה הייתה אחוזה שם התגוררה משפחתו. באותה תקופה התעסק ר' משה הרבה בלימוד החסידות וכפי שכותב הרבי הריי"צ ביומנו:
'שנת תרנ"ד היא שנה מבורכת בחסידות.. באותו זמן היו כבוד דודיי הרמ"מ שי' ומותני הרב משה שי' (הארנשטין) עסוקים מאוד בלימוד החסידות, דבר שהשפיע הרבה על כמה אברכים, בעלי כשרונות גדולים, שהיו משכילים במדעי עולם, ורחוקים מחסידות, ועל ידי הקביעות בלימוד החסידות התקרבו. מזמן לזמן הם היו נכנסים אל אבי [הרבי הרש"ב], לשאול ולהתדבר בענינים שונים ממה שלמדו אז. לעיתים קרובות הייתה פגישה כזו אורכת כמה שעות'.
הרבי הריי"צ מספר גם בשיחותיו על ביקורים שעשה אצל המשפחה באחוזתה, ובקטע יומן אחר מספר על מאסרו של ר' משה הורנשטיין:
'בעת ההיא קרה שבית החורשת לגיזור קורות ואוצר הנסרים של דודי רבי משה הורנשטיין שהיו בתחנת יעלניא, פלך סמולנסק, עלו על המוקד. בית החורשת והאוצר לא היו מובטחים מפני אש בחברות הביטוח ואם כן אפוא לא היה מקום כלל לחשוד את הבעלים שהבעירו את הבערה. אבל אחד האדונים שגם לו היה אוצר סחורה באותה תחנה, והוא היה מידידיו של העורך דין צורר היהודים שמאקאוו ימ"ש, אף כי לא סבל כל נזק מהשריפה, מצא מקום להעליל עלילה כי מר הורנשטיין העברי הצית אש באוצרו כדי שישרף אוצרו של אינו יהודי..
הצורר שמאקאוו מצא בקעה לבנות בנין של אשמה על מר הורנשטיין בייחוד ועל כל היהודים הגרים מחוץ לתחום המושב בכלל. ועל ידי פקודת הקטיגור מעיר סמולנסק, אוהבו של שמאקאוו, נאסר דודי בכלא, וכל עירבון לא הועיל'.
לאחר זמן מה עברו לגור באנופול, ווהלין, ובשנת תרפ"ב עברו לורשה שבפולין. בשנת תרפ"ט נערכה בורשה חתונת הרבי מלך המשיח והרבנית חיה מושקא, ומכיוון שהורי הרבי לא נכחו בחתונה – זכו ר' משה ורעייתו הרבנית חיה מושקא הורנשטיין להיות השושבינים מצד הרבי.
שנים מאוחר יותר עברו לאטווצק. בשנת תרצ"ה הפכה העיר אטווצק לבירתה של ממלכת חב"ד, בעת שהרבי הריי"צ קבע בה את מקום מושבו. כשהחלה מלחמת העולם הוא היה חולה, והיה מרותק למיטתו, וכך עברו עליו ימי המלחמה עד לפטירתו ביום כ"ח באדר תש"א בעיר אטווצק. (ומשום כך לא עזב בנו ר' מנחם מענדל – חתנו של הרבי הריי"צ – את פולין למרות שהייתה לו אפשרות לצאת ממנה בתחלת המלחמה, כי לא רצה להשאיר את אביו החולה לבד).
הרב משה הורנשטיין נפטר באוטווצק בשנת תש"א. הרבנית חיה מושקא בזמן השואה היא נלקחה יחד עם בנה וכלתה למחנה ההשמדה טרבלינקה. שם, ביום י"ד באלול תש"ב, הובלה לכבשנים ונפטרה. השם יקום דמה.