'מביני עניין אומרים שקישור העניינים בשיחה לא יהיה באם לא ילמדו שהכוונה הייתה שכל הציבור יתפלל באריכות': בהמשך למכתב שפרסמנו מהרב דרוקמן, מערכת אתר 'לחלוחית גאולתית' מגישה מכתב נוסטלגי נוסף שכתב הרב יהושע מונדשיין ע"ה למשפיע הדגול הגה"ח ר' שלמה חיים קסלמן ע"ה, ובו הוא מתאר למשפיע את הנעשה עם תלמידיו של המשפיע בעת שהותם במרכז חב"ד העולמי 770 • היבט נוסף יש למכתב בזמן זה של מלחמת 'חרבות ברזל', מאחר שהוא נכתב בעת שהתקיימה בארץ הקודש מלחמת 'ששת הימים' בשנת תשכ"ז, ועל כך תיאור נרחב במכתב המלא • לקריאת המכתב
•••
☚ לר' שלמה חיים היה ברור: בלי 'עבודה' – אפשר לעזוב הכל! • התוועדות מעוררת עם הרב דייטש
ברוך השם, ח"י סיון תשכ"ז
להרה"ח וכו' ר' שלמה חיים שליט"א
שלום וברכה! אחרי דרישת שלומו הטוב!
הנה אף על פי שחשבתי שהימים יהיו כאן דומים ושווים תמיד, ולא ימצא לי מה לכתוב, למרות זה אין הדבר כן, והיה מהנכון לתאר את הלך־הרוח עתה, רק שאין לי האותיות המתאימות.
זמן המלחמה בארץ הקודש פעל כאן בדרך כלל לא לטובה, לא מיבעי באותם הימים עצמם, שרובם ככולם (דהיינו בפרט התלמידים מארץ הקודש) עקבו ברציפות אחר החדשות מהרדיו ומהעיתונים, ולא היה כמעט בנמצא עניין התפילה והלמוד, ונשאר חלל.. כמובן שבימים ההם נפלו המחיצות בין יום ולילה, והסדרים הופרו לחלוטין, וגם כן נשתרש ההרגל מאז להאריך שבת בלילות ולאחר קום לסדרים וכו'.
ואז החלה ההנהלה לשים עין עלינו ופשפשו למצוא חסרונות ומגרעות ובפרט שאנו לומדים רובנו בעזרת נשים, ושם משגיח — ומשתדל למלא תפקידו באמונה ומתאמץ לגדול על חשבוננו, ולדבריו הכניס פתקא לרבי שליט"א ובה טיפה מהים מהנהגתנו, ויעץ לרבי שלא יתבע מאיתנו הוספה בלימוד אלא שנשמור את הסדרים. גם אומרים שהרב מענטליק אמר שלא יכניסונו ליחידות, ולא נקבל להבדיל דמי חודשי.
כמובן שאין זה נעים שעוקבים כל כך אחרינו, ובפרט שכל הטענות אין נכונות ומוצדקות כלל, והתלמידים המקומיים אומרים שעתה הוא יותר טוב משנים הקודמות. אלא כמובן שעתה אנו במספר גדול יותר, ומספר רב יותר אינו בא לסדרים..
☚ המחנך האגדי: כתבה מקיפה לדמות ר' שלמה חיים קסלמן בעיתון 'כפר חב"ד'
כמובן שכל הנזכר לעיל אינו מרומם את מצב הרוח ומשפיע גם כן על הלימוד, ובצירוף עם הסדרים בגשמיות שאינם מסודרים כל כך כפי שהתרגלו בארץ הקודש, ובאים אחד אחר רעהו ברציפות, לקחו הסדינים מהחדר היות ולא שילמו עבורם, ועבר חודש ולאף אחד אין זה מענין, והציאו המגבות מסיבה הנזכרת לעיל, וקרה שביום שישי אחד לא היה אוכל כלל וכלל. ובשבת קודש גם כן לא היה מטעם כמוס, וגם כן במוצאי שבת קודש, ומי שהלך לבעל הבית לרוות עונג שבת יצא ידי חובה, והיו אחרים שלא הלכו.
גם אומרים שבשנה שעברה היה רבוי הוראות ופתקאות מאדמו"ר שליט"א להרבות ולהוסיף בלימוד, ועתה אין זוכר מזאת. ויש דורשין לשבח ויש דורשין כו'.. גם שמעתי שהגיעו מכתבים מארץ הקודש לכאן (כמובן על סמך מה שכתבו להם מכאן תלמידים שלא שמשו) שכאילו אמר כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א בהתוועדות שבת פרשת 'בהעלותך', שאין להתפלל באריכות אלא בציבור.
והנה הוא דבר פשוט וברור שאין כל הווא אמינא שכך אמר, וכשתצא השיחה לאור יווכחו בכך, ומביני ענין אומרים שקישור הענינים בשיחה לא יהיה באם לא ילמדו שהכוונה הייתה שכל הציבור יתפלל באריכות.. ואם יתעקשו דווקא על הלשון שכאילו כך היה משמע – הרי שידייקו עד הסוף, והרי היה שם הלשון שאותו המתפלל מציץ מבעד לטלית, דהיינו שלא דבר אל הבחורים.. ואם ימצאו עקשנים שיעמדו בתוקף גם הלאה – הרי הם בוודאי מאותם שהלואי ויתפללו בציבור, ולהוו פרוונקא דאגרתא.
☚ בינה מלאכותית וטכנולוגיה? כך חזה זאת המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן • מפעים ועכשווי
עתה מתחילים ויכוחים בין החבר'ה למתי יקבעו את היחידות והיות ולעת עתה רוצה המזכירות שיכנסו כולם בתקופה אחת, ויש מעוניינים להיכנס תוך חודש, וישנם תוך חודשיים, ואחרים מעוניינים בחורף. וכולי עלמא מודו שאם היו מתחילים לחשוב בארץ הקודש על שצריכים להיכנס ליחידות, היו באים בצורה אחרת, ואין זו השערתי, אלא כך נשמע בברור מכל אחד ואחד.
[וכולם] מאמינים שעתה יוכלו להתחיל במרץ רב בעבודת הבורא ביודעם שקרב יום וכו'. גם נבוכים בדרך כלל באין ידיעה ברורה מה צריכים לעשות בשעת היחידות, ולשם מה בדיוק נכנסים. עתה מתחילות הנסיעות לזמן הקיץ, ורבים וטובים נוסעים, וכמובן שהתלמידים מארץ הקודש נשארים, וזמן זה בודאי יתן אותותיו בנו, ומקוים שיהיה זה אות לטובה ברצון השם.
בברכה, תלמידו יהושע מונדשיין