האם נוהגים לעשות את ה'אפשערניש' [תספורת הראשונה בגיל שלוש] דווקא על ציון רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון? יש עניין מיוחד לעשות את התספורת בל"ג בעומר? כאשר יום הולדת גיל שלוש של הילד חלף לפני ל"ג בעומר – האם אפשר לדחות את התספורת לל"ג בעומר בכדי לעשות זאת על ציון הרשב"י? • לקראת יום ההילולא של רבי שמעון בר יוחאי בל"ג בעומר, שאז הוא זמן 'מתן תורה' של פנימיות התורה כמבואר בחסידות, מערכת אתר 'לחלוחית גאולתית' מגישה את הוראותיו של הרבי מלך המשיח בנוגע ל'אפשערניש' ['חלאקה'] בל"ג בעומר במירון • לכתבה המלאה
•••
7. תספורת הראשונה במירון
• 'בנוגע לתספורת דשלוש שנים כשיום הולדת הוא בראש השנה. על פי מה ששמענו מכבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר נשיא ישראל, משמע שאין לגזוז השערות קודם מלאת שלוש שנים, ולכן יש לעשות הנזכר לעיל לאחרי ראש השנה ובסמיכות לראש השנה. ומובן שבארץ הקודש תבנה ותכונן שנתפשט המנהג לעשות התספורת במירון – באם אפשר גם בהנזכר לעיל יש לעשות כן'.
(ממכתב א' אלול תשכ"ב, נדפס בספר 'אגרות קודש' חלק כ"ב עמוד שיא).
8. תספורת בל"ג בעומר במירון
א. מנהג ישראל לעשות התספורת בל"ג בעומר במירון.
• 'ולהודעתו אשר ביום ג' אייר נמלאו לו שלוש שנים לבנם יצחק שי', הנה יהי רצון מהשם יתברך שהוא וזוגתו שיחיו יגדלוהו לתורה ולחופה ולמעשים טובים מתוך בריאות הנכונה ומנוחת הנפש והגוף.. נ.ב. במה שכותב אודות עשיית התספורת. הנה כבר כתבתי דעתי בזה שאף שעל פי תורת הנגלה יש להתיר, ועוד יותר על פי המבואר בשערי תשובה לאורח חיים סימן תקל"א.
הנה בכל זאת נשען על מנהג ישראל לעשות במירון תספורת תינוקות בל"ג בעומר וכמובא בכמה מקומות, והרי פשיטא שכל אלו שמסתפרים אז לא כולם נולדו ביום זה במכוון, ובכל זאת מגלגלין ענין זה ליום זכאי, ויש לבארו על פי המובא בכתבי האריז"ל וב'פרי עץ חיים' וכו', על אודות השייכות דנטילת שערות דווקא עם ימי הספירה, שמזה גופא מובן ההידור בתספורת בל"ג בעומר (וצריך עיון קצת מהמובא באיזהו מקומן שהאריז"ל לא היה מסתפר אפילו בל"ג בעומר) לכן נראה לי שהתספורת תעשה בל"ג בעומר ויהיה בשעה טובה ומוצלחת'.
(ממכתב לרב יוסף גולדברג, כ"א אייר תשי"ד, נדפס בספר 'אגרות קודש' חלק ט' עמוד נח).
• 'במה שכותב אודות התספורת של בנו, שיום הולדתו חל בשביעי של פסח, הנה אף שעל פי מה שכתוב באחרונים יש למצוא היתר לעשות התספורת בימי הספירה, במכל שכן מחול המועד (עיין שערי תשובה סימן תקל"א) בכל זה כיון שלא ראיתי נוהגין כן, ובפרט הידוע במנהג ישראל לעשות תספורת בל"ג בעומר הנה, לדעתי, יעשה זה ביום הנזכר לעיל ואם אפשר במירון, והוא וזוגתו יחיו יגדלוהו לתורה ולחופה ולמעשים טובים'.
(ממכתב י"ג ניסן תשי"ד, נדפס בספר 'אגרות קודש' חלק ח' עמוד של).
• 'בהנוגע לזמן גזיזת השערות, הנה כיון שיום ההולדת חל בתחלת ימי הספירה. יש לעשות התספורת ביום הלולא דרשב"י במירון, כמשאלות לבבו לטובה בזה'.
(ממכתב כ"ט אדר שני תשי"ט, נדפס בספר 'שערי הלכה ומנהג' חלק ב' עמוד קסו).
ב. מנהג תספורת בל"ג בעומר במירון מובא בספרים רבים
• 'במענה על שאלתו בענין מנהג הגזיזה (אפשערעניש) לשלש שנים ולהביא הילד אז למירון. הנה מובא מנהג זה בכמה מספרי הספרדים ובספרי הדרוש שלהם דרושים רבים מיוחדים לשמחה זו שנקרא חלאקאה, והובא גם כן בקיצור ב'פרי עץ חיים' שער ספירת העומר פרק ז', שהאריז"ל הלך שם לגלח את בנו במשתה ובשמחה בימים ההם, ועיין גם כן באר היטב ושערי תשובה אורח חיים סימן תקל"א ס"ק ב'.
ונראה שאין לעשות הגזיזה קודם שימלאו שלש שנים, ובמילא נפשטה גם שאלתו בהנוגע לבנם שי', וזאת למודעי, אשר כנראה מקומות יש שהספרדים נוהגים לעשות זה במלאת ארבע שנים – אבל כמה פעמים שמענו מכבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע לעשות במלאות שלוש שנים..
בספרי דא"ח הנדפסים נמצא על דרך זה בסידור מהרי"ד סוף חלק א' דיבור המתחיל 'מנהג לגזוז שיער הראש לבן ג' שנים'. לדחות התגלחת לכמה חודשים בשביל לעשותה בל"ג בעומר במירון – אם מנהג ארץ הקודש תבנה ותכונן כן הוא, הנה מנהג מבטל כו'. ובאם לאו, לא נראה לי דחיה ארוכה כזו של הענין 'דמחנכין אותו במצוה להניח פאות הראש' ('שערי תשובה' שם)'.
(מכתב לרב ירחמיאל אלפרוביץ, ג' אייר תשט"ו, נדפס בספר 'אגרות קודש' חלק י"א עמוד ס).
ג. מנהג ארץ ישראל
• 'בארץ ישראל נוהגים (ראה ספר 'הילולא דרשב"י' עמוד פב ואילך) לערוך את גזיזת השערות הראשונה לילדים בני שלוש שנים – בל"ג בעומר, יום ההילולא דרשב"י, על הציון שלו במירון, וקוראים לילדים אלה 'חתנים דרשב"י' (שם)'.
(ספר 'התוועדויות' תשט"ו חלק י"ד עמוד 67 – הנחה בלתי מוגה).