אנו מגישים דעת תורה של חלק ממשנת הרבי בנושא השואה, בה נרצחו ששה מיליון יהודים השם יקום דמם, ומהו הביאור לכך שנראה שהבורא לא התערב בעניין כה אכזרי • 'מה שנתווסף בתקופתנו זו, שאפילו אלו שהכריזו על עצמם שאינם מאמינים, התחילו לתבוע.. היתכן אשר השופט כל הארץ לא התערב בענייני השואה! ומובן, אשר עצם הטענה הזאת, שהולכים ומתמידים בה פעם אחר פעם, מוכיחה את האמת, אשר בעומק ליבם מאמינים הם שהשופט כל הארץ היה מנהיג לכל הברואים גם בעת השואה' • לקריאה
☚ הרבי על קביעות יום השואה: 'אין דעת חכמים נוחה מכך'
• 'וביאור הדבר הוא מדוגמא במקצוע אחר. יתאר לעצמו אדם שמעולם לא היה בישוב, ונתגדל במדבר יחידי, ופתאום הביאוהו לחדר של רופא שינים, או של מנתח (כירורג), ורואה אשר ילד יושב על כסא וידיו ורגליו קשורות להכסא, והרופא שינים עוקר אחת משניו, והילד צועק בקול גדול, או בדוגמא של המנתח, רואה אדם קשור לשלחן באופן שלא יוכל לזעזע את אבריו להגן על עצמו או לברוח, ומנתחים אותו ושופכים את דמו. מובן מעצמו, שמי שאין לו כל ידיעה אם הרופאים הם אנשים בעלי יושר וצדק, ואין לומר שאין לו גם ידיעה בחכמת הרפואה, הרי תהיה אצלו החלטה גמורה שאלו האנשים המטפלים בילד או המנותח אינם אלא גזלנים שכל כוונתם לגרום כאבים גדולים ועצומים לאלה הנופלים בידיהם.
והוא הדין בנידון דידן, אשר כל אחד מאתנו רואה מאורעות זמניים, המתחוללים משך איזה ימים, חדשים או שנים, ושוכח לגמרי אשר הנשמה היתה קיימת אלפים בשנים קודם לכן, וכיון שהנשמה נצחית תהיה קיימת גם לאחר זה לנצח, ואם על ידי יסורים של שעה קלה, קלה בערך הזמן דחיי הנשמה קודם מאורע זה ושלאחר מאורע זה, תבוא תועלת נצחית לכל הזמן העבר והעתיד, הרי לא לבד שלא היה מערער על היסורים, אלא כלשון הנביא (ישעיה יב, א) היה אומר 'אודך ה' כי אנפת בי".
ספר 'אגרות קודש' חלק ח' עמוד קפא, מתאריך כ"ב שבט תשי"ד.
• 'מפורסם מנהגם של רוב המכריע של בני עמנו, וכמובן אני בתוכם, שכשמזכירים את הקדושים היינו כל בני ישראל שניספו במחנות הריכוז והגיטאות, מוסיפים – ה' יקום דמם. ולהבדיל בקצה הכי תחתון, כשמזכירים היטלר ועוזריו מוסיפים – ימח שמם. והביאור אשר כל יהודי שנרצח על שום שהוא יהודי, קדוש יאמר לו, ובטוחים אנו שה' יקום דמו והרוצח ימח שמו. מה שנתוסף בתקופתנו זו, שאפילו אלו שהכריזו על עצמם שאינם מאמינים, התחילו לתבוע.. היתכן אשר השופט כל הארץ לא התערב בענייני השואה!
ומובן, אשר עצם הטענה הזאת, שהולכים ומתמידים בה פעם אחר פעם, מוכיחה את האמת, אשר בעומק ליבם מאמינים הם שהשופט כל הארץ היה מנהיג לכל הברואים גם בעת השואה. מה שראיתי שינוי בדורנו בהשוואה במצב בזמן לנבואות האמורות – שאז היה ענין של עונש, לאחרי כמה וכמה אזהרות, כמבואר שם; ובדורנו מוכרח לומר שהוא ענין של 'ניתוח', זאת אומרת עניין של תיקון. ובהדגשה שהתיקון הוא בשביל ובהמנותח, ותיקון עד כדי כך שהצער אינו בערך להתיקון הבא על ידו, בדוגמת החילוק שבין חיים והפכם. וגם זה מיוסד על עיקר בדתנו, ובלשון העיקר הי"ג, שם: 'אני מאמין באמונה שלימה שתהיה תחיית המתים'.
מכתב הרבי מחודש אלול תש"מ.