אנו מגישים חלק שלישי מסקירה מרתקת (בהמשך לחלקים הקודמים), על התייחסות הרבי לשנת המאתיים להסתלקות הבעל שם טוב בחג השבועות • 'והשאלה ששאלוני מאין לי ששנה זו היא שנת סגולה וכו', הרי אם בתחילת השנה היה ספק בזה, אבל עכשיו שעברו כמה וכמה חדשים, הרי מעשה רב ורואים איך שכרוז של שנת המאתים מצא הד ורושם בחוגים שונים ומשונים' • לכתבה המלאה
☚ החג שנקבע לדורות בכ"ו תמוז: ניצחון הבעל שם טוב על כת משיח השקר
על מה ולמה התעמולה?!
בעוד אלו אוחזים בדעות קדומות אודות הבעל שם טוב, הרי שהיו אחרים שה'רעש' כולו, ובפרט הסיסמא של אותה שנה 'שנת המאתיים להסתלקות-הילולא של הבעל שם טוב' לא מצאה חן בעיניהם. בשמחת תורה תשכ"א התבטא הרבי בצחות בקשר לטרוניות שהיו לאי-אילו בקשר ל'שטורעם' אודות שנת המאתיים: 'סניפי הדואר בודאי התעשרו ממספר הבולים שנמכרו עבור המכתבים שנשלחו אלי בנושא זה'.
במכתב לרב יעקב לנדא ע"ה רבה של בני ברק, מעוררו הרבי אודות פעולותיו בשנת המאתיים. בין הדברים מתייחס הרבי לטענת עיתון אחד שטען ש'דעת חסידים אינה נוחה מהסיסמא של שנת המאתיים' וכו', הרבי משיב על כך:
'ועל שאלה מעין זו שפנו בה אלי, עניתי, שידועה הבחינה בכגון דא על פי דברי כבוד קדושת אדמו"ר מהורש"ב נשמתו עדן יש לבחון התוצאות שתבואנה מפעולה האמורה, ומהעדר ניצול סיסמא האמורה. ולדעתי הרי ברור שבפרסום סיסמא האמורה ודאי שיתווספו מבני ישראל מי שהוא שיעיינו בספרי הבעל שם טוב תלמידיו ותלמידי תלמידיו שגם זה הרי ענין הוא, ובפרט שלימוד תורתם עלול להביא גם לידי מעשה, נוסף על התחזקות בכללות עניני יהדות, שבודאי גם בזה יתוסף על ידי הנ"ל, ולהיפך מהעדר הניצול איני רואה מה יתווסף על ידי זה'.
בסגנון אחר, כותב הרבי למר יצחק דמיאל: 'והשאלה ששאלוני מאין לי ששנה זו היא שנת סגולה וכו', הרי אם בתחילת השנה היה ספק בזה, אבל עכשיו שעברו כמה וכמה חדשים, הרי מעשה רב ורואים איך שכרוז של שנת המאתים מצא הד ורושם בחוגים שונים ומשונים'.
פעולות בכל שכבות העם
הרבי 'הסעיר' את העולם היהודי בעניין הבעל שם טוב, ואכן התגובות המעשיות הגיעו בהמשך. חלקם נעשו בתוך כרם חב"ד, וחלקם מחוץ לחב"ד ואף מחוץ לחוגים הדתיים. הרבי התייחס לכל יוזמה ועודד כל מהלך בענין. בשורות הבאות נעבור בקצרה על חלק מהפעולות הכבירות שנעשו באותה שנה.
באותה שנה יצא לאור 'צוואת הריב"ש' לרגל שנת המאתיים. בנוסף לזה יצא ספר 'הבעל שם טוב' שנערך על ידי הרב חנוך גליצנשטיין, ובו פרקים אודות חייו ופעלו של הבעל שם טוב. הרבי דיבר על כך בהתוועדות י"ב סיוון 'ענין נוסף שהתבצע בימים אלו – היום בי"ב סיון, ביום השביעי [= מחג השבועות], הגיע לכאן ליקוט – שנערך על ידי גליצנשטיין – המכיל תורות של הבעל שם טוב וסיפורים אודותיו, שנלקטו מתוך השיחות והרשימות, ובמשך זמן קצר יובא הספר לדפוס'.
מעניין, שגם חסידות לעלוב הוציאה באותה השנה את 'מדרש הריב"ש' – ליקוט תורתו של מייסד החסידות. הספר יצר 'לרגל מאתיים שנה להסתלקות קדש הקדשים הבעל שם טוב זיע"א'. הרב עמנואל שוחאט פרסם באותה שנה מאמרים מפרי עטו אודות הבעל שם טוב ושיטתו, הוא זכה למענה: 'תועלת הדדית – לא רק להקוראים אלא גם כן להכותב'. באותה השנה גם הוקמה מחדש מקהלת ניחו"ח, וכן החלו שיעורי תניא ברדיו.
במשך שנת המאתיים התקיימו ברחבי העולם מאות כינוסים לילדי ישראל, שבהם דובר על מעלת השנה ועל הצורך ללמוד מתורתו ומדרכיו של הבעל שם טוב. לכפר חב"ד, לדוגמה, היו מגיעים תלמידי בתי ספר מכל רחבי הארץ, וזכו לפעילות מיוחדת בנושא הבעל שם טוב ומשנתו. הכינוס הגדול ביותר, כינוס ענק ומרכזי לאלפי ילדים מכל החוגים, התקיים בכפר חב"ד בסמיכות לחג השבועות, בהשתתפות המפקח הראשי של משרד החינוך.
הוראות מעניינות אודות כינוסים באופן כללי, כותב הרבי לר' שמואל חפר שהציע לערוך כינוס גדול לכל תלמידי בית הספר במחוז שלו: 'ומובן שכיוון שמוזכר בזה גם נגינה, צריך להבטיח שתהיה רק על ידי הילדים והגברים לבד'. בהנוגע להפרדה, הרי 'באם שזה אפשרי, כדאי לעשות הכינוס בבת אחת לילדים ולילדות, בכדי שיובלט ענין ההפרדה, אבל פשוט באם אי אפשר להבטיח ההפרדה או ספק אפילו, ועוד יותר ענין הנגינה, הרי אין ברירה וצריך להיות התנאי שאי אפשר בלאו הכי – שיהיה שני כינוסים'.
בט' כסלו תש"כ, כותב הרבי למר שלום לוין, יו"ר הסתדרות המורים בארץ הקודש, מכתב ארוך העוסק בעניני חינוך, ובסיום האיגרת נאמר: 'ואתאפק לא אוכל בלי להזכיר שנת סגולה זו, שנת ה-200 להסתלקות-הילולא של הבעל שם טוב. ובקשר עם זה מצורף העתק אחד ממכתבי, שתקותי שיענין אותו'. למכתב זה, אגב, היו תוצאות מעשיות. על אחת מהן, לפחות, ידוע לנו- סידרה של עצרות לרגל 200 שנה להסתלקות הבעל שם טוב שארגנה הסתדרות המורים לחבריה ברחבי הארץ.
בשושן פורים תש"כ כותב לו הרבי על נושא שכדאי לדבר אודותיו בעצרות אלה: 'בהתענינות מיוחדה קראתי מה שכותב שהסתדרות המורים תערוך עצרות זיכרון לכבוד קדושת אדמו"ר הבעל שם טוב זכרונו לברכה. והרי ידוע כי הבעל שם טוב עוד טרם שנתגלה, היתה ראשית עבודתו בחינוך ילדי ישראל.. והרי בשטח החינוך ההוכחה לנכונות השיטה היא שמביאה פירות ופירי פירות בתנאים שונים ואפילו משונים. ורואים בעליל, שבמשך תקופה של מאתים שנה הקיפה שיטת הבעל שם טוב מאות ומאות אלפים בישראל מכל החוגים והסוגים'.
באותה שנה, זירז הרבי את עסקני אנ"ש אודות בניית שיכון חב"ד בירושלים, והשיכונים החדשים בכפר חב"ד. הרבי ביקש שהנחת אבן הפינה לשיכונים בכפר תהיה עוד לפני שבועות, אולם הדברים התעכבו מעט, והדבר נעשה בימי התשלומין של חג השבועות. גם את כפר חב"ד ב' זירז הרבי להתחיל לבנות בשנת סגולה זו, וכפי שכותב הרבי למר שז"ר: 'שבשנת סגולה זו שנת המאתים להסתלקות הילולא של מורנו הבעל שם טוב ז"ל כבר ייראה בפועל שלב הראשון של כפר זה'.
אירוע מיוחד נוסף היה ביקורו של הרבי בקעמפ 'גן ישראל' שהוא בעצם על שם הבעל שם טוב. וכך מסופר ביומן שנכתב באותה שנה: 'ביום ט"ו סיון ה'תש"כ, ימים מספר לפני פתיחת המחנה, נכנס הרב אברהם יצחק שי' שם טוב ליחידות בקשר לענין פרטי, ובהזדמנות זו סיפר לו כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א על רצונו לבקר השנה בקעמפ, באמרו: 'איך האב געטראכט פארן אין קעמפ' [= חשבתי לנסוע לקעמפ]; והוסיף: 'דאס איז פארבונדן מיט דעם שנת המאתיים פון בעל שם טוב' [= זה קשור בשנת המאתיים (להסתלקות-הילולא] של הבעל שם טוב זכרונו לברכה'. ואכן, הרבי ערך ביקור מיוחד מאוד במחנה גן ישראל באותה השנה.