בעומדנו בימים של ניסים ונפלאות גלויים, לאחר התקיפה של ישראל וארצות הברית על הכור הגרעיני באיראן, שהתקיימה בימים הסמוכים לכ"ג סיוון – היום בו החל 'ונהפוך הוא – אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם' בחג הפורים, אנו מגישים מספר שיחות מיוחדות של הרבי על עכשווית יום כ"ג סיוון וכוחו הגדול לביטול כל העניינים הבלתי רצויים, עדי הגאולה השלימה • לכתבה המלאה
☚ חיסול איראן? לאמריקה זה יותר חשוב מאשר לישראל • הרבי בביטוי נדיר
• 'ובפרט בעומדנו בכ"ג סיוון, כאשר 'ויקראו סופרי המלך.. ויכתב ככל אשר ציווה מרדכי' גו'.. היינו שהמלך אחשוורוש, הקדוש ברוך הוא [= ש'אחרית וראשית שלו', על פי פנימיות תורת החסידות], מצווה לכתוב 'ככל אשר ציווה מרדכי' גו', כרצונו של כל אחד ואחד. ובפשטות – שמתבטלים כל העניינים הבלתי רצויים, על דרך ובדוגמת ביטול גזירת המן בכ"ג סיוון, ולא עוד, אלא שנהפכים לטוב 'ונהפוך הוא' גו', וכן תהיה לנו – בגאולה האמיתית והשלימה'.
ספר 'התוועדויות' תשמ"ז חלק ג', בלתי מוגה.•
'נוסף על ההוראה הנלמדת מפרשת השבוע פרשת 'שלח', ישנה גם הוראה הנלמדת מהקביעות דשבת מברכים תמוז בימי החודש – בכ"ג סיון: ישנם ספרים שבהם מלוקטים המאורעות שאירעו בכל ימי השנה – 'דבר יום ביומו', ובספרים אלו מצויין (לאלו שלא היו זוכרים בלאו הכי) שהתאריך דכ"ג סיון מפורש במגילת אסתר (ח, ט): 'ויקראו סופרי המלך בעת ההיא בחודש השלישי הוא חודש סיון בשלשה ועשרים בו'.
וממשיך בכתוב אודות המאורע דיום זה: 'ויכתב ככל אשר צוה מרדכי אל היהודים ואל האחשדרפנים והפחות ושרי המדינות אשר מהודו ועד כוש גו" – לטובתם של בני ישראל, בהתאם לרצונו של מרדכי. וממשיך בכתוב: 'הרצים.. יצאו מבוהלים ודחופים בדבר המלך גו", 'ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות.. והעיר שושן צהלה ושמחה' (לא רק היהודים אשר בשושן, אלא 'העיר שושן' בכללותה), 'ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר', 'שמחה וששון ליהודים משתה ויום טוב ורבים מעמי הארץ מתייהדים כי נפל פחד היהודים עליהם'.
והנה, מפשטות הכתובים משמע שכל זה היה בכ"ג סיון – הן בנוגע לשליחותם של 'הרצים', דמכיון שענין זה היה צריך להיעשות במהירות רבה (שלכן 'הרצים יצאו מבוהלים ודחופים'), מובן שעשו זאת תיכף ומיד לאחרי כתיבת הספרים (בכ"ג סיון), והן בנוגע לבשורה אודות ענין זה, 'ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות.. והעיר שושן צהלה ושמחה' – שהרי לא מסתבר לומר שמרדכי עיכב את פירסום הבשורה הטובה, אלא ודאי פירסמה תיכף ומיד בכ"ג סיון. [ואפילו אם מישהו ירצה להתעקש ולומר שהמשך המאורעות היו לאחרי כ"ג סיון – הרי: (א) מאורעות אלו היו בסמיכות לכ"ג סיון, (ב) ועיקר: ההתחלה וסיבת הדבר היתה בכ"ג סיון].
והנה, כל עניני התורה (כולל סיפורי התורה) נצחיים הם. ומזה מובן, שבכ"ג סיון מידי שנה בשנה נפעל מחדש הענין המסופר בתורה אודות כ"ג סיון.. כלומר: בכ"ג סיון מידי שנה בשנה נקראים 'סופרי המלך' – מלכו של עולם, שאחרית וראשית שלו, והם כותבים 'ככל אשר צוה מרדכי גו" – דקאי על כל אחד ואחד מישראל, 'עם מרדכי', מכיון שהנהגתו היא באופן ד'לא יכרע ולא ישתחווה', שהוא נעשה הבעל-הבית המצווה מה לכתוב – 'ככל אשר צוה מרדכי'.
וכל זה נפעל באופן של מהירות – 'עד מהרה ירוץ דברו', כמו שכתוב 'הרצים יצאו מבוהלים ודחופים', ונמשך למטה מטה – בעניני ודרכי הטבע דוקא, על דרך המסופר במגילה 'וישלח ספרים ביד הרצים בסוסים רוכבי הרכש האחשתרנים בני הרמכים' – ענינים של טבע דוקא. [במדרשי חכמינו ז"ל מצינו אמנם מציאות של רכיבה על 'גמלא פרחא' (נשר), באופן נסי כו', אבל בפשוטם של כתובים כאן מדובר אודות עניני ודרכי הטבע דוקא, כמובן].
'והימים האלה נזכרים ונעשים' – כמבואר בכתבי האריז"ל שכאשר 'נזכרים' כדבעי, אזי 'נעשים' שוב אותם הענינים שהיו בפעם הראשונה. ועל דרך זה בעניננו – שכאשר 'נזכרים' כדבעי אודות המאורע הנזכר לעיל שאירע בכ"ג סיון, אזי 'נעשים' כל ענינים אלו מחדש..
ובקרוב ממש זוכים ל'מיסמך גאולה לגאולה', היינו, שמגאולת פורים (שהתחלתה בכ"ג סיון) באופן ד'ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר' במעמד ומצב ד'אכתי עבדי אחשורוש אנן' – באים לגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, וכאמור – באופן ד'מיסמך גאולה לגאולה', 'מיד הן נגאלין'.
וכל זה נפעל על ידי כללות מעשינו ועבודתנו במשך זמן הגלות, באופן ד'שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים תמצאנו', ובפרט שכבר עברו 'רוב הימים' – אריכות הגלות כו'. ועל ידי זה יוצאים מהגלות אל הגאולה העתידה, ובאים לארצנו הקדושה, וכאמור לעיל מה שכתוב בפרשתנו: 'בישר להם שיכנסו לארץ' – בביאת משיח צדקנו, יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו, במהרה בימינו ממש'.
ספר 'התוועדויות', שיחת שבת פרשת 'שלח', מברכים החודש 'תמוז' תשמ"ג, בלתי מוגה.