בתחילת שנת תשי"ח אירע בכפר חב"ד 'מאורע בלתי טהור' של הרמת יד רחמנא ליצלן של יהודי אחד על משנהו. במכתב חריף בהמשך לכך, קושר הרבי בצורה חד משמעית בין העדר עניין 'אהבת ישראל' והרמת ידיים בכפר חב"ד, לבין העובדה שמאז מאורעות אלו החל עניין של היפך החיים לא עלינו אצל אנשי הכפר (על אף ההגנה של רבותינו נשיאנו) • בספר האגרות הושמטו חלקים מרתקים מאותו מכתב, שמובאים כאן בסוגריים מרובעות • לכתבה המלאה
☚ הרב גולוכובסקי בנאום סוער: צו השעה – אחדות החסידים!
'ברוך השם, ו' תשרי, תשי"ח. ברוקלין.
ועד כפר חב"ד בארץ הקודש תבנה ותכונן, ה' עליהם יחיו, שלום וברכה!
בקשר עם המאורע בלתי טהור בהרמת יד וכו'.. [והגיעתני ידיעה אשר איזה ימים לפני זה היה גם כן מאורע דומה או מאורע ממש כגון זה 'אלא' שבהנוגע לאחד המרוקנים, ולפלא שכל ידיעות אלו מתקבלות מן הצד, אף שהן נוגעות בעצם מהות הכפר ועניניו, כי הרי השם חב"ד אינה מילה בעלמא, כי אם שם מזכה ומחייב. ועל הישנות עתה הדבר, ובפרט לאחרי מה שקרה לפני כשנתים], מוכרחני לכתוב בשורות הבאות לקמן הבהלת הענין.
והן: דעת לנבון נקל אשר במשך כל שנות קיום הכפר, שמרו והגינו עליו באופן שלמעלה מדרך הטבע, תודה לא-ל. שבודאי זהו בהתעוררות רחמים רבים של רבותינו נשיאינו וביחוד כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר מייסד הכפר ומנהלו, עד שמיום הוסד הכפר בשנת תש"ח הנה, תודה לא-ל, לא נפקד – מכל תושבי הכפר איש. ומובן הנס גלוי שבזה.
וכיון שהתעוררות רחמים שלמעלה צריך להתאים לה כלי מתאים, וכלי מחזיק ברכתו של הקדוש ברוך הרי הוא השלום, ובפרט כשהמדובר הוא בהתעוררות רחמים רבים של נשיאי חב"ד אשר מסרו נפשם על הענין דאהבת ישראל, וכמו שידוע זה איזה פעמים, פשוט שעל כל תושבי הכפר להיזהר ביותר וביותר בעניני השלום וקירוב הלבבות..
[פשוט שאין ברצוני להאשים את מי שהוא בפרט ובפרט האשמה כבדה כל כך, אבל מאשים אני את הפעולה דהרמת יד, שהיא רק היא נתנה האפשריות להעדר (תיכף לזה המאורע) תושב מהכפר, אף שתשע שנים לא היתה כזאת, ופעלו נשיאנו ארכא עד זימנא ג' (אגרת התשובה פרק ג'). שזהו מוסיף עוד הדגשה יתירה עד כמה מופרך ומבהיל המאורע, ואיך שמוכרח לנקוט באמצעים הכי מוחלטים לשלול אפשריות מאורע חס ושלום כזה בעתיד, כי כנזכר לעיל – זהו נוגע לא רק לאנשים פרטים, אלא לכללות ענין הכפר.
והוא על דרך המסופר בחכמינו זכרונם לברכה שהיפך אמירת האמת פרץ פרצה בעניני עיר קושא, הנה בכפר רבותינו נשיאינו זהו הענין ד'ואהבת לרעך כמוך'. באיזה אמצעים לנקוט בזה ולשלול האפשריות האמורה של המאורע, עליהם לדון על אתר, אבל שצריכים להיות אמצעים אלו מוחלטים ותקיפים דבר הכרחי הוא. כיון שקבלה טובה על להבא קשורה עם חרטה גמורה על העבר, מההכרח אשר אלו האשמים בשני המאורעות האחרונים, יקבלו על עצמם קנס מיוחד, כפי אשר יושת עליהם ועד הרוחני בהשתתפות המרא דאתרא.
וכשיתבוננו באמיתת הענין, אשר קנס זה מועיל בהקלת וכפרת הענין המבהיל, ואשר נגע חס ושלום בכל תושבי הכפר, בטוחני שלא רק ימלאו הקנס במילואו, אלא שעוד יעשו את זה בזריזות וברצון מלא – כי במה נחשב הוא הקנס לגבי הענין והתוצאות באם חס ושלום היתה הנהגה דמידה כנגד מידה רחמא ליצלן.. מוכרח להראותו להאשמים בהמאורעות, ואם גם בבני ביתם שי' השתתפו בגירוי היצר להרמת יד או שהיו גרמא בזה, גם עליהם לקבל קנס על עצמם ולמלאותו בהקדם ובמילואו].
ויהי רצון, אשר יוצר האדם היוצר יחד לבם ויודע גודל הערמומיות דנפש הבהמית ויצר הרע וכו', קושי וחשך הגלות הכפול ומכופל, יראה בענינו בתוך כל ישראל, ויכופר כל הענין ותוצאותיו, כפרה במילואה, כלשון רבנו הזקן, שיהיה לרצון לפני הוי' ומרוצה וחביב לפניו יתברך וכו', ואך טוב וחסד בטוב הנראה והנגלה ימצא את כל אחד ואחת מתושבי כפר חב"ד מעתה ועד עולם. ויהי רצון שאתבשר טוב בכל האמור ובהקדם. בברכת חתימה וגמר חתימה טובה.
נ.ב. על פי הוראות רבותינו זכרונם לברכה הידועות בהנוגע לזה שעל ידו נגרם תקלה לחבירו, ובפרט על פי המבואר באגרת הקודש סימן כ"ה, הרי גם אלו הנעלבים, עליהם לקבל על עצמם זהירות והידור במצות ה', ופשיטא לשרש ולעקור כל טינא בלב חס ושלום וחס וחלילה, וכמו שכתוב בפרשת שבוע זה, אשר כשיחד שבטי ישראל – מביאים להתאסף ראשי עם, ופועלים אשר – ויהי בישורון מלך, וכמבואר ב'ליקוטי תורה' גודל המעלה כשבני ישראל הם בבחינת ישורון'.
מכתב מו' תשרי תשח"י (ספר 'אגרות קודש' חלק ט"ז, עמוד ז אגרת ה'תשפג).