לרגל יום הולדתו של הרבי הרש"ב ביום הבהיר כ' מר חשוון, מערכת אתר 'חב"ד לייב' מגישה זכרונות מרתקים אודות דמותו האדירה של הרבי הרש"ב, שכתב מר מרדכי לזר ע"ה, שלמד בצעירותו בישיבת 'תומכי תמימים' בליובאוויטש • 'אני זוכר את הרבי שלום בער (רש"ב) במידה מספיקה כדי לומר מילים מספר עליו. הוא היה בעל שיער אדום, ראשו וזקנו להטו [בעת אמירת מאמר חסידות], גבוה במקצת ורחב כתפיים. דרשותיו עשו רושם כאילו נוצרו במחשבתו העמוקה תוך כדי אמירתן. היה מתחיל בקול נמוך, שאפילו העומדים בקרבתו התקשו לשמוע אבל קולו גבר וכל הקהל שמע את דבריו.. היה תמיד מצמצם בדיבור, תמיד רציני' • לכתבה המלאה
☚ מעניין: למה המתין הרבי בחלוקת קונטרס 'עץ החיים'?
מר מרדכי לזר למד בצעירותו בישיבה שהייתה בעיר קרמנצ'וג, שם התארח אצל החסיד הנודע הרב יצחק יואל רפאלוביץ' מגדולי רבני חב"ד. בזכותו החל להתעניין יותר בחב"ד עד שכעבור זמן קצר נסע ללמוד בישיבת 'תומכי תמימים' בליובאוויטש. לאחר שהתקבל, החל ללמוד בסניף הישיבה שבעיר שצעדרין, ולאחר מכן הוסיף ולמד עוד מספר חודשים בליובאוויטש. משום המשיך הלאה בחיפושיו אחר דרך חיים. ברבות השנים עלה לארץ הקודש, התגורר בחיפה וניהל בית מסחר לעורות ומוצרי סנדלריה. בארץ ישראל חבר למפלגת מפא"י והיה לאחד מפעיליה. את זכרונותיו אלו רשם לאחר למעלה מיובל שנים מאז התרחשו.
הרבי שלום בער
'אני זוכר את הרבי שלום בער (רש"ב) במידה מספיקה כדי לומר מילים מספר עליו. הוא היה בעל שיער אדום, ראשו וזקנו להטו [בעת אמירת מאמר חסידות], גבוה במקצת ורחב כתפיים. דרשותיו עשו רושם כאילו נוצרו במחשבתו העמוקה תוך כדי אמירתן. היה מתחיל בקול נמוך, שאפילו העומדים בקרבתו התקשו לשמוע אבל קולו גבר וכל הקהל שמע את דבריו.. היה תמיד מצמצם בדיבור, תמיד רציני'.
בהמשך מסביר המספר כי לעיתים הרבי הרש"ב התבטא בבדיחות הדעת באופן ספונטני, ומביא סיפור הממחיש זאת: 'מסופר כי פעם אחת נבחרה נציגות של גדולי ישראל כדי להיפגש עם המיניסטר סטוליפין, שהיה אז שר לענייני פנים, לבקש ממנו שיבטל כמה מההגבלות נגד היהודים. הנציגות כללה שלושה מגדולי יהדות רוסיה, הלא הם: רבי חיים סולובייצ'יק שהיה מפורסם בכל העולם כגדול הדור (ר' חיים בריסקער), השני היה הרבי מליובאוויטש, והשלישי הרב מטעם הידוע ולדימיר טיומקין מליסבטגרד, שלא היה למדן גדול, אבל היה אחד הנואמים המפורסמים ביותר בעולם היהודי והיה גם ציוני מובהק.
זה היה בערב פסח ושמועות משמועות שונות היו נפוצות בארץ על שימוש היהודים בדם נוצרים, כדי לערבבו במצות פסח. השלושה ביקשו גם בראיון עם סטוליפין, להסביר לו ולשכנע אותו, כי אין שום יסוד לשמועות סרק אלה. הראיון היה בפטרבורג ונמשך כחצי שעה. לסטוליפין ארכו הדקות והוא ביקש לסיים את הפגישה לאלתר, הוא הושיט את ידו האחת לטיומקין, והשניה לרבי מליובאוויטש, ובגאון רבי חיים מבריסק כפי הנראה לא השגיח ולא הושיט לו את ידו.
כשיצאו שלושתם מסטוליפין רצה הרבי לנחם קצת את רבי חיים, שלא נתכבד בתקיעת כפו של השר, ואמר לו בבדיחות הדעת: 'הרב מבריסק, אל תצטער על שהשר לא הושיט ידו גם לך, הרי ימי הפסח ממשמשים ובאים ובהגדה של פסח כתוב בפירוש: 'דבר אחר – ביד חזקה שתים' זאת אומרת, כאשר ה'דבר אחר' מושיט את ידו החזקה, הוא מושיטה רק לשני אנשים ולא לשלושה'.. שלושתם צחקו והמשיכו בדרכם.
הרבי ר' שלום בער.. הוא היה שקוע תמיד בד' אמות של לימוד ה'נסתר'. נאמן ומסור לתפקידו היה מתכונן למאמרו בשביל ליל שבת, או שהיה מתכתב עם ראשי קהילות יהודיות מחסידי חב"ד, וגם עם כאלה שלא היו חסידי חב"ד בענייני ציבור שונים. הוא היה מעודדם ומזרזם להשפיע על יהודים שנמצאו בקשר ישיר עם הגויים הנאורים ועם שרי הממשלה של הצאר, כדי שזה האחרון יעביר את ההגבלות השונות או יקל על הגזרות הרעות שנגזרו עלינו.
הוא היה איש אהוב על ההמון הפשוט. החצר בזמנו של הרבי רש"ב לא היתה מתעניינת ב'קטנות', כגון קישוט הבית בכלים יקרים בכלי כסף וזהב, או במרכבה וסוסים ובגדים יקרים, בגדי משי או להיראות כמו מלך יהודי, דבר שהיה קורה אצל 'רביים' אחרים בפולין, בגליציה ובדרום רוסיה, בייחוד בדורות האחרונים.
אכן, רבי שלום בער, היה בראשו ורובו שקוע בדברים העומדים ברומו של העולם, בהפצת הפילוסופיה החב"דית, בהרחבת בתי אולפנא וישיבות שגולת הכותרת שבהם היתה הישיבה בליובאוויטש גופא, שהוציאה לומדים וידענים הן בחכמת הנגלה והן בחכמה הנסתר. הוא סיפק לקהילות רבנים, שוחטים, בעלי קריאה, חזנים, מלמדים ומורים, שיצאו להם מוניטין בעולם היהודי. השליחים שנשלחו על ידי הרבי היו חדורי הכרה מלאה על תעודתם בחיים ועל אחריותם לקהילות שלהם.
כל אלה מילאו תפקיד חשוב, אולי החשוב ביותר בחיי הקהילה ברוסיה, בשעה שהרעות והצרות היו מתרבות ממש כל יום ויום. מקור התקווה העיקרי היה האמונה בעתיד העם ובגאולה הקרובה לבוא. הבחורים והאברכים [החב"דיים] הצטיינו באהבתם לעם ישראל, בניקיון כפיהם, בהילוכם ההדור, בנימוסיהם היפים, במסירותם להפצת התורה.. ואין כל תימה שממשפחה כזאת יצא נשיא ישראל, ר' זלמן שז"ר, שגם הוא נצר מגזע השניאורסונים, שתורה, גדולה ואצילות של היהודי האמיתי התמזגו בו בהרמוניה נפלאה ושעליו גאוותנו.
'שניאורסונית טיפוסית'
לסיום התיאור אודות הרבי הרש"ב מספר מר מרדכי לזר, כי לרבי היה בן יחיד רבי יוסף יצחק (הרבי הריי"צ), ולו בנות. הוא מוסיף כי לאחר פטירתו של הרבי הריי"צ 'כס הנשיאות החב"דית עבר אחרי פטירתו לקרוב המשפחה, בן אדם מאוד מוכשר, הלא הוא רבי מנחם מנדל שניאורסון, אבל גם הוא חשוך בנים ובנות. פגשתי אותו בהיותי בניו יורק, בברוקלין. איש נעים הליכות והתנהגותו היא שניאורסונית טיפוסית. הוא ממשיך בהצלחה גדולה בפיתוח רשת חב"דית.. לפי מיטב שיטתה ומסורתה של התנועה החב"דית'.