שני חסידים גדולים חלמו חלום שטלטל אותם עד עומק הנשמה. רק כשהגיעו לחסיד העובד השם והעניו, זה שהם עצמם זלזלו בו, התברר להם מה מסתתר מאחורי אותו רמז מן השמים. שם, בפשטות ובענווה שאין לה שיעור, גילה להם החסיד את הסוד ששמע בשם אדמו"ר הזקן: 'להתראות עם עצמות אור אין סוף – זה רק בתפילה'. ופתאום הכול התבהר: מדוע הוא מאריך כל כך בתפילתו, מדוע הוא עומד ומתעכב, מחכה, מצפה – כי שם, בתוך המילים, בתוך הכוונה, בתוך ההתבוננות – מתרחש המפגש האמיתי • בהמשך להתוועדות שפרסמנו עם הרב שניאור זלמן לבקובסקי, אנו מגישים את הסיפור המלא משיחת הרבי הריי"צ עם הפרטים המלאים והמדוייקים • לכתבה המלאה
☚ חסידי חב"ד נשאלו ברדיו: 'אתם מתכננים לשרת בצבא'? • הקלטה נדירה מתשכ"ז
'החסיד הר' אהרן – חתן אדמו"ר האמצעי – החסיד ר' אהרן היה אישה של הרבנית שרה אמה של הרבנית רבקה נשמתה עדן, בזיווג שני – איז געווען א למדן מופלג און א עניו גדול. ער איז געווען א גרויסער דאוונער. ער האט געוואוינט אין קערמענטשוג. אבער די דאָרטיגע חסידים הגדולים ווי 'די בערעלאך' און די חסידים ברוך ושמואל תמר'עס האָבן זיך ניט מתיחס געווען צו איהם מיט ביטול כראוי.
איינמאל האט החסיד ר' שמואל געלערנט א ענין אין חסידות און האט זיך פארטיפט אין דעם. פלוצלונג איז ער אַנטשלאפן געוואָרן און האָט דערזעהען דעם מיטעלן רבי'ן וועלכער האָט צו איהם געזאגט: גיי ארויס פון מיינע ד' אמות. אויף מארגן האָט ר' שמואל געפרעגט ר' ברוך'ן, אויב ביי איהם האט אויך עפעס פאסירט, האט ער געענטפערט ניין. שפעטער האָט זיך ר' ברוך'ן אויך גע'חלום'ט די זעלבע זאך, האָבן זיי פארשטאנען אַז די סיבה דערפון איז, ווייל זיי זיינען ניט מכבד הרה"ח ר' אהרן כראוי, זיינען זיי געגאנגען אים מפייס זיין.
אז זיי זיינען געקומען צו הר' אהרן, האט ער זיך אין אנפאנג געוואונדערט – מתוך גודל ענותנותו – וואָס זיי ווילן פון איהם. אָבער אז זיי האָבן איהם אנגעהויבן שטאַרק צו בעטן און מפציר זיין האט ער זיי דערציילט, אַז דער אַלטער רבי איז געקומען צו איהם בחלום און האט איהם געזאגט, אַז ער זאָל מקרב זיין די חסידים ר' שמואל און ר' ברוך. האט ער געענטפערט, וואס איז שייך ער זאל זיי מקרב זיין, ער וואלט צופרידן געווען, ווען זיי זאלן איהם מקרב זיין.
דאמאלסט האָבן די חסידים רי שמואל ור' ברוך פארשטאנען דעם ענין, וואָס דער מיטעלער רבי האט צו זיי געזאגט בחלום. זייענדיק ביי איהם האט ער – החסיד ר' אהרן – זיי דערציילם וואָס ער האט געהערט פון זיין מוטער הרבנית פריידא, דעם אלטן רבי'נס טאָכטער בשם דעם אלטן – רבי'ן: זעהען זיך מיט עצמות אור אין סוף איז נאר אין דאוונען. און החסיד ר' אהרן האט מסיים געווען, אז דאס איז די סבה וואָס איך בין מאריך בתפילה. ער ווארט אין דאוונען צו זעהען זיך מיט אור אין סוף'.
תרגום חופשי >>
'החסיד הר' אהרן – חתן אדמו"ר האמצעי – החסיד ר' אהרן היה אישה של הרבנית שרה אמה של הרבנית רבקה נשמתה עדן, בזיווג שני – היה למדן מופלג ועניו גדול. הוא היה 'מתפלל' גדול ['דאוונער' – עובד השם שמתפלל באריכות]. הוא היה גר בעיר קרמנצ'וג. אבל החסידים הגדולים שם, כמו ה'בערעלאך' והחסידים ברוך ושמואל תמר'עס, לא היו מתייחסים אליו בביטול כראוי.
פעם החסיד ר' שמואל למד ענין בחסידות והעמיק בו. לפתע הוא נרדם והוא ראה את אדמו"ר האמצעי שאומר לו: תצא מהד' אמות שלי. למחרת ר' שמואל שאל את ר' ברוך, האם גם אצלו משהו קרה [שחלם], הוא ענה שלא. לאחר מכן ר' ברוך חלם גם הוא את אותו החלום, והם הבינו שהסיבה לכך היא, כי הם לא כיבדו את הרה"ח ר' אהרן כראוי, והם הלכו אליו בכדי לפייס אותו.
כאשר הם הגיעו לר' אהרן, הוא תהה בהתחלה – מתוך גודל ענותנותו – מה הם רוצים ממנו. אבל כאשר הם התחילו לבקש ולהפציר מאוד – הוא סיפר להם, שאדמו"ר הזקן אליו בחלוםואמר לו,שהוא יקרב את החסידים ר' שמואל און ר' ברוך. והוא ענה, מה הוא שייך לכך שהוא יקרב אותם, הוא היה שמח, כשאר הם יקרבו אותו..
אז החסידים ר' שמואל ור' ברוך הבינו את הענין, מה שאדמו"ר האמצעי אמר להם בחלום. בהיותו איתם – החסיד ר' אהרן – הוא סיפר להם מה ששמע מאמו הרבנית הרבנית פריידא, בתו של אדמו"ר הזקן, בשם אדמו"ר הזקן: להתראות עם 'עצמות אור אין סוף' – זה רק בתפילה. והחסיד ר' אהרן סיים, וזו הסיבה שאני מאריך בתפילה. הוא מחכה בתפילה בכדי להתראות עם אור אין סוף'.
ספר השיחות תש"א, עמוד 42.