'ארץ ישראל של רוסיה': לרגל יום ההילולא של הרבי ה'צמח צדק' בי"ג ניסן, עורך אתר 'חב"ד לייב' מגיש סקירה היסטורית מיוחדת על אחד המפעלים הגדולים והנועזים של הרבי: הקמת מושבה יהודית‑חסידית עצמאית בלב רוסיה הלבנה. העיירה שצעדרין – שנרכשה על ידי הרבי ה'צמח צדק' – הפכה למודל חסר תקדים של התיישבות חקלאית, שבה מאות משפחות חסידים חיו חיי תורה, עבודה ופרנסה בכבוד • בתוך כך נחשף מסמך נדיר: שטר העברת קרקע בשצעדרין לרבי ה'צמח צדק', המאיר מחדש את ראשית הקמת המושבה. השטר, המעניק לרבי חלקת אדמה על פי צוואת אחד מחסידיו, משקף את עומק הקשר בין הרבי לחסידיו ואת החזון שהפך למציאות – קהילה יהודית פורחת, עצמאית ומלאת חיות חסידית • לכתבה המלאה
☚ 'קיברו את ספרי התורה': תיאור מרתק מהסתלקות הרבי ה'צמח צדק'
מסמך נדיר שנחשף מאיר מחדש את סיפור המושבה החב"דית שהפכה למודל של חיים יהודיים חסידיים – שטר העברת קרקע של הכפר 'שצעדרין', המושבה החקלאית שהוקמה על ידי הרבי ה'צמח צדק' לפני כ-180 שנה. השטר, שנכתב בכ"ט שבט תרי"ב, מעניק לרבי חלקת אדמה על פי צוואתו של אחד מחסידיו – ומוסיף נדבך חשוב להבנת תולדות המושבה החב"דית הראשונה.
השטר שנחשף: קרקע בשצעדרין ניתנת לרבי ה'צמח צדק'
השטר נכתב ונחתם 'כאן עיר שצעדרין', ובו נמסר לרבי – 'לאדמו"ר שיחי" – שטח של 'חצי רבע קרקע שיש לנו בשצעדרין'. ההעברה נעשתה על פי צוואתו של החסיד ר׳ יהודה ליב בן ר׳ ירוחם פישל, באישור אלמנתו זלאטיע ושני בניו: ר׳ ירוחם פישל ור׳ צבי הירש.
השטח סומן במיצריו: בין ביתו של ר׳ דוד ב"ר מנחם לבין חלקתו של ר׳ צבי הלוי. על השטר חתומים דמויות מרכזיות במושבה: הרב טוביה ב״ר אריה ליב – המורה צדק המקומי, ר׳ אברהם ב״ר מרדכי – שמש בית המדרש, שני בני המנוח, העדים: ר׳ מיכאל גרשון ב״ר מנחם נחום ור׳ בנימין ב״ר שלמה. שנים לאחר מכן עבר השטר לרשותו של כ״ק אדמו״ר המהר״ש.
שצעדרין – המושבה החב"דית הראשונה
נשיאי חב"ד לאורך הדורות ראו חשיבות עצומה בהטבת מצבו הגשמי של היהודי. בשנים שקדמו לתקצ״ח, כאשר הצאר הרוסי קרא ליהודים לעסוק בחקלאות, זיהה הצמח‑צדק הזדמנות היסטורית – והחל לפעול להקמת מושבה יהודית עצמאית. בשנת תקצ"ט רכש הרבי שטח אדמה מהנסיך שצעדרינוב, והמקום נקרא על שמו: שצעדרין.
לאחר הרכישה: הרבי עודד חסידים לעבור למקום, תמך בהם כלכלית, העניק כלי עבודה, הקים ועד לניהול ענייני המושבה, ובשנת תר״ב החלה ההתיישבות בפועל. ייחודה של המושבה היה בכך שכל תושביה היו חסידי חב"ד. על פי הוראת הרבי נקבעו ימי לימוד מיוחדים שבהם הופסקה העבודה, וכל התושבים התמסרו ללימוד תורה וחסידות, עם התעסקות בעבודת התפילה.
פריחה כלכלית והוקרה מהשלטון
ההתיישבות הצליחה מעל המשוער. התושבים נהנו משפע כלכלי, והממשל הרוסי הוקיר את פעילותו של הרבי ה'צמח צדק', והעניק לו בשנת תר״ב תעודת 'אזרח נכבד לדורותיו'. רוב שטח המושבה הועבר לבעלות התושבים ללא תשלום. בהשתדלות הרבי קיבלו המתיישבים גם הלוואות ממשלתיות ארוכות טווח, אותן פרעו באמצעות אחוזים מהיבול. את השטח המיוער מכר הרבי לגביר חסידי מבוברויסק – ואת הכסף שלח לביסוס 'כולל חב"ד'.
חיי חסידות במושבה
שצעדרין שכנה סמוך לפאריטש, שם התגורר המשפיע הדגול ר׳ הלל מפאריטש, שהיה מגיע לעורר את התושבים בעבודת ה'. לקראת חג הסוכות הפכה המושבה למרכז אספקת לולבים והדסים לכל חסידי ליובאוויטש – ואף לרבותינו נשיאינו. לאחר הסתלקות הרבי ה'צמח צדק' התקשרו רוב התושבים לרבי המהר"ש, אף שהמקום היה סמוך לבוברויסק – מקום מושבו של האדמו"ר ר׳ שמריה נח שניאורסון.
'תומכי תמימים' מגיעה לשצעדרין
בשנת תרס"ט התנפלה כנופיית רוצחים על אחד מבתי המושבה ורצחה שבעה מתושביה. התושבים המבוהלים שלחו משלחת לרבי הרש"ב וביקשו חיזוק רוחני. הרבי הרש"ב נענה לבקשתם – ובראשית שנת תר"ע עברה לשצעדרין קבוצת תלמידים מישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש.
עם פתיחת הישיבה הגיעו למקום דמויות חסידיות מרכזיות, בהן המשפיע הרב שאול דב זיסלין והרב אלתר שימחוביץ. הישיבה הפיחה רוח חיים חדשה במושבה. מצבם הרוחני והגשמי של התושבים היה כה טוב, עד שכינו את המקום 'ארץ ישראל של רוסיה'.
חורבן המושבה בשואה
מאה שנה התקיימה שצעדרין כקהילה יהודית חיה ותוססת. אך בשנת תש״ב, עם פלישת הנאצים, חרבה המושבה. רוב התושבים הצליחו לברוח, אך כ־600 יהודים חלשים וזקנים נותרו במקום. הנאצים כינסו אותם ליד בית העלמין – ורצחו אותם ביריות. כולם נקברו בקבר אחים.
שצעדרין כיום
כיום מתגוררים במקום כ־800 תושבים רוסים. אין זכר לחיים היהודיים שפרחו שם במשך מאה שנה. המושבה לשעבר שוכנת בפלך מינסק, סמוך לבוברויסק, על שטח של מעט יותר מעשרה דונם, ליד נהר הבריוזע – מקור השפע החקלאי של המתיישבים. בשיאה, בשנת תרנ"ז, מנתה המושבה 4,234 תושבים – מספר מרשים למושבה יהודית חסידית חקלאית.
