יש רגעים שבהם הזמן נעצר. רגעים שבהם משנים חיים שלמים. עבור המשב"ק ר' משה הלוי קליין, אותו יום שני, כ"ז אדר ראשון תשנ"ב, לא היה עוד תאריך בלוח השנה; הוא היה הרגע שבו העולם התהפך. מה שהחל כקריאה דחופה ב'הצלה', הפך למסע מסעיר בין שערי בית החיים, דרך גדרות תיל ואל תוך לב ההתרחשות – עד לרגעים נדירים ובלתי נתפסים במחיצת הרבי בכ"ז אדר, רגעים שהותירו חותם שלא יימחה לעולם • לכתבה המלאה
☚ כל הסיפורים והחשיפות של המשב"ק ר' משה קליין מהשנים תשנ"ג-תשנ"ד
אותו יום שני, כ"ז אדר ראשון תשנ"ב, חרות בנפשי ובנשמתי לכל חיי. באותו יום יצאתי לתפילת מנחה בבית הכנסת הסמוך לביתי, ושלא כדרכי – השארתי את מכשיר הקשר של 'הצלה' בבית. כשחזרתי מהתפילה, שמעתי את הטלפון בבית מצלצל ללא הפסקה. על הקו היה ידידי ר' אברהם (אינגי) ביסטריצקי, שעדכן אותי על הודעה שנשמעה קודם בקשר של 'הצלה' על קריאה דחופה שהתקבלה מהציון הקדוש, וביקש שאברר במה מדובר.
בתור 'שדרן' של 'הצלה קראון הייטס' היה לי קו ישיר למוקד הכללי של 'הצלה'. בתוך שניות בודדות קיבלתי עדכון על מה שאירע לרבי באוהל הקדוש. במהירות הבזק הגעתי לאמבולנס החונה ליד 770, ושעטתי בדרכי ל'אוהל'. בשנים ההן עוד לא הכרנו את הכניסה הראשית של 'בית החיים', רק את הכניסה הצדדית דרכה היו נכנסים ביו"ד שבט. הגענו לשם עם האמבולנס, אבל השער הזה היה סגור..
לא חשבנו פעמיים ופשוט טיפסנו על הגדר. המכנסיים נקרעו מחוטי התיל שעל הגדר, אבל מי בכלל חשב על כך?! רצנו במהירות לעבר ה'אוהל'. עוד קודם לכן הגיע למקום אמבולנס של 'הצלה קווינס', אבל בהשגחה פרטית המנוע שלו הפסיק לעבוד, והיו מוכרחים להביא אמבולנס חלופי. בדיוק בפסק הזמן הזה אנחנו הספקנו להגיע, וכך הצטרפנו לצוות שהתלווה אל הרבי ל–770. למעשה מנקודה זו ואילך – כל חיי השתנו..
אני רוצה לסיים בנימה אישית:
באחד הימים ששהיתי בחדר הקדוש של הרבי, הגיע הזמן של המשמרת שלי. בדיוק ברגע שהגעתי, ביקש הרבי משהו, והאח הגוי לחץ על ה'ביפר' כדי לקרוא לי. כך היה הנוהל, שאם שהיתי בחוץ לכמה דקות לסדר כמה דברים, וקיבלתי צפצוף ב'ביפר', ידעתי שאני צריך להיכנס מיד.
כאשר פתחתי את הדלת, ראיתי את המחזה הבא: הרבי רצה שהמשב"ק יעשה משהו עבורו, והגוי שחשב שהמשב"ק הקודם עדיין על משמרתו, ולכן הוא אמר לרבי שהוא כבר מגיע. אבל הרבי נענע בראשו לשלילה. באותו רגע נכנסתי, והגוי התנצל לפני הרבי ואמר כי לא ידע שהחליפו משמרות, וכעת משה קליין יבצע את הבקשה.
שמעתי אותו אומר לרבי את הדברים, ואז ראיתי את הרבי מנענע בראשו לחיוב, כשעל פניו חיוך נפלא. ההכרה הזאת, שהרבי רוצה שאשמש אותו, והחיוך הזה – היה עבורי תשלום מלא עבור כל שלושים החודשים ששהיתי בגן עדן העליון, במחיצתו של הרבי! מי יתן ואזכה לכתוב מיד ממש על התגלותו של מלכנו משיחנו לעיני בשר, ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו ויבנה את בית המקדש השלישי והנצחי מיד ממש!