מהו הסדר הנכון של התבוננות לפני התפילה, כיצד מרכזים את המחשבה, ואיך הופכים את עבודת השם לפנימיות? • עם פטירתו של הרה"ת ר' יהודה לייב אלעווסקי ע"ה (ג' אייר), עורך אתר 'חב"ד לייב' מגיש בבלעדיות מסמך נדיר שנרשם על ידו (כנראה), ובו ריכוז של הדרכות קודש שקיבל מהרבי ב'יחידות' בשנת תשי"ט • הצצה לעולמו הפנימי של חסיד שבנה את עצמו לאור הוראות הרבי • בפנים: צילום המסמך, התמלול והתרגום • לכתבה המלאה
☚ ללמד באידיש דווקא, או לאו דווקא? • תחקיר מרתק
בעקבות פטירתו של הרב יהודה לייב (לייבל) אלבסקי ע"ה בתחילת השבוע, מתפרסם כעת מסמך מרתק המעניק מבט נדיר אל תוך עבודתו הפנימית של חסיד. מדובר ברשימת דברים שנאמרו לו על ידי הרבי במהלך 'יחידות' שהתקיימה בשנת תשי"ט.
בין השורות הצפופות, ניתן לראות כיצד הרבי בונה את עולמו של בחור חסידי (באותם ימים): החל מהדרכות מעשיות על זמן וסדר ההתבוננות בחסידות לפני התפילה, דרך עצות לריכוז המחשבה בשעת הלימוד, ועד להוראות אישיות ליום ההולדת ולתיקון העבר.
המסמך שלפנינו אינו רק זיכרון היסטורי, אלא עצות מעשיות לכל מי שחפץ להעמיק בעבודת התפילה ולצעוד בנתיב שהתווה הרבי. אנו מגישים את צילום המכתב המקורי, לצד תמלול המילים (ביידיש) ותרגום חופשי לטובת הגולשים.
אנו מגישים את צילום המסמך המקורי לצד תמלול ותרגום לעברית.
צילום היחידות >>
תמלול היחידות >>
יחידות ליל כ"ז אייר, תשי"ט
ב"ה,
כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א קרא את הצעטל [פתק] המוגש לו על ידי הנכנס והתחיל לענות על כל שאלה בשאלה (דלקמן) בפרט, וזה דברי קודשו:
די ערשטע זאך דארף מען וויסן, אז ס'איז ניט וואס צו נתפעל ווערן אויב די החלטה גייט ניט אראפ לפועל. וויילע מען קען זיך ניט איבערשטעלן מיט איין מאל פון איין ברעג צום צווייטן. דאס הייסט, אז אפילו אויב עס וועט טרעפן איינער פון די ענינים אויף שפעטער, זאל דאס בעסער ניט טרעפן, דארף מען וויסן אז ס'איז מערניט ווי עצה היצר, (דער נתפעל ווערן – המעתיק). ובמשך הזמן וועט דאס בטל ווערן.
דאס וואס דו פרעגסט וועלכע ענינים אין דא"ח צו טראכטן:
איז די בעסטע זאך צו איבער-טראכטן וואס מען האט געלערנט אין יענעם טאג, אדר אין יענעם ערבי שבת פאר דעם.
און ווי צו טראכטן:
איז דער סדר אין דעם אז מען טראכט איבער דעם ענין אדר דעם מאמר אדר דעם אות וואס מען האט געלערענט, און שפעטער טראגט מען ארויס דעם תמצית פון דעם. (און מען טראכט זיך אין דעם אריין — איני זוכר ברור). און שפעטער שטעלט מען זיך דאוונען.
און וויפל זמן צו טראכטן:
איז דאס תלוי אין דעם ענין וועלכן מען טראכט, און דערפאר דארף מען נעמען אזא ענין וואס זאל ניט נעמען צו לאנג, (כאן חסר מלים, וכללות הקטע איני זוכר ברור) זאל דאס זיין א 15-18-20 מינוט.
און וואו אין דאוונען:
האב איך שוין געזאגט, אז דער סדר איז פארן דאוונען. און מען זעהט, אויב עס גייט גוט איז גוט. און אויב מען זעהט אז דער חיות ווערט שוואכער, (אולי היה הייבט שוואכער צו ווערן) קען מען (אולי היה איז אפשר כדאי) נאך א מאל איבער-טראכטן דעם בכן דעם תמצית די נקודה פון דעם ענין אדר דעם מאמר אדר דעם פרק. דאס זאל נאר ניט זיין אין די ערטער וואו מען טאר ניט מפסיק זיין עפ"י שו"ע, איך מיין אזוי ווי פאר שמו"ע און א.וו.
און ווי דארף זיין דער דאוונען:
דארף דאס זיין באופן אז דאס זאל ניט שטערן צו סדרי הישיבה. (אפשר אשר בהתשובה על כמה זמן, כבר הזכיר את הענין שלא להפריע לסדרי הישיבה, ואז צריכים להוסיף בהתחלה קטע זה, התיבות: האב איך שוין געזאגט אז דאס דארף זיין וכו').
און דאס וואס דו פרעגסט ווי צו מרכז זיין די מחשבה:
איז ווייס איך ניט וואס דו מיינסט אין דעם, איז אויב דו מיינסט אין לערנען, איז אויב מען לערנט מיט א חבר איז דאס די בעסטע עצה (אולי היה — פון די בעסטע עצות), און אויב ניט, איז דא די עצה אויף דעם, אז בשעת מען רעדט איבער דעם ענין, זאל מען האלטן אפן דעם ספר אין דעם ארט (אולי הי' אין דעם מאמר אין דעם ענין — אין דעם בלעטל —) וואו מען רעדט. און אותיות העלפן.
און וואס זאל מען טאן אז ס'זאל זיין בפנימיות:
איז דאס קומט שוין במילא, אז ס'גייט דורך א משך זמן, און מען זעהט אז מען לייאסקעט ניט און מען גיט ניט קיין מער-און-פאר דעם – פאלט דאס במילא אפ.
און וועגען ר"ת תפלין:
איז אויב דו היטסט חת"ת, קענסטו אנהייבן לייגן ר"ת תפלין.
און ווי צו פירן זיך ביום ההולדת:
איז שבת זאלסטו בעטן מען זאל דיר געבן א עליה, דעם שבת פאר דעם, אינדערפריא אדר צו מנחה ווי עס וועט אויס-קומען, און זאלסט געבן צדקה פאר שחרית און מנחה, און זאלסט לערנען א ענין נוסף בנגלה ובדא"ח, חוץ פון דעם סדר כללי פון ישיבה, און חוץ פון דיין סדר פרטי.
און וועגען א תיקון על העבר:
דארפסטו וועגן דעם איצטער ניט טראכטן, לייג דאס אפ אויף שפעטער, און איבער א צוויי יאר אדר אנדערהאלבן, זאלסטו פרעגן ווייטער.
און דער אויבערשטער זאל העלפן אז דיינע נייע-גוטע החלטות, זאלן אראפ-קומען (אין נייעם יאר) בפועל, און זאלסט מצליח זיין בלימוד התורה ובעבודה התפילה, ובקיום המצות בהידור. (נזכר גם התיבה תמים – איני יודע מקומו).
תרגום תוכני (לא מילולי) >>
הדבר הראשון שצריך לדעת הוא, שאין מה להתרגש (להיבהל) אם ההחלטה הטובה אינה יוצאת מיד אל הפועל. מכיוון שאי אפשר להעתיק את עצמך בבת אחת מקצה אחד לקצה השני. כלומר: גם אם יקרה ואחד העניינים יתעכב לשלב מאוחר יותר, צריך לדעת שזהו רק "עצת היצר" (כדי לייאש), ואין להתרגש מכך. במשך הזמן המניעה הזו תתבטל.
בנוגע למה ששאלת, באילו עניינים כדאי להתבונן (לפני התפילה):
הדבר הטוב ביותר הוא לחזור במחשבה על מה שלמדת באותו היום, או בערב שבת שלפניו.
ואיך להתבונן:
הסדר בזה הוא שחושבים על העניין, המאמר או האות (סעיף) שלמדת, ומאוחר יותר "מוציאים" מזה את התמצית. (מעמיקים במחשבה בעניין – איני זוכר בדיוק את המילים). ולאחר מכן ניגשים להתפלל.
וכמה זמן להתבונן:
זה תלוי בעניין שבו מתבוננים, ולכן יש לבחור עניין שלא ייקח זמן רב מדי (כאן חסרות מילים), וזה צריך לארוך כ-15, 18 או 20 דקות.
והיכן בתפילה (להתבונן):
כפי שכבר אמרתי, הסדר הוא לפני התפילה. ואם רואים שהכל הולך כשורה – מה טוב. אך אם מרגישים שהחיות (ההתלהבות) נחלשת, אפשר לחזור ולחשוב פעם נוספת על הנקודה המרכזית והתמצית של העניין או המאמר. אך זאת בתנאי שזה לא יהיה במקומות שבהם אסור להפסיק על פי השולחן ערוך; אני מתכוון למשל לפני תפילת שמונה עשרה וכדומה.
ואיך צריכה להיות התפילה:
היא צריכה להיות באופן כזה שלא תפריע לסדרי הישיבה (הלו"ז של הישיבה).
ובנוגע למה ששאלת, איך לרכז את המחשבה:
איני יודע למה בדיוק התכוונת. אם כוונתך בזמן הלימוד – הרי שאם לומדים עם חבר זו העצה הטובה ביותר. ואם לא, ישנה עצה להחזיק את הספר פתוח במקום שבו אוחזים בזמן שמדברים על העניין (או בתוך המאמר, בדף שבו מדברים). האותיות שבספר עוזרות לריכוז.
ומה לעשות כדי שהדברים יהיו "בפנימיות" (באמת):
זה כבר יגיע ממילא כשיעבור זמן, ובתנאי שרואים שלא מתעסקים בחיצוניות ("לייאסקעט ניט") ולא נותנים לזה חשיבות יתרה – אז המניעות מתבטלות מאליהן.
ובנוגע לתפילין של רבנו תם:
אם אתה מקפיד על לימוד חת"ת (חומש, תהלים, תניא), אתה יכול להתחיל להניח תפילין של רבנו תם.
ואיך לנהוג ביום ההולדת:
בשבת שלפני יום ההולדת עליך לבקש שיעלו אותך לתורה (עלייה), בבוקר או במנחה כפי שייצא. ועליך לתת צדקה לפני תפילת שחרית ומנחה. כמו כן, עליך ללמוד עניין נוסף בנגלה ובחסידות, מעבר לסדר הלימוד הכללי של הישיבה ומעבר לסדר הלימוד האישי שלך.
ובנוגע לתיקון על העבר:
אל תחשוב על זה כרגע. דחה זאת לזמן מאוחר יותר, בעוד שנה וחצי או שנתיים תשאל על כך שוב.
והקב"ה יעזור שהחלטותיך החדשות והטובות יירדו אל הפועל (בשנה החדשה), ותצליח בלימוד התורה, בעבודת התפילה ובקיום המצוות בהידור.