מנס הלידה בבית הרבי ה'צמח צדק', דרך הבקיאות המפעימה שהביאה את סבו אדמו"ר הזקן לברך 'שהחיינו', ועד לשליחויות הציבוריות הגורליות: לרגל יום הולדתו בב' באייר, אתר 'חב"ד לייב' מגיש סקירה היסטורית ראשונה ומרתקת על שנותיו המוקדמות של מנהיג תנועת חב"ד בדור הרביעי – הרבי המהר"ש • הכתבה שלפניכם לוקחת אתכם אל מאחורי הקלעים של שנותיו המוקדמות: החינוך הקפדני של אביו, הבחינות המדהימות בבקיאות, והרגע שבו סומן כיורש העצר של שושלת הזהב • סדרת רגעים של מלכות וחסידות, מעובדת מתוך 'ספר התולדות – 'אדמו"ר המהר"ש' שערך הרבי נשיא דורנו • לכתבה המלאה
☚ סיפורים מרתקים על דמותו האדירה של הרבי מהר"ש
מנס הלידה בבית הרבי ה'צמח צדק', דרך הבקיאות המפעימה שהביאה את סבו אדמו"ר הזקן לברך 'שהחיינו', ועד לשליחויות הציבוריות הגורליות: לרגל יום הולדתו בב' באייר, אתר 'חב"ד לייב' מגיש סקירה היסטורית ראשונה ומרתקת על שנותיו המוקדמות של מנהיג תנועת חב"ד בדור הרביעי – הרבי המהר"ש. סדרת רגעים של מלכות וחסידות, מעובדת מתוך 'ספר התולדות' שערך הרבי נשיא דורנו.
בשיאה של ספירת העומר, ביום שכולו 'תפארת שבתפארת', נולד בליובאוויטש מי שעתיד היה להנחיל לעולם את חוסנה של הדרך – 'לכתחילה אריבער'. הכתבה שלפניכם לוקחת אתכם אל מאחורי הקלעים של שנותיו המוקדמות: החינוך הקפדני של אביו, הבחינות המדהימות בבקיאות, והרגע שבו סומן כיורש העצר של שושלת הזהב.
סיפור של הנהגה, מסירות וקדושה. צללו אל תולדות חייו של בעל יום ההולדת.
הולדת הרבי המהר"ש והנס שבבניית הבית
אלה תולדות כבוד קדושת אדמו"ר אור עולם נזר ישראל ותפארתו כבוד קדושת תפארתו מורנו ורבנו הרב שמואל. בשני באייר שנת תקצ"ד נולד בליובאוויטש בן זקוניו של הצמח צדק ונקרא שמו בישראל – שמואל. מספרים על דבר הולדתו והברית מילה: אחרי השריפה בשנת תקצ"ב, אם כי ביתו של אדמו"ר הצמח צדק לא נגעה בו האש, הוחלט אשר יקנו כברת ארץ ויבנו עליה בית גדולה עם בית המדרש. האדון ליובאמירסקי נתן צו למנהל אחוזתו, אשר יתן מהיער שלו ככל הדרוש לבנין בית אדמו"ר קורות וקרשים, והאיכרים יובילו את הקורות והבנאים יבנו בחינם.
אדמו"ר הצמח צדק רצה לחנך את ביתו בחג השבועות, אמנם הרבנית אדיר חפצה היה ללדת בדירה החדשה וכאשר אחזוה חבלי לידה הלכה לשם. בחדרי הבית, שלא השתמשו בו עדיין, היו מונחים הכלים של פסח ומהם המיטה של עץ שעליה נפו הקמח של שמורה (זיפ בעט). המנהג בימים ההם, אשר היו קונים מיטת עץ לבנה חדשה, על ראשי כתליה היו מניחים שני מוטות ארוכים ועליהם היו מוליחים הנפה אנה ואנה והקמח המנופה נופל בסדין הפרוש מלמטה. ולאחר הפסח היו משתמשים במיטה לצרכי הבית – ויביאו קש ותבן ויציעו על המיטה ותשכב שם.
כשהודיעו להצמח צדק על דבר זה מיהר לבוא ויעמוד בחדר ופניו אל הכותל כל זמן הלידה. ויצווה את בניו הרב הקדוש רבי ברוך שלום, רבי יהודה ליב ורבי חיים שניאור זלמן כי, באחד החדרים בביתו, יאמרו תהלים פרקים: א, ב, ג, ד, כ, כא, כב, כג, כד, לג, מז, עב, פו, צ, צא, צב, צג, קד, קיב, קיג כו' עד גמירא. ואת המיילדת ציווה שתטבול קודם שתקבל את הוולד ואשר תקבלו בחתיכת בד לבנה אשר הביא. ובשני בחודש אייר בספירת תפארת שבתפארת ובמלאת מאה שנה להתגלות הבעל שם טוב הולידה הרבנית חיה מושקא בן.
דמותו של הדוד ר' חיים אברהם ומעמד הברית
ביום השמיני ציווה אדמו"ר הצמח צדק להשכים בתפילת שחרית. בשעה העשירית כבר באו כל בני המשפחה ובראשם הרב הקדוש כבוד קדושת רבי חיים אברהם בן רבנו הזקן. הרב הקדוש ר' חיים אברהם היה ממעט בדיבור. תוארו היה מבהיל, בעל קומה גבוהה, מחזה פניו כמחזה פני אביו רבנו הגדול ורוח חן נסוכה תמיד על פניו. 'כשממש היו מביטים על הדוד רבי חיים אברהם' – ספרה הרבנית רבקה נוחה עדן – 'היה נהיה טוב על הלב'. הוא היה בעל חושים נפלאים, מתמיד גדול בתורה ומאריך בתפילה, ומעולם לא התעניין בשום דבר זולת תורה ועבודה. מידותיו תרומיות. והיה מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות. אביו רבנו הזקן היה מחבבו ביותר.
פעם איחר רבי חיים אברהם מלבוא לאמירת התורה ברבים, ואיש לא הרגיש בזה כי תמיד היה עומד בין כל החסידים. ידוע אשר אדמו"ר הזקן טרם פתחו להגיד את המאמר היה יושב משך זמן, לפעמים עד חצי שעה ויותר, בדבקות גדולה ואחר כך מתחיל התורה. ובפעם ההיא טרם התחילו אמר, בלשון שאלה: 'איפה בני רבי חיים אברהם'. והוסיף, בלחש: 'שמש המכוסה, שמש מעולם המחשבה'.
הרב הקדוש רבי אהרן מסטראשעלע סיפר: בהיותי על הברית מילה של הרב הקדוש רבי חיים אברהם שמעתי בשם רבנו הזקן אשר קרא שם בנו חיים אברהם – אברהם על שם רבו הרב הקדוש רבי אברהם בן הרב המגיד. אבל אין חפצו במלאכים, הוא חפץ בעבודה של נשמה ולכן קראו חיים אברהם. אברהם אבינו נקרא תחילה אברם ואחר כך אברהם, רבי בן רבי הגם שנקרא מתחילה אברהם מכל מקום נקרא מלאך, אבל חיים אברהם הוא נשמה, חיים של אברהם. מכיוון שהגיע קרוב לשתי שעות אחר חצות היום ואדמו"ר הצמח צדק עדיין סגור בהיכל קודשו התחילו הנאספים להתרגש. ויאמר הרב הקדוש רבי חיים אברהם: 'הוא עסוק עם אורחים נעלים יותר מאיתנו'. ויאנח.
כעבור עוד חצי שעה יצא הצמח צדק מחדרו, פני קודשו צהובות, עם עיניים בוכות, ומטפחת אדומה בידו ויאמר: 'הברית תהיה היום'. ויתמהמה שעה קלה וישב לחדרו. הרב הקדוש רבי חיים אברהם עמד ממקומו, ניגש אל החלון, השעין את ראשו על ידיו ויתעמק במחשבותיו, בני הצמח צדק דיברו בענייני תורה ודברי אלוהים חיים והתרגשות הקרואים הלכה וגדלה. הרבנית שלחה לברר מדוע מאחרים כל כך את הברית, ותצווה ללכת אל אישה אדמו"ר הצמח צדק לחדרו לשאול את פיו, אבל הרב הקדוש רבי חיים אברהם עיכב את שלוחה.
כעבור שעה השלישית יצא הצמח צדק עוד הפעם מחדרו, בפנים צוהלות, ויאמר לקרואים אשר ייטיבו את לבם והברית תהיה היום, וישב לחדרו. בשעה הרביעית יצא בפעם השלישית ויאמר כי לא יתפללו מנחה ובקרוב תהיה הברית מילה. אחרי שעה קלה יצא מחדרו וילך לחדר היולדת לדבר איתה על דבר קריאת שם הוולד ויצווה להכין את הילד. וילך לה'מניין' והתחיל סדר הברית.
הילדות בליובאוויטש וסוד קריאת השם 'שמואל'
רבי דובער בן רבי יוסף סיפר, כי היה שם בשעה שאביו מל את הילד, בעת החיתוך צעק במאוד, 'נשימתו נעתקה', ויוציא אדמו"ר הצמח צדק את ידו השמאלית מתחת הכר שעליו היה מונח הילד ויניחה על ראש הנימול ויתחיל לשחוק ושוב לא בכה. כשגמרו את הברכות, התחיל הצמח צדק לאמור אשרי ויצווה למהר בתפילת המנחה – היורד לפני התיבה היה גיסו הרב הקדוש רבי נחום בן אדמו"ר האמצעי – ותיכף ישבו לסעודה. בתוך הסעודה שאל כבוד קדושת מהרי"ל (רבי יהודה לייב): 'על שם מי ניתן השם, הרי אצלנו במשפחה אין שם כזה'. ויוסיף בלחש: 'אולי על שם שמואל הנביא'. ויענה אדמו"ר הצמח צדק: 'על שם שואב מים במיאלוצק שהיו קוראים לו שמואל, חכם עדיף מנביא'.
ימי שנותינו בהם שבעים וגו', ישנן כמה מדרגות בימים: שמונים, שבעים, בהם עם אותיותיו. בסוף חודש סיון תרמ"ב אמר אדמו"ר המהר"ש: 'אבא אמר 'בהם' עם אותיותיו, הכוונה היא חמישים [חמישים שנה לשנות עולם, שמונים שנת תקצ"ד וגם שנת תרמ"ג]'. ויאנח במאוד. בהיותו בן שבע למד אצל המלמד השני רבי פסח. היה בקי בתורה וחלק גדול מנביאים וכתובים ולומד גמרא עם פירוש רש"י ותוספות מלוקטים ובעת שחקו עם חבריו היה חוזר תנ"ך בעל פה.
נוהג היה אדמו"ר הצמח צדק לבחון פעם בחודש אותו ואת חבריו ב'חדר', אשר רובם היו מבני המשפחה, ואחר הבחינה היה נותן להם מתנות כסף. אדמו"ר המהר"ש היה מצרף סכומים אלו למה שהיה מקבל בכל יום שישי רובל אחד אסיגנאציע [רובל אחד של כסף שוויו, בימים ההם, שלושה רובל אסיגנאציע (של נייר)] וקונה ספרים. פעם בעת הבחינה התפלא מלמדו על טוב ידיעותיו ויאמר לו הצמח צדק: 'עבור תפארת שבתפארת אין זו הפלאה'.
בקיץ שנת תר"א התחיל לשמוע מאמרי דברי אלוהים חיים. בהיותו כבן עשר לוקח לו למלמד החריף והעמקן רבי שלום יליד קידאן פלך קאוונע, ושתי פעמים בשבוע למד איתו אחיו הרב הקדוש רבי ישראל נח, כארבע שעות בכל פעם. 'אחי דודך מהרי"נ (רבי ישראל נח)' – סיפר אדמו"ר המהר"ש לבנו אדמו"ר המהרש"ב – 'היה עמקן גדול ומתמיד והגם שהיה אז רק בן כ"ז-כ"ח שנה כבר היה אבא משתקף בלמדנותו'.
בעת ההיא – בשנת תר"ג – באו לליובאוויטש הרב הגאון רבי דוד לוריא מביחאוו, רבי נחמיה מדובראוונע, רבי יצחק אייזיק מוויטעפסק, רבי פרץ מבעשענקאוויטש ועוד להתייעץ בענייני עסקנות הכלל. הרב דוד לוריא פלפל עם המהר"ש בלימודו והמהר"ש ניצחו. בהיות רבי פרץ אצל הצמח צדק סיפר לו על דבר הוויכוח והניצחון ויאמר הצמח צדק: 'הברית מילה שלו היה בתפארת שבנצח'.
בקיאותו המדהימה בספרים וברכת 'שהחיינו' של אדמו"ר הזקן
בהיותו בן שתים עשרה שנה הנה, נוסף על לימודו עם רבי שלום, התמיד בלימוד משניות בעל פה. אביו למד איתו שלוש פעמים בשבוע כתובים ואחיו הרב הקדוש רבי ברוך שלום מלמדו טעמי הנגינה דנביאים וכתובים כפי שקיבלם מרבנו הזקן. בחודש אלול תר"ה בא מוכר ספרים לליובאוויטש.
הוד כבוד קדושת אדמו"ר המהר"ש חפץ לקנות ספרים, ובהיות כי רוב מעותיו המקובצים היו אצל כבוד קדושת אביו, בא אליו ויבקש ליתן לו מכספו סך שלושים רובל כסף. וישאלהו למה דרוש לך סכום גדול כזה. ויענה כי חפץ הוא לקנות ספרים. ויאמר לו אביו: 'תהיה בקי תחילה בספרים שכבר יש לך'. ויענה המהר"ש לאביו: 'ואתה האם הנך בקי בכל הספרים שיש לך? ובכל זאת אתה קונה בכל שנה ושנה, וגם בבואך עתה מפעטערבורג הביאת עמך ספרים'.
ויען אביו אדמו"ר הצמח צדק: 'קח איזה ספר שיהיה מן ארונות הספרים ונסני'. וילך המהר"ש ויקח הספר הראשון שבא לידו, והוא ספר המסלול. ויאמר לו אביו, כי זהו ספר של דקדוק כתוב בסדר מעולה ויקרא לפניו בעל פה מקומות אחדים מההקדמה 'מרצפת אבנים' ומבפנים הספר הכל בלשונו ממש. ויעמיד ספר זה ויקח השני והוא ספר מסורת המסורות. ויאמר לו כי זהו גם כן ספר של דקדוק, ואמר בעל פה לשון הספר. ויעמיד הספר ויקח את העומד אחריו ספר מסילות חכמה.
ויאמר לו כי זהו ספר כללים בחכמת הקבלה, ואמר בעל פה לשון הספר במקום ששאלו. ויקח העומד אצלו ספר מסילת ישרים. ויאמר לו כי הוא ספר של מוסר והגיד לו בעל פה במקום ששאלו. ויקח ספר העומד אחריו מסעות רבי בנימין. וישאל את אביו בכמה מקומות ובכולם השיב לו כאמור שם בדיוק שם המקום וכו'. ויתפלא המהר"ש על זה במאוד. וביותר הפליא אותו בבקיאותו בספרי הדקדוק. ויאמר לאביו 'הלא החסידים אינם מתפללים או קוראים בתורה בדקדוק'.
ויאמר לו אביו: 'תפילה לחוד וקריאה בתורה לחוד. תפילה עיקרה כוונה ועקימת שפתיו הוי מעשה ואינו נוגע כל כך הדקדוק, מלבד בקריאת שמע, אבל קריאה בתורה צריכה דקדוק. וכבוד קדושת אדמו"ר הזקן היה מדקדק גם בטעמי הקריאה, ועל הרוב היה קורא בעצמו. ואם הזדמן פעם שהיה אחר קורא הנה אם טעה בטעמי הנגינה היה מצווה לחזור ולקרוא עוד הפעם הפסוק כולו'. סוף דבר נתן לו אביו את הסכום אשר ביקש, והוסיף לו עוד עשרה רובל כסף במתנה וקנה אז הרבה ספרים. 'מילדותי אוהב הייתי' – סיפר המהר"ש לבנו – 'לקרוא בספר. אבל לא אהבתי את ההקדמות של מליצה וחרוזים אם לא שירי הקדמונים, אשר כל תיבה מלאה עמקי חכמה'.
כתיבת החסידות והתגלות סוד ה'צמח צדק' לסבו
'בחורף ההוא נתן לי אבא' – מספר המהר"ש – 'את הקונטרס "שורש מצוות התפילה" בכתב יד קודשו ללמוד קודם הבר מצווה, ואנוכי העתקתי אותו לעצמי, בכתב ידי, והרגלתי עצמי לכתוב תמונות האותיות כתבנית כתב יד קודש אבי'. הדרוש בשרש מצות התפילה כתבו הצמח צדק בשנת תקס"ו (יש בו הגהות משנים מאוחרות, אבל בעיקרו כתבו בשנת תקס"ו) וכבוד קדושת רבנו הזקן ראה אותו ונהנה במאוד.
פעם קרא רבנו הזקן את אמי (הרבנית דבורה לאה) ואמר לה להביא איזה קונטרסים ממה שהצמח צדק כותב לעצמו. אמי לא ידעה איזה מהקונטרסים תביא, כי היו הרבה חבילות כתבים, וכשראתה קובץ אחד מרובה בקונטרסים הביאה והיה זה הדרוש בשרש מצות התפלה. אז קרא רבנו הזקן את אחיו (רבי יהודה לייב) ואת רבי פנחס רייזעס, ויאמר להם כי צריך לברך ברכת שהחיינו, ורוצה כי הם יענו אמן, ועל פי שניים עדים יקום דבר ה'.
כתיב 'ואני זאת' וגו' 'רוחי אשר עליך' (מקיפים) 'ודברי אשר שמתי בפיך' (פנימיים) 'לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך', שבני בנות כבנים להשלים, שהנולד מורה על שלמות מולידו, והדור שלישי משלים שלמות מוליד מולידו. וביאר ההפרש בין כתיבה לחקיקה על המאמר 'מני מכיר ירדו מחוקקים'. ויספר להם מהדרוש בשרש מצות התפילה שראה, ועמד ובירך ברכת שהחיינו בשם ומלכות, וענו אמן. 'ועתה יקים השם את דברו הטוב אמר השם מעתה ועד עולם', וענו אמן.
בשנה ההיא נשאלה שאלה חמורה מרבנו הזקן. על הרוב היה מעיין בתשובות של רבי יהודה לייב, ואז, אחרי שראה אדמו"ר הזקן כתבי הצמח צדק בחסידות ונגלה, אמר לרבי יהודה לייב כי ידבר בעניין זה עם הצמח צדק. הם פלפלו בדבר השאלה ימים אחדים, ובאו לרבנו הזקן להגיד לו דעתם בעניין זה.
אדמו"ר הזקן ציווה להם להניח על הכתב. הצמח צדק סיפר כי נפלא היה לראות צהיבת פני קודש הקודשים רבנו הזקן בעת דיבורו בהלכה. כעבור איזה ימים הביאו כתביהם לרבנו הזקן. רבנו הזקן קרא את אחיו ואמר לו: 'ראה עד כמה גדול כוחו של עמל בתורה, הוא (הצמח צדק) בעל חושים נפלאים, השכלתו בסגנון רש"י – פלפלו והסבירו, בסגנון בעלי התוספות – בקי וסדרן, בסגנון הרמב"ם – חריף ותפסן, בסגנון הרשב"א – עמקן ומחדש בסגנון הר"ן'.
המחלוקת המשפחתית והקירוב המיוחד מצד רבנו הזקן
דבר הפלפול בשאלה נודע ברבים, ובתשרי תקס"ז בעת התאסף אנשי שלומנו לרבנו הזקן הנה נודע הדבר בדבר ברכת שהחיינו הנ"ל, והחסידים התחילו להוקיר ולכבד יותר את הצמח צדק. בשמחת תורה סיפרו לו אשר רבנו הזקן ראה כתביו כנ"ל, והתרגש הצמח צדק על אמי (אשתו חיה מושקא) ואמר ברוגז כי יגרשנה. אמי טענה כי שמעה אשר כיבוד אב זקן הוא יותר מכבוד אב, כי גם האב מחויב בכבודו.
וכאשר רבנו הזקן קרא אותה וציווה לה להביא הכתבים מה יכלה לעשות, וגם לא ישכח כי הוא חייב בכבודו כמו לאב, כי גדלו, ובפרט שהוא רבו. הצמח צדק אמר כי יעיין בדין, ולפי שיש בלבו עליה, על כן עד אשר יגמור העיון לא יוכל לגור עמה. אמי, הגם שהייתה חזקה בדעתה, מכל מקום נשבר לבבה ובכתה כמה ימים על זה, וחיכתה כשני חודשים בערך פן ואולי יתחרט. אחר כך סיפרה לאביה (אדמו"ר האמצעי), והתפעל במאוד מזה. ויקרא לצמח צדק והתחיל לדבר עמו וירא כי דעתו תקיפה בעניין זה, ויספר לרבנו הזקן.
בשבת מקץ, שבת חנוכה, אמר רבנו הזקן התורה ת"ר מצוות נר חנוכה ושני ביאורים, הביאורים אמר בחדרו. כשיצאו כולם אמר לי – סיפר הצמח צדק – 'ידעתי כי יש לך עיון בדבר הלכה, ואתה נוגע בדבר, וכבד יהיה לך לכוון אל האמת. הנני חפץ לעיין עמך ביחד, ושתי נפשות אלוהיות על נפש משכילה אחת יוכלו לגלות ולברר אמיתית ההלכה'. סיים אבי – מספר המהר"ש – שעל פי הלכה היה הצמח צדק צודק, אבל באמת חזר בו אחר כך והצטער מה שעלה בדעתו לגרש את אמי.
רבנו הזקן אמר לצמח צדק: 'בכדי להוציא מלבך שום קפידה עליה ואדרבא שמח תשמחנה, מעתה אלמד עמך, בהיותי בביתי, קביעות בנגלה פעמיים בשבוע, ושלוש פעמים בשבוע אגיד לפניך הדרושים שהגדתי מכבר, וביאורי התורות שקיבלתי מרבותי'. ואז נאנח אנחה גדולה וסיים לשון הכתוב: 'נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש'.
אז, במשך לימודו, הראה הצמח צדק לרבנו הזקן גם את ספר המצוות שלו והרבה ביאורים שלו על התורות ששמע. רבנו הזקן שמר הבטחתו בדבר הקביעות. כל שיעור היה שוהה שעה ומחצה. הצמח צדק הגיד לי אשר אחרי כל שיעור היה מתבודד שש שעות רצופות לחזור על שיעורו זה שלמד, שלוש שעות היה לומד בדיבור ומעיין במחשבתו ושלוש שעות היה עוסק בכתיבה בעניין, תחילה הנחה ממה ששמע, והיה מדקדק בשמירת דברי הרב כאמירתן, ועל הרוב היה זה לוקח אצלו יותר משעה, ושאר הזמן היה רושם לעצמו ביאורים ומילואים במה ששמע.
הכתבים הגנוזים ממעזריטש והדרך לנשיאות
בשנת תקס"ח ראה בפעם הראשונה מאותן הכתבים שהיו לרבנו הזקן ממה שכתב וקיבל בהיותו במעזריטש, ובהן הרבה מתורותיו של הבעל שם טוב עם רשומי הזמנים שנאמרו, ביאורי התלמידים ובעיקרן ביאורי המגיד ממעזריטש. הכתבים האלו היו בהם רשימות קצרות בכתב יד קודשו של מורנו הבעל שם טוב, תורות וגם איזה סיפורים בכתב יד קודשו של המגיד, הרב הקדוש מפולנאה, חמישה דרושים מה שהרב הקדוש רבי זאב נחום שמע בעצמו מהבעל שם טוב ונתנם לרבנו הזקן בעד אשר חזר לפניו חמישה דרושים ששמע מהמגיד ביחידות. ומאז נתן לו מזמן לזמן איזה דרוש ללמוד בו, אבל בתנאי שלא ידע שום איש ולא יעתיקו לעצמו.
'אימי' – מספר אדמו"ר המהר"ש – 'נסתלקה ח' טבת תרכ"א. במוצאי שבת קודש הייתי אצל אבא והיה בהתרגשות גדולה. אמר לי: נתקיימו דברי קודש רבנו הזקן באמרו בטבת תקס"ז "נד קציר". ארבע וחמישים שנה מאז ועד היום כמספר נ"ד, ועכשיו אני מבין את גניחת הסבא, מה יהיה סוף הפסוק'. והתחיל לדבר אודות הדרוש 'ויגש יהודה' שבתורה אור. 'במשך איזה חודשים' – מספר אדמו"ר המהר"ש – 'התלמדתי לכתוב בטוב, וכל מה ששמעתי מאבא הייתי רושם בספר'. הוא שקד בלימוד המשניות בעל פה ולקראת הבר מצווה היה בקי בכל שישה סדרי משנה, תנ"ך ותניא בעל פה בלשון מדוקדק.
בשנת תר"ז נשתדך עם בת אחיו רבי חיים שניאור זלמן – סערענא. בחתונה היו אלפי חסידים, אך הכלה נפטרה תוך שבעת ימי המשתה. להפיג צערו, קבע אביו הצמח צדק חדר עבורו בסמוך לחדרו והראה לו כתבים גנוזים. בשנת תר"ט נישא לרבנית רבקה. בשנת תרט"ו החל לעסוק בענייני הכלל כשלוח אביו לפטרבורג. בשנת תרכ"ו, עבר ציווי אביו, החל לומר דא"ח ברבים. אז שלח הצמח צדק פתק לעולם: 'אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי'. ובקיץ תרכ"ו, אחרי הסתלקות אביו הצמח צדק (י"ג ניסן), קיבל את הנשיאות וקבע מושבו בליובאוויטש.