חב"ד לייב | מרכז התוכן העדכני של חבד ברשת

בין גיהנום לספירת העומר: הרבי משיב לרב ששאל על האבילות בחודש ניסן

איך משתלבת שמחת ניסן עם אבילות הספירה, והאם ניתן להזהיר אדם מעונש שאינו מבין? מערכת אתר 'חב"ד לייב' מגישה מענה נדיר ומרתק של הרבי לרב שביקש להבין את סודם של ימי ספירת העומר בחודש ניסן. בכתב ידו הקדוש, עם הערות למדניות קצרות וחדות, הרבי מיישב קושיות עמוקות באמונה ובהלכה ומפנה למקורות מפתיעים • בפנים: צילום המענה המקורי בכתב יד קודשו והפענוח המלא • לכתבה המלאה


☚ 'ספירת העומר' באור החסידות: שיעור מרתק עם הרב אופן

בין ימי הדין להכנה למתן תורה: הצצה למכתב נדיר מהרבי

ימי ספירת העומר נתפסים בתודעה היהודית כימים של התעלות לקראת חג השבועות, אך גם כימי אבלות על תלמידי רבי עקיבא. במכתב מרתק שנחשף לאחרונה, משיב הרבי לשאלותיו של רב המבקש להבין את עומק מהותם של ימים אלו ואת המורכבות שבין שמחת החגים לימי הדין.

במענה ייחודי, המלווה בהערות למדניות קצרות וקולעות, מתייחס הרבי למקורות ההלכתיים של ימי הספירה ('מפורש בפוסקים'), ומיישב את הקושי: כיצד משתלבת שמחת חודש ניסן בתוך ימי האבלות? הרבי מציע זווית פסיכולוגית-רוחנית מעניינת על טבע האדם והכבוד ההדדי דווקא בימי שמחה.

בנוסף, נוגע הרבי בשאלה תיאולוגית עמוקה: האם ניתן להזהיר אדם מפני עונש שאין לו בו שום השגה חושית? דרך דברי הרמב"ם בהלכות תשובה, מתווה הרבי את הגבול שבין ידיעת המהות לבין ההרתעה הנדרשת.

מערכת אתר 'חב"ד לייב' מגישה את המענה המלא, עם צילום כתב היד.

מענה הרבי על מכתבו של רב ששאל בכמה עניינים >>

על המילים שכתב הרב במכתבו: 'ידוע מפי סופרים וספרים שימי הספירה הם ימי דין, וכותבי זכרונות אומרים שרוב ההריגות ושמדות רחמנא ליצלן קרו בימים אלו'.

הרבי מתח קו מתחת לתיבות 'כותבי זכרונות', וכתב:

?! ראה יבמות סב, ב. ובכמה מקומות מפורש זה בפוסקים

על שאלת הרב במכתב: 'איך אנו מסבירים שבתוך ימי הספירה באים גם ימי חג הפסח ושבוע אחד בחודש ניסן הם בודאי ימי שמחה'?

בדוגמא שבבין המצרים יש גם ימי שבת ור"ח [וראש חודש]. ובנדו"ד בלאה"כ [= ובנידון דידן בלאו הכי] אין קשה כ"כ כבהנ"ל [= כל כך כבהנזכר לעיל], ע"פ מחז"ל [= על פי מאמר חז"ל] שהטעם על שלא נהגו כבוד זל"ז [= זה לזה] (יבמות שם) ופשיטא (ע"פ [= על פי] טבע בנ"א [= בני אדם]) שבימי שמחה – העדר הכבוד מועט יותר

עוד שאל הרב במכתב: 'כידוע שאין עונשין אלא אם כן מזהירין, ועל פי פשוט שאין יכולים לענוש אדם אלא אם כן יש לו השגה בהעונש. ולכאורה מכיוון שאין לאדם שום מושג בעונשי גיהנום בעולם הנשמות איך שייך להזהירו על מיתת בית דין'?

עייג"כ [= עיין גם כן] רמב"ם הל'[כות] תשובה (פ"ח ה"ה [פרק ח' הלכה ה'] ואילך) ושם 'אין שום דרך בעוה"ז [= בעולם הזה] להשיגה' (השכר ומזה מובן בנוגע להפכו – העונש. עיי"ש [= עיין שם]) – אינו יודע מהות ואיכות צער מיתה בפועל, אלא גם כשההתראה למיתה כפשוטה שאומרים לו והצער הוא שלא בערך וכו' וזה מספיק

לצילום כתב היד >>

Exit mobile version