מהו הרגע שבו אסור להגיד 'היום ל"ג בעומר'? האם מותר להמשיך את החתונה אל תוך הלילה, ומה עושים אם ה'אופשערניש' נדחה? • אתר 'חב"ד לייב' מגיש בבלעדיות: סיכום הלכתי מקיף ומדויק מאת הגה"ח הרב שבתי יונה פרידמן – מורה צדק בצפת ומרבני הישיבה בעיר, המגיש את כל מנהגי והוראות רבותינו נשיאינו ליום ההילולא של התנא האלוקי רשב"י • מכינוסי הילדים והתהלוכות ועד לחרובים והקשת: כך תגיעו מוכנים ליום הגדול • לכתבה המלאה
☚ מדור תוכן מיוחד ליום מתן תורה של פנימיות התורה – ל"ג בעומר
דיני ומנהגי ל"ג בעומר
א) כדאי לעורר שבכל מקום ומקום יוסיפו יותר בכל ההכנות הדרושות לכנס כמה שיותר ילדים בל"ג בעומר, לתהלוכות או מסיבות, באופן המתאים למקום זה, כך שיהיה 'ברוב עם הדרת מלך'. ולדבר בפניהם בנוגע לל"ג בעומר בכלל, ולאופן הנהגתו של רשב"י, ומה שיש להם ללמוד ולהתחזק מכך, בלימוד התורה וקיום המצוות[1].
ב) נהגו ודייקו יהודי עיר הקודש צפת, הדרים בסמיכות מקום למירון (נוסף על אלו הבאים ממקומות ישוב רחוקים [וגם הם היו נוהגים להתאסף בצפת, ומשם היו עולים כולם יחדיו למירון]), לעלות ולהשתטח על ציונו של רשב"י ביום ל"ג בעומר, ומתחיל מליל ל"ג בעומר שבו נוהגים להדליק מדורות של אש לכבודו של רשב"י[2].
ג) צריך להיזהר בערב ל"ג בעומר, מפלג המנחה והלאה[3], שלא יאמר 'היום ל"ג בעומר' כדי שיוכל לספור בברכה. אבל אם אמר זאת לא בתור ספירת היום אלא מצד שמחת היום, כגון שאמר לחבירו אל תאמר תחנון כיון שהיום ל"ג בעומר, יכול לספור בברכה[4].
ד) הרוצה לברך 'שהחיינו' על פרי חדש יש לדון האם עדיף שימתין ליום[5].
ה) חתן וכלה המתחתנים ביום זה יש אומרים שאינם צריכים לצום[6], ויצומו לפני כן[7]. ולכתחילה יגמרו את החתונה לפני ליל ל"ד, אך מצד הדין כיון שהתחילו בהיתר (בל"ג) יכולים להמשיך עם כלי שיר וכו' גם בליל ל"ד[8].
ו) לכתחילה אין מסתפרים בל"ג בעומר[9], אבל מספרים ילד שהגיע לגיל שלוש בין פסח לל"ג בעומר[10], ויש לדון האם עדיף להמתין ליום[11], ואם התחיל לספר ביום יכול לסיים התספורת גם בלילה (ליל ל"ד), וכן הדין אם התעכב ולא הצליח לספר עד הלילה[12].
ז) נהגו לאכול ביצים[13] וחרובים[14].
ח) ידוע המנהג שהילדים משחקים ויורים בקשת[15].
ט) יש להוסיף בצדקה – נתינה במספר ח"י, בעבודה – אמירת מזמור ל"ג בתהילים, בתורה – לימוד שיעור החומש היומי[16].
[1] ובנוסף לזה שהמורים והמורות צריכים לעורר את הילדים להשתתף במסיבות אלו, צריך כל ילד שיודע על ל"ג בעומר ועל מסיבות אלו וכיו"ב, לעורר לפחות עוד ילד להשתתף במסיבה וכיו"ב לכבוד שמחת רשב"י (לקו"ש חל"ז עמ' 121).
[2] ספר השיחות תש"נ ח"ב עמ' 460.
[3] שו"ע אדה"ז סתפ"ט סי"ב ואילך.
[4] פסקי תשובות סתפ"ט אות י"ד. נטעי גבריאל פסח ח"ג פל"ה סי"ח. ספירת העומר להרב צבי כהן פ"ח סעיפים ח-י. וכן בספרו בין פסח לשבועות פי"ז סעיפים יא-יג.
[5] ראה בירורי מנהגים – מועדים עמ' 63.
[6] נטעי גבריאל – נישואין פ"ו ס"ג. נטעי גבריאל פסח ח"ג פנ"ח ס"ז (כך יש להכריע בין הדעות לגבי ארץ ישראל ובפרט באזור הגליל שסמוך לציון רשב"י שאין להתענות). פסקי תשובות סתצ"ג אות י'.
וי"א שכן יתענו – הנשואין כהלכתם פ"ו סמ"א-ב. בין פסח לשבועות פי"ז סכ"ד (אלא אם כן קשה להם הצום).
ובשבח הנשואין עמ' 46 מביא שיש בזה דעות חלוקות ומוסיף (בהלכה שלאחרי זה) שגם בימים שאין מתענים צריכים ליזהר שלא לרדוף אחר מותרות של אוכל ושתיה וכל שכן ממשקה המשכר (וכ"כ בבין פסח לשבועות ובנט"ג פסח שם).
[7] נטעי גבריאל נישואין פ"ו ס"י. וראה שולחן מנחם ח"ו עמ' קצ. 'התקשרות' גליון תרמ"ג.
[8] נטעי גבריאל פסח ח"ג פמ"ח סי"ט. בין פסח לשבועות פי"ד סי"ג (ואם התאחרה החופה יכולים לעשותה בלילה).
[9] לוח כולל חב"ד, והוא עפ"י מנהג האריז"ל ראה כף החיים סתצ"ג אות י"ג. פסקי תשובות שם אות יב ואות ט"ז. נטעי גבריאל פסח ח"ג פמ"ט סי"ט. בין פסח לשבועות פ"ט סט"ז ופ"י סט"ז.
ובאוצר מנהגי חב"ד – ניסן עמ' רפ"ג כתב שכך נוהגים וכך אמר הרבי שיש לנהוג, ומה שאירע שהרבי הסתפר בל"ג בעומר (פעם אחת לפני הנשיאות, ופעם אחת אחר הנשיאות), הי' מטעם הידוע לו. וזה שמספרים ילדים בני שלוש בל"ג בעומר הוא דבר היוצא מהכלל, כיון שכך נהג האריז"ל בעצמו (בין פסח לשבועות פי"ט סי"ד והערה כ"ב), וראה גם אג"ק ח"ט עמ' ד' ועמ' נ"ח.
אלא שבספר לקוטי סיפורי התוועדויות מהרב גרינגלס עמ' 350 אות נ"ב כתב שבשנת תש"ד הרבי אמר (בנוגע לזה שהרבי הריי"צ הסתפר) שמותר להסתפר בל"ג בעומר. גם צ"ע ממ"ש באג"ק ח"ט עמ' נח "מובן ההידור בתספורת בל"ג בעומר (וצ"ע קצת מהמובא באיזהו מקומן שהאריז"ל לא היה מסתפר אפילו בל"ג בעומר)". וראה גם שם עמ' ד. ואולי י"ל שמ"ש באוצר מנהגי חב"ד בשם הרבי זהו משנה אחרונה. ועצ"ע, וראה מ"ש בזה בהערות וביאורים גליון תתשמ"ד עמ' 63. ואולי על פי הנ"ל יש להקל יותר בשעת הצורך, ובפרט שיש דעות (עיקרי הד"ט סכ"א אות ח) שמי שמצטער מותר לו להסתפר בימי הספירה.
והנה למרות שהאריז"ל נהג שלא להסתפר אחר חצות היום, ובזה אין אנו נוהגים כן (כמ"ש בבירורי מנהגים – סדר היום והלילה עמ' 221), ומ"מ בזה שלא להסתפר בימי הספירה אנו כן נוהגים כפי שכתב האריז"ל (כיון שכתב שיש בזה איסור משא"כ בעניין הנ"ל).
[10] אגרות קודש ח"ח עמ' ש"ל וח"ט עמ' ד' ועמ' נ"ח. בין פסח לשבועות פי"ט סי"ד.
[11] ראה בירורי מנהגים – מועדים עמ' 63.
[12] נטעי גבריאל תגלחת הילדים פי"ב ס"ד.
הרב צבי הרטמן קיבל מענה מהרבי לגבי ילדו שיום הולדתו לגיל שלוש חל בי"ט אייר, שיקדים לספרו במירון בל"ג בעומר (ולכאורה מ"ש בכיצד נחנך את ילדינו ח"א עמ' 161, לספרו מיד אחר צה"כ – טעות הוא).
יש שרצו לומר שזוהי הוראה פרטית, כיון שלגבי ילד שיום הולדתו בכ' אייר הורה הרבי (אג"ק חי"ב עמ' תמ"א) לספרו בערב חה"ש (גליון התקשרות תשע"ב).
אלא שבפועל נודע שכך הורה הרבי לעשות גם לעוד שני ילדים שנולדו בי"ט אייר (בשנת תשט"ו, לרב יהודא פופק (צפת). ולרב יוסף יצחק הכט (בנו של הרב יעקב יהודא הכט) – שהרבי עצמו גזז שערותיו, ראה שבועון כפר חב"ד גליון 2060), וא"כ לכאורה אינה הוראה פרטית.
[13] ספר המנהגים עמ' 43. מנהג הרבי לאכול ביצה צבועה בצבע חום (אוצר מנהגי חב"ד ניסן עמ' רפ).
ויש שהעירו על כך שלא לאכול ביצים כיון שאין להראות מנהגי אבילות ביום זה, אלא שדבריהם צ"ע שהרי גם בשבת אוכלים ביצה, וזהו (גם) משום שהוא יום פטירת משה רבינו, וכן י"ל גם לגבי ל"ג בעומר שביום זה פסקו תלמידי ר"ע מלמות והילולא דרשב"י, ואולי לכן מנהג הרבי (ועוד) לצבוע הביצה כדי להסתיר זאת ולעשות היכר (וראה בין פסח לשבועות פי"ז הערה ט"ו ובמילואים שם. נטעי גבריאל פסח ח"ג פנ"ח סי"ד. פסקי תשובות סרפ"ט הערה 52).
וראיתי הסבר נוסף בשם הרב אייזיק שווי ע"ה (הרב ל. גרליק מתשורה י"ד כסלו תשס"ו), שצבע מורה על שמחה, ובצביעת הביצה מתבטא שהאבילות הופכת לשמחה.
[14] שיחת ש"פ תזו"מ תשמ"ב התוועדויות ח"ג עמ' 1395. והרבי סיפר שם שכך נהגו גם בבית אביו, אבל י"א שהרבי בעצמו לא אכל (מעשה מלך עמ' 219).
[15] לקו"ש חל"ז עמ' 121 הערה 5. תורת מנחם (התוועדויות) ח"ג עמ' 77.
[16] מכתב הרבי לקראת ל"ג בעומר תשמ"ט (נדפס בהתוועדויות ח"ג עמ' 169 ובסה"מ מלוקט ח"ג עמ' קנ"ט).