מחפשים לגלות מה מסתתר באמת מאחורי הלהבות של ל"ג בעומר? הרב לוי זלמנוב, העורך הראשי של סדרת הספרים הפופולארית 'עבודת התפילה בדור השביעי', בטור חסידי מרגש שצולל אל רגעי השיא האחרונים של רשב"י ביום ההילולא שלו – והקשר המופלא לתורת החסידות והבאת הגאולה • גלו כיצד הסודות הכי עמוקים של 'נשמתא דנשמתא' הופכים בדורנו למפת הדרכים של חסידות חב"ד, ואיך התבוננות פנימית בתפילה באריכות פורצת דרך עד לתהלוכות בחוצות העיר • טור שאסור לפספס באתר 'חב"ד לייב' • לכתבה המלאה
☚ 'כדאי הוא ר' שמעון לסמוך עליו': לקט מיוחד לל"ג בעומר
ישנם רגעים בדברי ימי עולם שהם בחינת 'נקודת מפנה' – לא רק אירוע היסטורי, אלא שינוי מהותי בחוקי המשחק הרוחניים. ל"ג בעומר הוא בדיוק כזה. אנו רגילים לכנותו 'יום שמחת רשב"י', אך בעומקם של דברים, זהו יום מתן תורה של פנימיות התורה.
במשך כל ימי חייו, עסק התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי בחשיפת הסודות של פנימיות התורה. הוא גילה לנו את ה'נשמתא דאורייתא' – הנשמה של התורה. הוא לימד אותנו שיש משמעות פנימית למצוות, שיש חיות אלוקית הפועמת בתוך האותיות היבשות. שזה בכללות עניין תורת הסוד והקבלה. אך כל זה היה רק ההקדמה לדרמה הגדולה שהתרחשה ביום ההילולא שלו.
שיא ל"ג בעומר – וה'עבודה'
ביום האחרון לחייו בעלמא דין בל"ג בעומר, שאז כל עבודתו בכל חייו מתעצמת, התעלה רשב"י לדרגה שמעל ומעבר לכל עבודתו הקודמת. שם, בתוך האש הלוהטת שסבבה את רשב"י ב'אידרא זוטא' (שמובא בספר ה'זוהר'), הוא גילה את ה'נשמתא דנשמתא' – המהות והעצמיות של פנימיות התורה.
למעשה, ניתן לומר שתורת החסידות כולה התגלתה בל"ג בעומר. באותו יום נזרע הזרע של הגילוי האלוקי הכי עמוק, ומשם הוא הולך ומתעצם, הולך ומתגלה מדור לדור. ככל שהעולם חשוך יותר, כך האור שפרץ ביום ההילולא של רשב"י חודר עמוק יותר, עד שבדורנו – 'הדור השביעי' – הוא הופך לנחלתו של כל יהודי ויהודי.
החידוש המדהים באותו יום לא היה רק ב'מה' שהתגלה, אלא ב'איך'. רשב"י ביקש שדבריו ייכתבו. הוא לא הסתפק באורות מופשטים; הוא רצה שהאור הכי נעלה יחדור לתוך המציאות, שיהיה ניתן 'להתפרנס' ממנו – 'יתפרנסון מיניה'. כאן בדיוק נעוץ הקשר ההדוק לחסידות חב"ד.
חב"ד לקחה את אותה נקודה עצמית ופרסה אותה לכלים של הבנה והשגה. כאשר יהודי יושב להתבונן בחסידות ומשקיע בעבודת התפילה באריכות, הוא מחדיר את מהות פנימיות התורה במוחו ובלבו. הוא הופך את עצמו לכלי שבו האור האלוקי לא רק 'מאיר' מלמעלה, אלא מתיישב ומתקבל בפנים.
הדרך החב"דית שלימד רשב"י..
בשיא הגילוי של אותו יום קדוש, פתח רשב"י ואמר: 'אני לדודי ועלי תשוקתו.. בחד קטירא אתקטרנא ביה בקודשא בריך הוא, ובגין כך השתא ועלי תשוקתו'. זאת אומרת שרשב"י מסביר בשיא גילוי האלוקות של חייו, בזמן מתן תורה של פנימיות התורה, כשהאש לוהטת סביבו, שכאשר יהודי עובד את השם בדביקות והתכללות מתוך אהבת השם (אני לדודי), במילא השם מחזיר אליו אהבה ותשוקה אדירה ('ועלי תשוקתו').
שימו לב לסדר: קודם כל 'אני לדודי'. רשב"י מלמד אותנו שגם הגילויים הכי נעלים תלויים בעבודת האדם. כאשר יהודי משקיע בעבודה בתפילה, בדביקות ובהתכללות מתוך אהבת השם, הוא יוצר את ה'קשר' הזה. בתורת חסידות חב"ד אנו רואים שזוהי ליבת ה'עבודה': היהודי מתבונן בתפילה בחיות האלוקית המהווה את העולם ('ממלא' ו'סובב'), מעמיק את דעתו עד להכרה והרגשה בעצם האלוקות ('עצמות ומהות'), ועל ידי העמל שלו למטה, 'אני לדודי' – הוא מעורר את ה'ועלי תשוקתו' מלמעלה.
מההתבוננות בתפילה – לחוצות העיר
התהלוכות המרהיבות של ל"ג בעומר בחוצות הערים בכל רחבי העולם, הן הביטוי המוחשי ביותר לאותו 'יתפרנסון' שהחל ב'אידרא זוטא'. כאשר ה'נשמתא דנשמתא' יורדת למקום הכי תחתון – לרחובה של עיר, למצעד של אלפי ילדים המכריזים 'שמע ישראל' – זהו השיא של גילוי ה'עצמות ומהות' בעולם הגשמי.
הרבי קבע שבתהלוכות יכריזו הילדים את עצם חסידות חב"ד, במקומות הכי תחתונים. שיזעקו 'וזה כל האדם ותכלית בריאתו' (כפי שמוסבר בפרק ל"ג בספר ה'תניא', שעיקר מטרת האדם ותכליתו – היא ההכרה וההתבוננות באחדות השם בעבודת התפילה). עבודת התפילה וההתבוננות הפנימית של היהודי בחדרו וליבו, היא-היא ההכנה והכלי שמאפשרים לאור הזה לפרוץ החוצה ולהפוך את העולם הזה ל'דירה בתחתונים'.
'ממך' – הכל בידיים שלך
המגיד ממעזריטש פירש את המשנה 'דע מה למעלה ממך' בצורה מהפכנית: דע שכל מה שקורה 'למעלה' – בכל העולמות והגילויים הכי נפלאים – הכל מגיע 'ממך'. מהעבודה שלך, מהתפילה שלך, מההתבוננות שלך. ל"ג בעומר הוא היום שנותן לנו את הכוח להפיץ את המעיינות חוצה. מאותה נקודת פתיחה ב'אידרא זוטא', האור הולך ומתפשט בכל דור ביתר שאת, עד שהוא חודר למציאות הגשמית ביותר.
ביום קדוש זה, עלינו להיזכר שתפקידנו הוא לא רק להביט באש המדורה מבחוץ, אלא להבעיר את ה'אני לדודי' שבתוכנו. להתחבר ל'נשמתא דנשמתא' דרך לימוד החסידות, התבוננות פרטית בתורת חב"ד ועבודת התפילה באריכות. במילא כך יש לצאת לחוצות העיר, לאחר התוועדות חסידית שמחה, מתוך ידיעה שבכוחנו לפעול את הגילוי הכי נעלה – בגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש.