חג השבועות השנה חל ביום שישי ומתחבר ישירות לשבת המלכה. סמיכות זו מציבה לפתחנו הלכות ומנהגים ייחודיים שיש לתת עליהם את הדעת: מדיני עירוב תבשילין וזמני הסעודות, דרך איסור הכנה מיום-טוב לשבת, ועד למנהגי התפילה המדויקים בליל שבת ובאסרו חג • לפניכם מדריך הלכתי קצר ומעשי לחג השבועות, מאת הגה"ח הרב שבתי יונה פרידמן – מורה צדק בצפת ומרבני הישיבה בעיר, לפי מנהגי חב"ד • לכתבה המלאה
☚ הרבי הריי"צ במסר מצמרר: אני מוסר את נפשי להצלת חב"ד – היכן העזרה שלכם?
חג השבועות שחל ביום שישי
א) יש לעשות 'עירוב תבשילין'[1] בערב החג[2] (ואם חושש שישכח או שיוצא לדרך וכיו"ב יכול לעשות כבר בליל ערב החג[3]), ובשעת הדחק כששכח יכול לעשות עירוב תבשילין גם בבין השמשות[4]. ויש לגמור הבישולים בחג מבעוד יום[5], ומצוה מן המובחר לבצוע הפת של העירוב בסעודת שבת (בסעודה שניה או סעודה שלישית), ומשתמשים בה בשבת ללחם משנה[6].
ב) יש לקצוץ ציפורני הידיים לכבוד החג ביום חמישי, ולא להקדים ליום ד'[7].
ג) לכתחילה יש להתחיל את סעודת החג קודם שעה עשירית (לערך שעה 4 אחה"צ)[8]. ובשעת הדחק מותר להתחיל גם אחר כך[9].
ד) אסור להכין מיום טוב לשבת, אפילו לא הכנה קלה כגלילת ספר תורה או סידור המקום והמאכלים ללילה[10], אך אם כוונתו בסידור המקום לצורך החג עצמו, מותר[11]. יש שמתירים להוציא בחג בשעה מוקדמת, מאכל מהמקפיא כדי שיהיה מוכן בלילה[12] (ויש מחמירים[13]).
ה) יש נוהגים ללכת למקוה בערב שבת גם כשחל ביו"ט[14], ונראה שאין מנהגנו כן[15].
ו) בליל שבת למרות שמתחילים התפילה מ'מזמור לדוד', מכל מקום ב'לכה דודי' צריך לומר 'גם ברנה ובצהלה' (כבכל ליל שבת) ולא 'גם בשמחה ובצהלה'[16].
ז) באסרו חג השבועות שחל בשבת, למרות שבחו"ל אין אומרים פרקי אבות, כיון שהוא יום טוב[17], אבל בארץ ישראל אומרים פרק א'[18].
[1] יקח פת שלימה בגודל 'ביצה' ובשר או דג בגודל 'כזית' ויזכה ע"י אחר (שאינו מבני ביתו) כנוסח המופיע בסדור (שו"ע אדה"ז סתקכ"ז ס"ג סי"ז וסי"ט). המתארחים אצל אחרים בסעודות וישנים בביתם, טוב שיבשלו משהו עבור שבת בכדי שיוכלו לברך על העירוב שעושים (ראה שו"ע אדה"ז שם סי"ח. פסקי תשובות שם אות ל"ג).
[2] שו"ע אדה"ז סתקכ"ז ס"א-ב.
[3] התוועדויות תשמ"ז ח"ד ע' 426. הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'עג ע' 128. התקשרות גליון 1052. פסק"ת סתקכ"ז אות כו והערה 184.
[4] שו"ע אדה"ז סתקכ"ז ס"ט.
[5] שם סתק"ג ס"ב וסתקכ"ז ס"ח.
[6] שם סתקכ"ז סכ"ה.
[7] שמירת שבת כהלכתה פמ"ב הערה קס. וראה בירורי מנהגים – שבת עמ' 18.
[8] שו"ע אדה"ז סרמ"ט ס"ז.
[9] אדה"ז שם ס"ו. וכן אם מתכונן לאחר את סעודת ליל שבת ואין חשש שלא יאכלה לתיאבון – מותר (פסקי תשובות סתקכ"ט אות ה). ואם הגיע השקיעה אסור להמשיך בסעודה עד שיפרוס מפה ויקדש (שו"ע אדה"ז סרע"א ס"ט ואילך).
[10] שו"ע אדה"ז סתק"ג ס"ג ועוד.
[11] שו"ע אדה"ז סש"ב ס"י.
[12] ראה הנסמן בפסקי תשובות סש"ב אות י"ז הערה 146 וסתק"ג אות ב'. נטעי גבריאל – יו"ט ח"א פכ"ו ס"ט.
[13]שש"כ פ"י ס"י בשם הרב אויערבאך. ונתבאר בארוכה בשערי ישיבה חי"ח עמ' 263 דנראה יותר כדעת המקילין.
[14] עפ"י מ"ש בסה"מ תרס"ו סוף מאמר ד"ה אר"ע אשריכם ישראל "וכמו"כ מקדושת יו"ט לקדושת שבת, צריכים טבילה במקווה".
[15] שמעתי מסבי הרה"ח יצחק מנחם מענדל ליס ע"ה והרב יורקוביץ שי' (ועוד) שבפועל לא נהגו חסידים ללכת למקוה בקביעות כזאת (וראה פסקי תשובות סתקכ"ח הערה 24 ונטעי גבריאל שבועות פל"ד ס"א).
[16]מטה אפרים סתר"א סי"א, קצוה"ש סע"ז סקי"ג, בירורי מנהגים – שבת עמ' 35 ואילך.
[17] ראה נטעי גבריאל פסח ח"ג פמ"א ס"ט.
[18] משיחת מוצאי ש"פ נשא תשל"ט (שיחות קודש ח"ג עמ' 151) ושיחת ש"פ נשא תשמ"ב (התוועדויות ח"ג עמ' 1633). לוח כולל חב"ד ועוד. יש שרוצים ללמוד זאת מהקביעות שאחרון של פסח חל בחו"ל בשבת שגם בא"י מתחילים לומר פרקי אבות משבת שאחרי כמו בחו"ל ולא מאסרו חג הפסח (ראה לוח כולל חב"ד וגליון 'התקשרות' א'פא ובנסמן שם (הערה 49)). ואין הנדון ראיה כלל לענייננו, כיון ששם עדיין לא התחילו כלל לומר, ולכן מחכים שבוע ומתחילים כמו בחו"ל, כי גם אז יוכלו לסיים את כל פרקי אבות עד שבועות. מה שאין כן בנידון דידן, שכבר התחילו לומר וכבר נמצאים באמצע שבתות הקיץ, לכן אם אין סיבה לא לומר כמו בחו"ל שזה ממש יום טוב, צריך לומר כמו שאמר הרבי מפורש בשיחות שם.