הוא עלה על שולחנם של רבותינו נשיאינו במשך דורות, זכה לחקירות כשרות מדוקדקות בצרפת ואף חולק בידיו הקדושות של הרבי בהתוועדויות – אך בצהרי יום שבת אחד בשנת תשכ"ז, הכל השתנה. מאחר שקמו עוררין לכשרות ה'משקה', קבע הרבי ברורות שיש להפסיק לשתותו עד הגאולה • סיפורו המרתק של משקה ה'בנדיקטין' בחצר חב"ד ליובאוויטש, והשיעור המאלף של הרבי בזהירות והקפדה על ה'שולחן ערוך' ללא פשרות • עורך אתר 'חב"ד לייב' מגיש סקירה מיוחדת • לכתבה המלאה
☚ סיפורי חסידים שנגד ההלכה: מהי ההתייחסות? • שו"ת עם מקורות
משקה הבנדיקטין המכונה 'קיסר הליקרים' הוא ליקר צרפתי עתיק ומשובח, המבוסס על נוסחה חסויה של עשרים ושבעה צמחים מרחבי העולם. מקורו של המשקה בנזיר מהכנסייה הבנדיקטנית בתקופת הרנסאנס, והוא מיוצר על בסיס אלכוהול מסוכר סלק המושרה במשך שבע שנים בחביות עץ אלון. הבקבוק נושא את האותיות D.O.M – ראשי תיבות לביטוי הלטיני 'Deo Optimo Maximo' ('אלוקים הטוב והגדול').
השימוש בבנדיקטין בחסידות חב"ד מהווה פרק מרתק במסורת החסידית, שכן המשקה עלה על שולחנם של רבותינו נשיאינו במשך דורות. ידוע כי הבנדיקטין הוגש כבר על שולחן הרבי מהר"ש, וכי הרבי הרש"ב הרבי הריי"צ השתמשו בו בקביעות. הרבי העיד שהרבי הרש"ב אף שלח שליחים לצרפת שאימתו כי אין במשקה חשש תערובת יין, ועל סמך זה חילק הרבי מהמשקה בהתוועדויות בשנות נשיאותו הראשונות.
במענה לארכיון המזכיר הרב ניסן מינדל ע"ה, הסביר הרבי את עומק הזהירות ההלכתית: 'נהוג כבר מכמה שנים אצל כ'ק מו'ח אדמו'ר וגם אצל אביו להשתמש בבנדיקטין.. וליתר שאת היתה חקירה ודרישה בזה עוד הפעם לפני איזו שנים ונתאמת עוד הפעם. ברם, לולא שנהגו כן בבית אבא משך דורות, ויש טעם בדבר שאין כאן מקומו, לא הייתי מחדש נוהג זה. והנני שמח שיש מדקדקים במצוות כמו אלה המקשים ומי יתן וידקדקו כן בכל מצוות עשה ולא תעשה'.
עלו ספיקות? יש להפסיק להשתמש ב'בנדקטין'
אולם, בשנת תשכ"ז חל מפנה בעקבות פקפוקים שעלו בקרב חסידים על חשש 'יין נסך' במשקה המיוצר על ידי אינם יהודים. למרות המסורת המשפחתית החסידית, בחר הרבי להכריע את הנושא באופן ציבורי בהתוועדות שבת פרשת 'נח', ראש חודש חשון תשכ"ז, שם הודיע ברורות שיש להפסיק להשתמש בשתיית 'משקה' זה עד לגאולה:
'ישנם בעלי 'מרה שחורה' שמנצלים טבע זה לעורר – בכתב ובעל פה – בנוגע להמשקה הנקרא 'בענדיקטין', שיש בזה שאלות וספיקות וכו'. ולכן: לעת עתה יפסיקו להשתמש במשקה זה, וישתמשו עם משקה הראוי גם לבעלי ה'מרה שחורה'.. ובודאי לא תהיה תרעומת מצדם של רבותינו נשיאינו, שהיו משתמשים במשקה זה בליובאוויטש – עד שיבואו משה ואהרון עמהם, ואז יתברר שאין שום פקפוק בדבר, וכולם יכולים לשתות משקה זה'.
המסקנה העולה מהנהגת הקודש היא ברורה וחד משמעית: מאז אותו מעמד, הורה הרבי להפסיק לחלוטין את השימוש בבנדיקטין בהתוועדויות והחליפו בוודקה 'סמירנוף'. למרות ה'וותק' של המשקה במסורת החסידית והבדיקות המוקדמות שאישרו את כשרותו, ברגע שעלה עליו פקפוק הלכתי מסוים, הורה הרבי להחמיר ולא להשתמש בו כלל עד ביאת המשיח.
ניתן לראות עד כמה הקפיד הרבי ונזהר בקיום ההלכה וה'שולחן ערוך' אפילו בעניינים דקים ביותר. הרבי העדיף לוותר על מנהג אבותיו ועל 'טעם בדבר שאין כאן מקומו', כדי להסיר כל ספק הלכתי וכדי להנחיל לחסידים את הדרך של דקדוק במצוות ללא פשרות. מאז ועד היום, חסיד המדקדק בהוראות הרבי אינו מכניס את משקה ה'בנדיקטין' לפיו, מתוך ידיעה שהוראת הנשיא היא לעכב את השימוש בו עד לגאולה האמיתית השלימה, שאז יתברר בוודאות שאין בעיה לשתות את ה'משקה' העתיק.