'אני מרגישה בודדה כל כך, והתנאים סביבי קשים מנשוא'. המילים הכואבות הללו, ששיגרה אישה שבורת לב לרבי, זכו למענה חסידי רלוונטי שהופך בימים אלו למפת דרכים עבור כל אחד מאיתנו • במכתב מיוחד הרבי לוקח את רגעי הבדידות והקושי הפרטיים שלנו, ומחבר אותם ישירות אל רגעי האימה של מאסר הרבי הריי"צ, בצינוק הסובייטי האפל עד לימי הגאולה בימי י"ב-י"ג תמוז • הרבי מגלה כי 'רשימת המאסר והגאולה' לא נכתבו רק כתיעוד היסטורי, אלא כ'מפת דרכים' מעשית שהרבי הריי"צ דרש שנקרא ונלמד ממנה ביום-יום כדי לשאוב כוח ועוז • איך הצליח בעל הגאולה לעמוד זקוף מול חוקרים אכזריים צמאי נקם, ואיך הנס הזה מעניק כעת כוחות מיוחדים לנצח את האתגרים כעת? • לכתבה המלאה
☚ מבט בהיר: דרך החסידות לא השתנתה במהלך הדורות?
'אני מרגישה כל כך בודדה, והתנאים סביבי קשים' – המילים הכואבות הללו נכתבו לרבי בשנת תשל"ז על ידי אישה ששפכה את לבה. המענה המופלא שהיא קיבלה מהרבי הוא שיעור חסידי עמוק לחיים, שרלוונטי לכל אחד ואחת מאיתנו ברגעים שבהם נראה שהחושך סוגר עלינו.
הרבי מסרב לקבל את המושג 'בדידות'. במילים חמות ואבהיות הוא מזכיר לה את היסוד החסידי הגדול: יהודי אף פעם לא לבד. הקדוש ברוך הוא נמצא איתו ומשגיח עליו בהשגחה פרטית מדויקת, אפילו בפרטים הכי קטנים של היום-יום.
כדי להעניק לה כוח ממשי, הרבי לוקח אותה חצי יובל לאחור – אל ימי חג הגאולה י"ב-י"ג תמוז. הרבי חושף בפניה סוד מתוך רשימות המאסר של הרבי הריי"צ: דווקא בימים הראשונים והאכזריים ביותר של המאסר הסובייטי, כשהחוקרים חיפשו להתנקם בו והתעללו בו נוראות, הדבר היחיד שנתן לרבי הריי"צ את העוז לעמוד מולם בקומה זקופה ובגאון חסידי, הייתה האמונה המוחלטת בהשגחה פרטית.
הרבי מסביר לאותה אישה, ולכולנו, שהרבי הריי"צ כתב ופרסם את זכרונות המאסר שלו כדי שהם ישמשו לנו כ'מפת דרכים'. ברגע שבעל הגאולה אמר שגאולתו שייכת לכל מי ש'בשם ישראל יכונה' – הוא כבר סלל את הדרך והעניק לכולנו את הכוחות להתגבר. הניסיונות שלנו אינם מתקרבים אפילו במקצת למה שהוא עבר, ואם הקדוש ברוך הוא שם אותנו במצב מורכב, זה רק מפני שניתנו לנו כוחות מיוחדים להרבות אור בעולם, ודווקא מתוך שמחה ומנוחת הנפש.
לרגל ימי חג הגאולה, אתר 'חב"ד לייב' מזמין אתכם לקרוא ולהעמיק במכתב המרתק של הרבי – מכתב שמזכיר לנו שגם ברגעים הכי מאתגרים, אנחנו אף פעם לא לבד.
לקריאת המכתב המלא >>
'לכל לראש רצוני להגיב על ביטוי במכתבה שהיא בודדה וכו', על פי מה ששמענו תכופות מכבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר (שימים אלו י"ב-י"ג תמוז מלאו חמשים שנה לגאולתו ממאסרו, ממלחמתו נגד המשטר הרודני והעויין להחזקת והפצת היהדות במדינה ההיא, שבודאי יודעת פרשת חג הגאולה הזה) שיהודי איננו בודד לעולם, כיון שה' משגיח על כל אחד ואחת בהשגחה פרטית, אפילו בנוגע לפרטי פרטים של חייו.
ובאם מוצא האדם את עצמו במצב מיוחד או תנאים מיוחדים מיוחדים לא לצד הטוב הנראה והנגלה, או כפי שהיא קוראת לזה 'בדידות' הרי 'טבע הטוב להיטיב', ובודאי שניתנו לאדם זה כוחות מיוחדים להתגבר גם על הקושיים המיוחדים, ולמלא שליחותו בעולמנו זה להרבות אור בעולם, ודוקא מתוך שמחה וטוב לבב ומנוחת הנפש והגוף.
דרך אגב, ואולי אין זה דרך אגב, ברשימת המאסר של כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר כותב אשר רעיון האמור השגחה פרטית של בורא עולם ומנהיגו, הוא שנתן לו הכוח והעוז להינצל מנפילת רוח בהיותו במאסר הנורא ובמצב הכי איום.
בפרט בימים הראשונים למאסרו (שאז נרצח ציר הסוביטים והיטב חרה להם התנקמו והתעללו וכו'), ובקומה זקופה ובגאון עבר כל החקירות ודרישות והיסורים וכו'. וכוונת כתבו זכרונות אלו, שביקש לפרסמם, היתה שממנו יראו וכן יעשו כל אחד ואחת שתגיענה אליהם רשימות אלו, כפי ששמענו מפיו כמה פעמים.
ואוסיף, אשר אף על פי שמי ידמה לאישיותו הנעלה של כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר מנהיג ישראל, אבל לאחרי שהראה דוגמא חיי וסלל הדרך ואמר בפירוש ש'לא אותו בלבד גאל הקדוש ברוך הוא אלא גם את כל אשר בשם ישראל יכונה', בודאי שקרוב הדבר לכל אחד ואחת במעמדם ומצבם, ובפרט אשר הנסיונות והקושיים אינם בערך כלל לאלו שהתגבר עליהם בעל הגאולה, לא מהם ולא מקצתם. והאריכות בזה אך למותר'.
ספר 'אגרות קודש' נשיא דורנו, אגרת יב'קסו מתאריך י"ח תמוז תשל"ז.