שנות הלימוד ב'כולל' לאחר החתונה הפכו בדורנו לאבן יסוד בעיצוב דמותו של האברך החב"די. אך מהו באמת תפקידו של הכולל? למי הוא מיועד? האם הלימוד ב'כולל' צריך להיות רק שנה או שרצון הרבי מכוון לכמה שנות לימוד? ומהי הדרך הנכונה לבנות את השנים הראשונות של חיי הנישואין מתוך חיות בלימוד התורה? • אתר 'חב"ד לייב' מגיש לקט מענות בכתב יד קודש של הרבי, שנכתבו לאברכים שהתלבטו אם לשלב פרנסה עם לימוד, לאלו שביקשו לצאת לשליחות מיד לאחר החתונה, ולרבנים שהתייעצו על סדרי הכולל – מציירים קו ברור ומדויק: ה'כולל' נועד למי שנפשו חשקה בתורה ללא ספק • בפנים: צילום כתבי היד עם פענוח מלא • לכתבה המלאה
☚ האם יש ללמוד ב'כולל' שנה או שנתיים לאחר החתונה? • כתב יד קודש
שנות הלימוד ב'כולל' לאחר החתונה הפכו בדורנו לאבן יסוד בעיצוב דמותו של האברך החב"די. אך מהו באמת תפקידו של הכולל? למי הוא מיועד? האם הלימוד ב'כולל' צריך להיות רק שנה או שרצון הרבי מכוון לכמה שנות לימוד? ומהי הדרך הנכונה לבנות את השנים הראשונות של חיי הנישואין מתוך חיות בלימוד התורה?
מכתבים שונים של הרבי – שנכתבו לאברכים שהתלבטו אם לשלב פרנסה עם לימוד, לאלו שביקשו לצאת לשליחות מיד לאחר החתונה, ולרבנים שהתייעצו על סדרי הכולל – מציירים קו ברור ומדויק: ה'כולל' נועד למי שנפשו חשקה בתורה ללא ספק, למי שלימוד התורה הוא מרכז חייו, ומי שמסוגל להקדיש לכך את מיטב כוחותיו. לצד זאת, מופיעה הדרכה מעשית ומאוזנת לגבי קביעות עיתים, שילוב פרנסה, והכנה ראויה לשליחות.
הכתבה שלפניכם מביאה את הדברים כפי שנכתבו, ומאפשרת מבט מחודש על ההדרכה העקרונית והמעשית של הרבי בנושא שממשיך להעסיק אברכים צעירים עד היום.
מענה לאחד האברכים שכתב שלאחרי נישואיו הוצע לו לחלק את יומו, חצי יום בלימוד בכולל וחצי יום בעסקים:
באם לדעת אביו שי' -סיכוים טובים בזה יתענין בזה. בנוגע לכולל: ענין של כולל הוא, אשר מי שנפשו חשקה בתורה וכל חפצים לא ישוו בה בעיניו, וכו' מקילים עליו למלאות תשוקתו, ומסלקין הבלבול דדאגות הפרנסה. אבל- המחליט שעליו להתעסק דוקא בפרנסה כפשוטה וטרוד בחפוש בזה, ושתי המשפחות וזוג' – שיחיו – מסייעים לו בהטרדא ובהפזור הנפש וכו' און מיט א קאך בכ"ז [= בכל זה] מה תועיל ביאתו למקום הכולל למשך איזה שעות ביום? וה"ז [= והרי זה] ביטול זמן וכו' וכו', וד"ל. – וע"פ [= ועל פי] החלטתם הנ"ל יחפש ענין של פרנסה מלאה, ויקבע עתים לתורה עכ"פ [= על כל פנים] – בכל יום בנגלה ובחסידות בחברותא.
מענה לאחד האברכים שרצה לצאת לשליחות לאחר נישואיו (נדפס בספר 'ליקוטי שיחות' חלק כ"ג עמוד 540):
כדי להצליח בשליחות צ"ל [= צריכה להיות] הכנה מתאימה ומהם עכ"פ [= על כל פנים] שנה אחת לימוד תוה"ק [= תורתנו הקדושה] בחיות און מיט א קאך כו'. הכבר עשה זה?
מענה להרב שמרלינג מציריך (נדפס בספר 'אגרות קודש' חלק כ"ח עמוד שיב):
להוסיף
במענה לשאלותיו: א) פשוט שככל שיאריך זמן לימודו תורה בכולל (באה"ק ת"ו, או בחו"ל שע"פ [= בארץ הקודש תבנה ותכונן או בחוץ לארץ שעל פי] כתבו יסכימו על זה המחותנים שי' בקל יותר) – ה״ז [= הרי זה] משובח. עכ״פ [= על כל פנים] – כלשון רבנו הזקן בהל' ת״ת [= בהלכות תלמוד תורה]: ב – ג שנים מעת החתונה. ב) גם לאחר זה – צ״ל [= צריך להיות] קביעות עיתים בתורה בחברותא – ולכן לדור בעיר שיש שם אפשריות זו. ג) ענין דפרנסה – בהתייעצות עם ידיד מבין בכיוצא בזה.
מענה לאחד שהתלבט אם יצליח ללמוד בכולל לאחר נישואיו בהתמדה ושקידה:
מפורסם שבמקום ספק – אין ענין לכולל – שזהו בשביל אלו שנפשם חשקה בתורה ואין ספק בזה אצלם שילמדו – בהתמדה וכו'.
