מחפשים את הדרך להתפלל באריכות ובריכוז, בלי שהסחות הדעת ינצחו אתכם? עבודת התפילה במתינות היא שדה הקרב היומיומי של כולנו, והיצר הרע תמיד מוצא תירוצים למה 'זה לא בשבילנו'. בפרסום מיוחד, מערכת אתר 'חב"ד לייב' מגישה שתי פנינים נדירות מחדר ה'יחידות' של הרבי: החל מההוראה הברורה לא לוותר ליצר ולמצוא את החיות באריכות התפילה, ועד לעצה הפשוטה והמפתיעה שתציל את הריכוז שלכם בתפילה במניין • רגע לפני התפילה הבאה שלכם – העצות שכדאי לכל חסיד לקחת איתו לסידור • לכתבה המלאה
☚ מדברים אליך: מתי לאחרונה אמרת פרק תהילים בדמעות ובכי? • שיחה מעוררת
איך מנצחים את ה'מלחמה' של התפילה?
כמה פעמים מצאתם את עצמכם עומדים בתפילת 'שמונה עשרה', המילים רצות, אבל הלב בכלל נמצא במקום אחר? בתוך מירוץ החיים והשגרה, עבודת התפילה הופכת לפעמים לשדה קרב של ממש, שבו הלב והמוח מנסים למצוא את החיבור האמיתי לבורא.
אחד היסודות הגדולים ביותר בעבודת השם הוא להתפלל במתינות ובאריכות. אריכות התפילה אינה סתם עניין של זמן, אלא הזמן שבו היהודי מנתק את עצמו מהעולם, משקיע את כוחות הנפש שלו ומאפשר למילים לחדור אליו פנימה ולשנות אותו. אך דווקא במקום הזה, הנפש הבהמית והיצר הרע מציבים את המכשולים הגדולים ביותר. הם מנסים לקרר אותנו בטענות של 'זה לא אמיתי', או 'ממילא אין לך את הכוונות הנכונות', וגורמים לנו לוותר מראש על המאמץ.
בפרסום מיוחד, אנו מגישים לכם פנינים משני מענות קודש מחדר היחידות של הרבי, המעניקים מפת דרכים מעשית, פשוטה ומפתיעה לכל מי שמבקש להילחם על התפילה שלו. במענה הראשון, משנת תשי"ד, הרבי מפרק את המחסומים ומנפץ את טענות היצר. הרבי מבהיר כי גם אם אין לנו את כוונות המקובלים, החובה להתבונן בגדולת השם לפני התפילה היא פסק דין גמור. התבוננות של שורות ספורות בלבד מחסידות שיחדרו אל האדם, אפילו בפרקים ב'תניא' שנראים במבט ראשון כ'יבשים', יכולה להפוך את התפילה כולה ולהעניק לה את החיות והאריכות הנכונה.
במענה השני, הרבי נותן מענה מזהיר לתלמיד ישיבה המתלבט בין המעלות של תפילה ביחידות מתוך כוונה, לבין המעלות של תפילה בציבור. לצד ההדרכה להתייעץ עם משפיע, הרבי מעניק עצה אחת פשוטה, פיזית וכמעט מובנת מאליה, שמצילה את הריכוז של כולנו ומאפשרת לכוון ולשמור על מתינות גם בתוך תפילת הציבור.
מערכת אתר 'חב"ד לייב' מגישה את היחידויות המלאות לקריאה >>
התבוננות לפני התפילה – להחדיר אלוקות
אמר כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א: 'צריכים לקיים מיד את ההתעוררות בענין של מעשה או בלימוד להוסיף בשיעורים או לתת צדקה, ואם הדבר מתרחש בשבת או בחג, יש ליישם את ההתעוררות בדיבור, לדבר עם יהודי בדבר טוב, כמו הנר הזקוק לפתילה, לאחוזיה בדבר ממשי. מה שהחסירו בחודש תשרי, יכולים לתקן בחודש חשון וכסלו.
להתפלל במתינות ובאריכות – נכון הדבר מאוד, אלא שהנפש הבהמית והיצר הרע אינם רוצים בכך ואינם מרשים לעשות זאת, הנפש הבהמית אומרת שאין זה נעשה מתוך אמת, הרי שאדרבה שיש לעשות זאת, ובאם לא? מה לעשות? לשבת ולחכות עד ש'תפלל' לו? לחכות עד שתהיינה לו הכוונות של הרמ"ק והאריז"ל? צריכים לעשות!
הרמ"א אומר במפורש שלפני התפילה 'יתבונן ברוממות הא-ל', הרי שצריכה להיות התבוננות בגדולת אין סוף. ואין הכוונה ב'מאמר' שלם, אלא אפילו שורות ספורות שיחדרו אל האדם, וצריכים הרי לציית לרמ"א כפי שנוהגים אחרי פסקיו באיסור אכילת 'בשר בחלב', כך צריכים לציית לו גם בזה.
התבוננות לפני התפילה אינה דומה להרהור באותיות ה'תניא' כשהולכים ברחוב, דבר שעושים כדי לטהר את האויר, ואילו לפני התפליה צריך להיות ענין שיחדיר את האדם, ומוצאים זאת גם ב'תניא', כמו הענין של 'לית אתר פנוי מיניה', 'עובד אלקים ואשר לא עבדו', 'כי כל אחד יכול להיות 'בינוני' בכל עת ובכל שעה'.
גם בפרק הראשון שבספר ה'תניא' שלכאורה נראה כפרק 'יבש', חמש מדריגות של 'צדיק וטוב לו, צדיק ורע לו' וכו', אך הרי זה תורה שבכתב, ומכך גופא גם כן יכולה להיות התבוננות, איך העניק הקדוש ברוך הוא לאדם חמש מדריגות אלו שעל ידי עבודתו או על ידי רגעא חדא הוא מגיע למדריגות נעלות.
(אודות פרק י"ז) אין הכוונה כאן לתשובה שאודותיה מדובר ב'אגרת התשובה', כאן הכוונה על דרך מה שכתוב במסכת 'סנהדרין' – 'הרי את מקודשת לי על מנת שאהיה צדיק, אפילו עתה רשע' וכו' אם רק יש לו הרהור תשובה וחרטה – מספיק הדבר, ואל יהא נופל ברוחו שהתורה והמצוות שלו אינן שוות, שכן התורה והמצוות הן תורה ומצוות, אלא שאין הן מחוברות אליו, אך כשהוא מהרהר בתשובה מתחברות אליו כל התורה והמצוות שקיים עד אז.
צריכים להיזכר תמיד בשפלות, במה להיתלות כדי להתעלות, כמי שנמצא בבור עמוק הרי הוא נתלה במה שהוא רק יכול כדי לצאת מהבור, כך גם 'יעקב חבל נחלתו'. כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר נ"ע סיפר פעם שבמקום מסוים היתה שריפה ואחד שרצה להציל את עצמו החביא את עצמו במקום צר מאוד. אחרי השריפה כשנרגע לא היה יכול לצאת מאותו מקום צר. צריכים לעשות בשמחה, הרי לא ידח ממנו נדח, ובודאי יעשו תשובה בעולם זה, לא צריכים ליפול ברוח, הרי 'אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו,' צריכים להיות שמורים וזהירים במחשבה, דיבור ומעשה, לשמור על השיעורים בחומש תהלים ו'תניא'.
'יחידות' חורף תשי"ד.
כוונה או במניין?
'רבי, קל לי יותר להתפלל ביחידות כיון שאז יכול אני לכוון את פירוש המילות בתפילה כדבעי; לעומת זאת כשאני מתפלל במנין איני יכול להתרכז ולכוון בתפילה. מה עדיף? – האם להעדיף את המנין או להתפלל ביחידות ולהעדיף את הכוונה?' – שאל אחד התמימים את הרבי בהיכנסו ל'יחידות' לקראת יום הולדתו.
'פעמים רצוי שתתפלל במנין ופעמים ביחידות', השיב לו הרבי והוסיף: 'דבר עם המשפיע שלך, ותסביר לו את שיקולך לכאן ולכאן ובודאי שהוא יוכל לתת לך תשובה ברורה בעניין. מכל מקום, בנוגע לריכוז בתפילה במנין, העצה לכך היא פשוטה: להתפלל מתוך הסידור, ואז אפשר לכוון גם אם התפילה היא בציבור'.
'בסוד שיח'.