בין המצר לגילוי המלך: ימי 'בין המצרים' מוכרים כימי אבל ומיעוט בשמחה, אך תורת החסידות חושפת בהם פן פנימי ועמוק. המגיד מקוזניץ מביא בשם הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש על הפסוק 'כל רודפיה השיגוה בין המצרים', שדווקא בימים אלו המלך יוצא אל השדה והשווקים, וכל הרוצה למצוא את הקדוש ברוך הוא ולהשיגו – יכול לעשות זאת בקלות יתרה • לצד ההתעוררות הרוחנית, ימים אלו דורשים מאיתנו זהירות והקפדה במנהגי האבלות על חורבן בית המקדש, שמגיעים כביטוי מרגש המרירות בגלות והגעגועים לבניין השלישי • אתר 'חב"ד לייב' מגיש בפניכם בבלעדיות מדריך הלכתי קצר וממוקד מאת הגה"ח הרב שבתי יונה פרידמן שליט"א, המסכם את עיקרי ההלכות, מנהגי חב"ד והוראות הרבי לחלקו הראשון של גילוי זה – מי"ז בתמוז ועד ראש חודש אב • בהמשך נפרסם באתרנו את המשך ההלכות • לכתבה המלאה
☚ מהם הוראות הרבי לימי 'בין המצרים'? • עכשווי
מדיני 'בין המצרים'[1]
דיני בין המצרים מתחילים מליל י"ז בתמוז (ויש להחמיר גם בבין השמשות[2])[3]:
תספורת: אין להסתפר[4] בימים אלו[5], וכן ילד בגיל שלוש ידחה את התספורת לאחר שלושת השבועות[6]. ואשה מותר לה להסתפר לצורך צניעות וכדומה[7], ואת הפאה מותר לסדר עד ר"ח אב[8].
ברכת שהחיינו: אין לברך שהחיינו (על פרי חדש וכדומה) בימים אלו גם לא בשבת[9], אלא אם כן מדובר במקרה שיפסיד הברכה (כגון פדיון הבן וכדומה)[10].
נישואין: אין נושאיןנשים בימים אלו[11], אבל קשרי שידוכין מותר גם עם סעודה (עד ראש חודש אב[12]), אבל בלי ריקודים ומחולות[13] (והוא הדין בשאר שמחות שאין רגילות לרקוד בהם, כמו ברית וכיוצ"ב).
העברת דירה: נוהגים שאיןנכנסים לדירה חדשה בימים אלו[14], אבל אם הניח בדירה חפצים חשובים[15] לפני י"ז בתמוז – מותר, והוא הדין במקרה של צורך גדול, או שאם לא יעבור יגרם לו הפסד ממון[16]. ואין עושים חנוכת הבית בימים אלו[17]. אבל חתימת חוזה מותרת[18].
קניית רהיטים: מותר להזמין רהיטים יקריםאו לקבלם לביתו בימים אלו[19], אבל לא בתשעת הימים (כלי בית פשוטים (סכו"ם וכדומה) מותר לקנותם גם בתשעת הימים), אך אם מדובר ברהיט הכרחי (כמזגן בימים החמים, מכונת כביסה וכדומה), או שאם לא יקנה יגרם לו הפסד כספי, מותר[20].
בריכה, ים: מותר ללכת לבריכה ולים בימים אלו, עד ראש חודש אב[21], גם אם לא הלך לשם לפני כן, אבל מכיוון שאין להיכנס למצב של סכנה בימים אלו, לכן יש להימנע מללכת לים למקום שיש בו חשש סכנה כלשהו[22].
בגד חדש: אין לקנות או ללבוש בגדים חדשים חשובים (חליפה, כובע, וכדומה[23]) בימים אלו[24], ואם מדובר במקרה שאין לו בגד אחר ללבוש, או שאם לא יקנה בגד חדש יגרם לו הפסד כספי, מותר[25].
שירה וריקודים: שירהבפה בניגוני התעוררות מותרת[26], שמיעת ניגונים שלא לשם שמחה ממש, מותרת[27] עד ראש חודשאב[28], ריקודים ומחולות של רשות ונגינה בכלי זמר אסורה, אבל אם הם קשורים עם מצוה[29], יש מתירים[30]. ללמוד וללמד נגינה (לצורך פרנסה) מותר (עד שבוע שחל בו[31]) במקרה שאם לא ילמד יהיה הפסד ודבר האבד[32].
טיפול רפואי : אין לעשות טיפולים רפואיים (ניתוחים וכדומה) בימים אלו (אם הם אינם הכרחיים)[33].
נסיעות וטיולים: אין לטייל או לטוס בימים אלו שלא לצורך גדול, ובפרט מראש חודש אב, ואם יכול יתחיל את ההכנות לפני כן[34].
צביעה ושיפוצים: יש אומרים[35] שנכון שלא לצבוע הבית בימים אלו, ואם התחיל לצבוע לפני בין המצרים, מותר להמשיך עד ר"ח, ויש אומרים[36] שאין צורך להימנע עד ר"ח. ואם נעשה לתקן קלקול, מותר גם בשבוע שחל בו תשעה באב[37]. ושיפוצים בבית לתיקון נזקים או להרחבה לצורך מגורים, מותר גם אחר ר"ח, ואם זה לתענוג ויופי בלבד, מותר רק עד ר"ח[38].
[1] בספר נטעי גבריאל (בין המצרים ח"א בהקדמה עמ' י"ח) הביא בשם המגיד מקוזניץ, שכתב בשם הבעש"ט והמגיד ממזריטש על הפסוק "כל רודפיה השיגוה בין המצרים", שכל מי שרוצה לרדוף ולהשיג את הקב"ה יכול לעשות זאת בימים אלו, ומביא על זה משל משר שיוצא לשווקים ולרחובות וכו' (ע"ד המשל שמביא אדה"ז בלקו"ת על חודש אלול).
[2] א"א בוטשאטש סתקנ"א סעיף ב' – לגבי נישואין.
[3] נטעי גבריאל שם פ"ב ס"ו, פי"ד ס"ה, פי"ז ס"ב, פי"ט ס"ג. פסקי תשובות סתקנ"א אות ח'.
[4] ואם הוא משום חשש חציצה לתפילין מותר (נטעי גבריאל שם פי"ט ס"ז). וכן מותר לקצוץ את השפם המפריע לאכילה (שו"ע סתקנ"א סי"ג), לאלו הנוהגים לקצוץ (ראה אג"ק חי"ט עמ' תכ"ב).
[5] יש מתירים להסתפר בליל י"ז בתמוז במקרה של צורך גדול (שו"ת אג"מ או"ח ח"ד סקי"ב. שו"ת שרגא המאיר ח"ב סי"ג). ולפי"ז צ"ע בילד שנעשה בן שלוש בי"ז תמוז, האם יעשה תספורת בליל י"ז.
[6] אבל את שאר המנהגים (לבישת ציצית ברכות ועוד) יש להתחיל ביום ההולדת לגיל שלוש (לקו"ש חל"ג עמ' 297. אג"ק חכ"ד עמ' שנ"ה. אג"ק חי"ח עמ' שס"א).
[7] פסקי תשובות סתקנ"א אות מז. נטעי גבריאל שם פכ"א.
[8] נטעי גבריאל שם ס"ה.
[9] 'היום יום' כ"א תמוז. ספר המנהגים חב"ד (מנהגי בין המצרים) עמ' 46.
[10] שולחן ערוך סתקנ"א סי"ז. וצ"ע בנוגע לברכת שהחיינו ביום הולדת, וראה לעיל בעניין שהחיינו בהכנסת ס"ת וביום הולדת בימי הספירה. ולאח"ז ראיתי שבשו"ת מחזה אליהו ח"ב סל"ה אות ג, מתיר לברך שהחייינו על פרי חדש ביום הולדת לגיל 70, גם אם היא חלה בימי בין המצרים, מהטעם של הפסד ברכת השהחיינו.
[11] ובליל י"ז בתמוז יש מתירים בצורך ודחק, ויש להתחיל החופה לפני השקיעה (ראה נטעי גבריאל שם פי"ד ס"ו והערה י"ג. פסקי תשובות סתקנ"א אות ח'). מותר לאשכנזי להשתתף בחתונה של ספרדי עד ר"ח אב (נטעי גבריאל שם פי"ד ס"י). אבל בפסקי תשובות (סתצ"ג אות י"ד) כתב שיש אומרים (לגבי ימי ספירת העומר) שילך רק לחופה לאחל מז"ט, ולא ילך לסעודה שיש בה כלי זמר וכו' (ולכאורה הוא הדין לגבי בין המצרים). (והוא הדין לגבי בין המצרים). ולגבי בין המצרים כתב (סתקנ"א אות ז) שאם יש צורך בהשתתפותו, רשאי להקל בזה, ואפילו להשתתף בריקודים וכדומה.
[12] ולאחר ר"ח אין עושים סעודה אלא מיני טעימא בלבד (נטעי גבריאל שם פי"ד ס"ב).
[13] משנ"ב סתקנ"א סקט"ז. נטעי גבריאל שם פי"ד.
[14] באג"ק חי"ט עמ' שצ (וח"ט עמ' רכח) כתב זאת הרבי לגבי ר"ח אב ואילך. אבל מאג"ק (ח"י עמ' ת"ח) משמע שיש עדיפות לעבור דירה (או להכניס החפצים אליה) לפני ספירת העומר, ואם כן הוא הדין לגבי כל שלושת השבועות.
ויש לומר שמה שכתב רק לגבי ר"ח מנ"א הוא מפני שעל זה נשאל, ולפועל יש לנהוג שלא לעבור בכל ימי 'בין המצרים' (כבפנים).
[15] כלי יקר שצריך שמירה (נטעי גבריאל פי"ח הערה ד). ויש אומרים שכן הדין אם קבע המזוזות לפני כן (פסקי תשובות סתקנ"א הערה 146).
[16] נטעי גבריאל שם פי"ח ס"א וס"ב. פסקי תשובות סתקנ"א אות טו.
[17] נטעי גבריאל שם פט"ז ס"ד. פסקי תשובות סתקנ"א הערה 146.
[18] נטעי גבריאל שם פכ"ח סי"א.
[19] כיון שאין נוהגים לברך על רהיטים ברכת 'שהחיינו' (סדר ברה"נ פי"ב ס"ה. ולא כמ"ש בלוח פי"א סט"ו).
[20] נטעי גבריאל בין המצרים פי"ז סי"ג פ"ל סעיפים א-ח. ופל"א סט"ז. פסקי תשובות סתקנ"א אות י"ד. ולגבי קניית מכונית כתבו שיש מחמירים (אם אינו לצורך פרנסה) מצד השמחה יתירה שגורם (ולכאורה אין דין זה בשאר הרהיטים. שבא"ר דלקמן חידש זאת בנוגע לבגד חדש שיש מברכים עליו שהחיינו, משא"כ ברהיטים כדלעיל).
[21] כיון שעד זמן זה מותרת הרחיצה.
[22] פסקי תשובות סתקנ"א אות נ. נטעי גבריאל שם פ"ח הערה יב ופכ"ג ס"ד-ה.
[23] אבל גרביים, נעליים (שאינם יקרות) וכדומה, מותרת קנייתם עד תשעת הימים – משנה ברורה סתקנ"א סקמ"ה (ואם לא הספיק לקנות נעליים לתשעה באב לפני ר"ח, יקנה נעליים פשוטות – נטעי גבריאל פל"ב ס"ו). ומשקפיים לצורך ראיה מותרת קנייתם גם בתשעת הימים (נטעי גבריאל בין המצרים פי"ז ס"ח ופ"ל ס"ח).
[24] וצריך עיון האם מותר לחדשם בשבת. שהרי בבין המצרים מנהגנו שלא לברך 'שהחיינו' גם בשבת, ואפשר לומר שהטעם לכך הוא מכיון שהבעיה לברך 'שהחיינו' בבין המצרים זה גם מצד עצם לשון הברכה ("שהחיינו . . לזמן הזה"), ולא רק מצד השמחה, כיון שזהו זמן פורענות בכללות (ראה מגן אברהם שם ושדי-חמד מערכת בין המצרים בתחילתו) שגם שבת בכלל.
אלא שגם לפי זה עדיין צריך עיון מדוע יהיה אסור ללבוש בגד חדש בשבת דבין המצרים, דהרי בפועל אין מנהגנו לברך 'שהחיינו' על בגדים (סדר ברה"נ פרק י"ב ס"ה. ספר השיחות תשמ"ט עמ' 745), ומצד השמחה יתירה שישנה בלבישתם, לשיטתינו אין חוששים לתוספת שמחה בשבת (ראה לקוטי שיחות חלק ב' עמ' 358 וחלק ד' עמ' 1091 וגיליון התקשרות תשפ"א).
ואולי יש לחלק בין שמחה הקשורה ישירות עם השבת, שבה (למנהגנו) אין למעט, ואדרבה יש להוסיף, לבין שמחה צדדית כלבישת בגד חדש (וראה נטעי גבריאל שם פכ"ז ס"א ובהערה ג' שצ"ל 'גילו ברעדה'). וע"ד שאין מנהגנו לברך בהם 'שהחינו'. ודו"ק ועצ"ע.
[25] נטעי גבריאל פרק י"ז ס"ו ואילך, פסקי תשובות סימן תקנ"א אות כ"ח ומקורם מאליה רבה שם סקי"ז וקיצור שולחן ערוך סימן קכ"ב ס"ב וכן כתב בדרך החיים ועוד.
[26] משנת תש"נ עודד הרבי את השירה לפני התפילה גם בתשעת הימים, חוץ מתשעה באב (מעשה מלך עמ' 232).
[27] בהליכות שלמה פי"ד ס"ג כתב "השירה שנוהגים בה איסור בימי בין המצרים, אינה אלא מסוג השירים המעוררים לריקוד". ובהערה ה כתב "ואין חילוק בזה בין שירה בכלי לשירה בפה". ובהערה 8 שם כתב שניתן להקל בשמיעת קלטות אם המטרה היא רק להפיג בדידות או פחדים. ומוסיף שם בהערה ה "ומ"מ נכון להמנע בימים אלו אף משמיעת שירים שאינם מביאים לריקוד".
[28] הלכות ומנהגי חב"ד עמ' 261 (בשם הרב שנ"ז גרליק ז"ל).
[29] ורגילים לרקוד ולנגן בה כבר מצווה וכדומה (כנ"ל בפנים).
[30] פסקי תשובות סתקנ"א אות ט"ז. נטעי גבריאל שם פט"ו ס"א ואילך (ושם נוטים להחמיר בכלי זמר ולהקל בריקודים).
[31] והתלמידים לעצמם בביתם מותרים רק עד ר"ח (פסק"ת דלקמן).
[32] פסקי תשובות שם אות י"ז. נטעי גבריאל שם פט"ו ס"ו.
[33] אג"ק חכ"ד עמ' שנ"ז. שערי הלכה ומנהג ח"ב עמ' קע"ב. נטעי גבריאל שם פכ"ג ס"ח. פסקי תשובות סתקנ"א אות א (ושם בהערה 11 כתב שטיפולי שיניים פשוטים אפשר לכתחילה).
[34] נטעי גבריאל בין המצרים פכ"ג ס"ג. וזהו עפמ"ש בשד"ח פאת השדה מערכת בין המצרים ס"א אות י "שעשו הסכמה ותקנה . . שמיום י"ז בתמוז עד תשעה באב לא יוכל שום בר ישראל לטייל בגנות ופרדסים". ובפרט מראש חודש אב, דריע מזליה וממעטים בשמחה.
ואפילו לצורך – נכון שלא יטוס בתשעה באב אלא אחר חצות היום (נטעי גבריאל שם פע"ט ס"ט). ואם טס (לצורך גדול) קודם חצות היום, יכול לשבת על כסא (שם פס"ח ס"ט). ובהוספות ומילואים (לנט"ג שם עמ' סח ובמעשה מלך עמ' 237) כתב שהרבי נהג לשים קרש תחת מושבו כשנסע במכונית.
לא' ששאל את הרבי האם להקדים את הטיסה שלו שנקבעה לי"ז בתמוז, אמר הרבי שיתחיל את ההכנות לנסיעה לפני י"ז בתמוז, ועל ידי כך יחשב שהתחיל לנסוע לפני י"ז בתמוז (שערי הלכה ומנהג ח"ה עמ' קיב משיחות קודש (ח"ג) יב' תמוז תש"מ עמ' 1172. ובשיחות קודש תשכ"ה ח"ב עמ' 230 "לארוז מזוודה או אפילו מספר ממחטות").
[35] אליה רבה סתקנ"א סק"ד ומובא בפסקי תשובות דלקמן.
[36] נטעי גבריאל בין המצרים פכ"ט הערה ד', דכיון שהמג"א לא הביא את דברי המחמירים אין צריך לחשוש לכך.
[37] פסקי תשובות סתקנ"א אות ט'.
[38] שו"ת ויברך דוד סס"ז. פסקי תשובות סתקנ"א אות ט"ו.