רגע לפני שהיום הקדוש בשנה נכנס – עושים סדר בהלכות ובמנהגים: איך מקיימים כפרות כהלכה? מהם שיעורי האכילה והשתייה לחולים וקטנים? מתי מברכים על הנר בהבדלה, ואילו מנהגים מיוחדים הקפידו רבותינו נשיאנו להנהיג בערב יום הכיפורים ובמוצאיו? • אתר 'חב"ד לייב' מגיש לפניכם בבלעדיות המדריך המלא והמקיף להלכות ומנהגי יום הכיפורים לפי מנהגי חב"ד, כפי שנערך זוקק בדיוק רב על ידי הגה"ח הרב שבתי יונה פרידמן שליט"א – מורה צדק בקהילת חב"ד צפת ומרבני הישיבה בעיר • תשובות ברורות, מקורות מדויקים מסידור אדמו"ר הזקן, שולחן ערוך והוראות הרבי, פסקים מעשיים וכל מה שצריך לדעת כדי להגיע ליום הכיפורים מוכנים באמת • לכתבה המלאה
☚ 'אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה' – המדריך ההלכתי המקיף לראש השנה
מהלכות יום הכיפורים
- בליל ערב יום כיפור אין אומרים תחנון בקריאת שמע שעל המיטה (ובמוצ"ש גם אחר חצות)[1].
- לכתחילה צריך כל אחד כפרה לעצמו, ולכן מעוברת[2] צריכה שתי תרנגולות ותרנגול אחד[3], ובשעת הדחק יכולים כמה אנשים לצאת ידי חובה בתרנגול אחד[4].
- יש אומרים שהקונה כפרה עבור כל אחד מבני משפחתו, כשמצבו דחוק יכול לקנותם מדמי מעשר (חוץ מתרנגול אחד), כיון שיכל לצאת בתרנגול אחד והידר לקנות יותר[5].
- לא יחזיק עוף חי מול השוחט בשעה ששוחט[6].
- לקח תרנגולת במקום תרנגול (וכן להיפך) יצא ידי חובה[7].
- נמצא התרנגול טריפה יצא ידי חובה, אבל אם נתנבל בשחיטה או מת קודם השחיטה, צריך כפרה חדשה[8].
- הנוהגים[9] לכסות הדם בברכה – ברשות השוחט[10], יש להם לוודא לפני כן שהשחיטה נעשתה כראוי (- בדיקת סימני העוף ובדיקת הסכין)[11]. ואין לתת לקטן לכסות הדם[12].
- אחרי כפרות ערב יום כיפור נהגו רבותינו נשיאנו ללבוש בגדי שבת[13]. ויש נוהגים[14] ללבוש בגדי שבת לסעודה הראשונה, ויש נוהגים[15] ללבוש הבגדים לפני תפלת מנחה.
- יש לאכול בערב יום כיפור כשיעור שני ימים[16], ובמשך כל היום לא יאכל ביצים או שום, ויאכל מאכלים הקלים לעיכול, כגון דגים[17] ובשר עוף, אבל לא בשר בהמה[18], וכן לא יאכל שומשום[19].
- בטבילה של ערב יום הכיפורים נוהגים לטבול (לפחות) ג' טבילות[20], ויש לדקדק שלא יהיה עליו חציצה, וכן שלא להתרחץ אחר הטבילה[21].
- אין להניח מאכלים על האש בערב יום כיפור, אם כל מטרתו שיהיו חמים במוצאי יום כיפור[22].
- קודם השקיעה לובשים הקיטל והטלית ומברכים עליה[23], ואין ללובשם בשעת הכניסה לבית הכסא[24].
- לבישת נעליים נוחות (בדוגמת הנעלי עור) אם הם אינם מעור, לא נראה לאסור[25].
- אין לאשה ללבוש ביום כיפור תכשיטים מזהב המיוחדים רק לשבת ויו"ט[26].
- יש לצום ביום הכיפורים במשך 25 שעות ומשהו[27].
- צריך שיהיה אור בחדר שינה[28], ואין לגברים לכסות הרגליים בשעת השינה[29].
- קטן פחות מגיל תשע אין מענים אותו כלל, אפילו בלילה, אלא אם כן רוצה[30], ומגיל תשע (ואם הוא חלוש – מגיל עשר)[31] מענים אותו לשעות[32], וגם מעל גיל אחד עשרה אין מקפידים שיצום כל היום[33].
- חולה הצריך לאכול יטול ידיו לסעודה כרגיל[34], ויאכל לשיעורין[35], ואינו צריך לעשות קידוש קודם האכילה[36], ואם אכל כשיעור (כזית עד 4-6 דקות) יאמר יעלה ויבוא בברכת המזון[37].
- אמר בטעות בתפילת ערבית של מוצאי יום הכיפורים את ההוספות שאומרים בעשרת ימי תשובה, אינו חוזר, אבל אם אמר המילים "וכתבנו" "וכתוב"[38] (שהוציא שקר מפיו) יחזור לתחילת הברכה, ואם גמר הברכה יסיים התפילה ויתפלל שוב בתורת נדבה[39].
- במוצאי יום הכיפורים יש לאחל "חג שמח"[40], ואוכלים ושמחים בו[41], ונשיאי חב"ד הקפידו ליטול ידיים לסעודה[42], וטובלים פרוסת המוציא בדבש[43], ומרבים בסעודה[44], ועשיית הסעודה בהרחבה היא סגולה להמשכת השפע על כל השנה[45].
- קודם הבדלה[46] יש ליטול הידיים ג' פעמים לסירוגין ללא ברכה[47].
- בהבדלה יש לברך על 'נר ששבת' – שדלק כל יום הכיפורים[48]. ואם הוא מוצאי שבת יברך גם על ה'בשמים'[49].
- צריך לחזר אחר 'נר ששבת', ומכל מקום אם אין לו בביתו יכול להבדיל ולטעום ואחר כך לברך על הנר[50].
הערות שוליים:
- בירורי מנהגים – מועדים עמ' 112 ואילך. ↩
- מעוברת נחשבת ממ' יום להריונה (פסקי תשובות סתר"ה אות ב'. נטעי גבריאל יום הכיפורים פ"י ס"ג). וי"א (הלכות ומנהגי חב"ד עמ' 40 הערה 205) שאולי לפני כן תפדה בצדקה (וצ"ע עמ"ש הרב אשכנזי ע"ה בעלון 'הכפר של הרבי' גליון 19 שמעוברת נחשבת מהרגע שיודעת שהיא בהריון). ↩
- סדור אדה"ז. וכן תעשה גם אם תאומים בביטנה (שלחן מנחם ח"ג עמ' קנב), ואם יודעת מין העובר ישנם דעות חלוקות (הרב אשכנזי ע"ה בעלון 'הכפר של הרבי' שם כתב שתעשה כרגיל, וב'הליכות עולם' סתר"ה ס"ג כתב שתעשה עפ"י מה שיודעים, ובפסקי תשובות שם אות ב' הביא בזה ב' דעות. ומוסיף (בהערה 23) שאם בטוחים עפ"י בדיקה, יעשו כפי שרואים). ותאמר בנוסח הרגיל המופיע בסידור (ד"זה חליפתי" אינו הולך על התרנגול אלא על שם ה' החותך חיים לכל חי – הרב אשכנזי שם). וגם אם אחר מסובב לה התרנגול תאמר בנוסח הרגיל (כן משמע משער הכולל פמ"ד ס"ב שכותב שאדה"ז השמיט מהסדור הנוסח 'חליפתכן' וכדומה מכלל שסובר שאין לאומרו – הליכות עולם סתר"ה בפתחי עולם סק"ט). ↩
- ראה שו"ע אדה"ז סתר"ה ס"ג. בירורי מנהגים – מועדים עמ' 130 ואילך. ↩
- פסקי תשובות סתר"ה הערה 9. ↩
- משום צער בע"ח ומשום צימוק הריאה (הגהות יד אפרים שו"ע יו"ד סל"ו סי"ד). ↩
- אשל אברהם תנינא (בוטשאטש) סתר"ה. ↩
- שער הכולל פמ"ד אות ב' וראה הנסמן בפסקי תשובות שם אות ג.
ומדברי הפוסקים יוצא שיש מעלה להיות נוכח בשעת השחיטה מכמה טעמים: א) לראות שלא נתנבלה כנ"ל. ב) שיוכל לכסות את הדם (נטעי גבריאל שם פי"ב סי"ב). ג) להתבונן ולהרהר בתשובה (שמה שנעשה לתרנגול היה ר"ל צריך להיעשות לו (ולכן יש נוהגים (מט"א סתר"ה ס"ה) לעשות לעוף מעין ד' מיתות (וי"א ('מעשה מלך' עמ' 270. אוצר מנהגי חב"ד תשרי עמ' קע"ו) שכך מנהג הרבי)) – נטעי גבריאל שם פי"א ס"ח ופי"ב ס"ו. ד) לכתחילה יש לשחוט תיכף אחר הסמיכה (כ"ה מנהג אדמו"ר הרש"ב (לסמוך בידיו – 'רשימות היומן' עמ' רנח) וכמ"ש בשו"ע אדה"ז סתר"ה ס"א, ולא כמ"ש בשער הכולל שם שאין נוהגים כן). אלא שאם אי אפשר (- לסמוך עשיית הכפרות והסמיכה לשחיטה) אין קפידא (נטעי גבריאל שם פי"ב ס"ד). ולכן כתב הרבי (שלחן מנחם ח"ג עמ' קנב), שגם אם השוחט יכול לשחוט רק אחר עה"ש, מכל מקום עדיף לעשות הכפרות לפני כן, ועד הזמן של השחיטה יהרהר בעניין הכפרות. ↩ - וכן הוא מנהגינו (אוצר מנהגי חב"ד עמ' קע"ז). ↩
- נטעי גבריאל שם פי"ב סי"ב. ↩
- שו"ע יו"ד סכ"ח סי"ט. ↩
- נטעי גבריאל שם פי"ב סט"ו. חנוך לנער פכ"ח ס"ב (מצות הכיסוי שייך לשוחט ואין שליחות לקטן). ↩
- אוצר מנהגי חב"ד עמ' קע"ז. וראה נטעי גבריאל שם פי"ד הערה ד. ↩
- נטעי גבריאל שם פט"ז ס"א. ↩
- נטעי גבריאל שם פ"כ ס"א. ↩
- סדור אדה"ז. ↩
- בקיצור שו"ע סקל"א ס"ג וסי"ב כתב שמצוה לאכול דגים בסעודה הראשונה, אבל לא בסעודה המפסקת, אבל אדה"ז לא הביא חילוק זה, ולכאורה משמע שמתיר. ↩
- אדה"ז סתר"ח ס"ח. אבל כמות קטנה של בשר בהמה לכאורה מותר לאכול, ולכן את הקראפכין שאוכלים בערב יום כיפור יש למלאות בבשר בהמה (בירורי מנהגים – מועדים). ↩
- אדה"ז סתר"ח ס"י. ולכאורה אכילת טחינה מותרת (אף שעשויה משומשום), כיון שאין השפעתה כשומשום ממש ואין לך אלא חידושו. ועצ"ע. ↩
- שו"ע אדה"ז סתר"ו סי"א-י"ב. ↩
- פסקי תשובות שם אות ו'. דינים אלו נאמרו בעיקר על הטבילה שלפני מנחה (שהיא עיקר הטבילה כדמשמע משו"ע אדה"ז סתר"ו סי"ג). ↩
- שו"ע אדה"ז סתר"ט ס"א. ↩
- ואחר השקיעה אין לברך עליה. ↩
- אדה"ז סי"ח ס"ג וסכ"א ס"ג. הנוהג תמיד לרחוץ ידיו אחר היציאה מבית הכסא, גם בליל יוה"כ יכול לעשות כן (פסקי תשובות סתרי"ג אות ב' וסתקנ"ד אות י"ב), למרות מ"ש אדה"ז (סתרי"ג ס"ד) שבליל יו"כ (אחר התפילה) בשביל לרחוץ ידיו צריך ליגע במקום מטונף. ↩
- אדה"ז בסתרי"ד ס"ג הביא שני טעמים מדוע מותר ללבוש נעלי בד, ואחד מהם (נוסף על זה שאינם מעור) הוא מכיון שאינם נוחות, משמע מכך שאם הם כן נוחות, אסור, וכך כתב גם בהליכות עולם יו"כ עמ' קס"ח. ובפסקי תשובות סתרי"ד אות ד' הוסיף שבנעלי ספורט וסנדלים אפשר להקל למי שלא לובש אותם בד"כ.
אלא שלכאורה על פי מה שכתב בספר המנהגים עמ' 46 לגבי ת"ב "בת"ב הולכים בקאלאשין או סנדל שאינו של עור, ודלא כהמחמירים בזה". נראה שאין מחמירים גם בנעל נוחה (ודוחק לומר שיש בזה חילוק בין ת"ב ליו"כ – ראה אוצר מנהגי חב"ד עמ' קצו). אלא שהיה אפשר לומר שרק בא לשלול שזה לא כהמחמירים שהולכים לגמרי יחף (ראה מג"א סתקנ"ד ס"ק ט"ז. ובדרכי חיים ושלום ס"ק תרע"ג שמציין לשם), אבל ממה שמציין לשע"ת בסתרי"ד (ובסתקנ"ד) שם כותב שיש מחמירים לא ללבוש נעל נוחה, א"כ משמע שגם בזה לא מחמירים ומותר ללובשם (וכך נראה ממ"ש במשנ"ב סתרי"ד סק"ה. וכ"כ בהליכות שלמה פ"ה סי"ז). ↩ - פסקי תשובות סתר"י אות ה'. נטעי גבריאל יום כיפור פכ"ו סכ"ג ממטה אפרים סתר"י ס"ט ומשנ"ב שם סקט"ז ושו"ת בצל החכמה ח"ו ס"ג. ↩
- ואף שנכתב ב'היום יום' (יום הכיפורים) שביום הכיפורים יוצא לצום 26 שעות, בפועל מספיק 25 שעות ומשהו (שערי הלכה ומנהג ח"ב עמ' רי"ט), ולכן יש נוהגים להתחיל את הצום בזמן הדלקת נרות (שבח המועדים פכ"ב סי"פ), אבל שאר העינויים מותרים עד קצת (מצד 'תוספת שבת') לפני השקיעה (שו"ע אדה"ז סתר"ח ס"א ואילך), ואם רוצה לאכול אחר ברכת המזון (וי"א שכן הדין גם לשאר העינויים) יתנה בפירוש (או עכ"פ בליבו) שיהיה עדיין מותר לו (שו"ע אדה"ז שם ס"ז. פסקי תשובות סתר"ח אות ג'), אבל אשה או איש המדליקים נרות, כיון שאומרים 'שהחיינו' בהדלקה נאסרים מיד בכל העינויים, ואם עדיין לא יכולים להתחיל העינויים, ידליקו על תנאי שאין מקבלים החג מיד בהדלקה, וידחו השהחיינו לתפילה (פסקי תשובות סתר"ח אות א' וסתר"י הערה 8). ↩
- שו"ע אדה"ז סתר"י ס"ב. נטעי גבריאל פכ"ה ס"א והערה א'. ובמקראי קודש (הרב הררי) פ"ב הערה ע"ה הוסיף: "או לפחות להשאיר אור חשמל הבוקע לחדר השינה, באופן שאין לשמש באור זה".
יש לנהוג ביום הכיפורים בכל דיני הרחקות (אדה"ז סתרט"ו ס"א. נטעי גבריאל פל"ב סי"ח). ↩ - שו"ע אדה"ז סתרי"ט סי"ח. נטעי גבריאל פל"ב סי"ט. ↩
- למרות שאדה"ז כתב (סתרט"ו ס"י) שאין מענים אותו אפילו אם רוצה להחמיר על עצמו, מכל מקום המנהג הוא לחנך לשעות גם מתחת לגיל תשע, כשהילד רוצה (פסקי תשובות שם אות ב' מאשל אברהם בוטשאטש שם). ↩
- אדה"ז שם ס"ה. וי"א שעד גיל אחד עשרה אם מרגיש צמאון גדול ומבקש לשתות, צריך לתת לו, אפילו בליל יו"כ (פסקי תשובות שם אות ב'). ↩
- הפירוש שמאחרים את הזמן שרגיל לאכול, לפי כח הבן מוסיפים לענות אותו (אדה"ז שם). ↩
- בזמנינו בדרך כלל כולם נקראים כחושים, לכן פוסקים כהדעה שגם מגיל אחד עשרה אינו צריך להשלים, אלא אם כן ידוע שהוא בריא וחזק (אדה"ז שם סי"א). ומכל מקום נכון שמגיל אחד עשרה יתענה לפחות עד חצות (פסקי תשובות שם). ↩
- אבל קטנים הנוטלים ידיהם לסעודה, כתב בחנוך לנער (פכ"ג הערה י"ב) שלא יטלו כל היד. אבל בפסקי תשובות (סתרי"ח אות ט"ו) כתב, שדינם כחולים גם לעניין זה. ↩
- פחות מ40 מ"ל שתיה ופחות מ30 סמ"ק אכילה ביותר מ9 דק' (פסקי תשובות סתרי"ח אותיות ח-י). וקטנים המותרים באכילה אינם צריכים לאכול לשיעורים (נטעי גבריאל פל"ו ס"ח). ↩
- גם כשחל בשבת (פסקי תשובות סתרי"ח אות ט"ו). ↩
- ואם הוא שבת יאמר גם 'רצה' (שו"ע אדה"ז סתרי"ח סי"ח. פסקי הסדור אות קפ"ה. ולא כמ"ש בשער הכולל פל"ד אות ט'). אם מברך 'מעין ג' יזכיר את יוה"כ (נטעי גבריאל פמ"ב ס"ה). ↩
- וכן הדין אם אמר ביום רגיל או בחג 'יעלה ויבוא וגו' ביום ר"ח" וכדומה, שהוציא שקר מפיו. ↩
- קצוה"ש סכ"א ס"ד. אג"ק חי"ב עמ' א' (בפסקי תשובות סתרכ"ד אות א' כתב שאם סיים הברכה בכל מקרה אינו חוזר). ↩
- שו"ע אדה"ז סתרכ"ג סי"ד. ספר המנהגים עמ' 59. ↩
- שו"ע אדה"ז סתרכ"ד ס"ט. ↩
- שערי הלכה ומנהג ח"ב עמ' רכ"ב. ↩
- "היום יום" חלק שני. ↩
- שו"ע אדה"ז סתרכ"ג שם. ↩
- אוצר מנהגי חב"ד – תשרי עמ' רנ"א. ↩
- וצ"ע האם קודם הבדלה בדוקא ולא קודם מעריב. ↩
- ספר המנהגים עמ' 59. ↩
- וגם אם הוא מוצאי שבת צריך לברך דוקא על 'נר ששבת' (אדה"ז סתרכ"ד ס"ה). ואם הוא נר שלא הודלק במיוחד לצורך זה כגון נר נשמה, גז וכדומה, יש לצרף אליו נר נוסף חדש ולברך על שניהם, והמנהג הוא לצרף לנר נוסף בכל מקרה (בירורי מנהגים – מועדים עמ' 134). ↩
- שו"ע אדה"ז סתרכ"ד ס"ג. ↩
- פסקי תשובות סתרכ"ד אות '. ↩