נושא השתתפות חסידי חב"ד בבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות מעסיק רבים מדי מערכת בחירות. דעתו של הרבי הייתה נחרצת וברורה לאורך כל השנים: חובה וזכות קדושה להשתתף בבחירות ולבחור ברשימה החרדית ביותר, תוך מניעת כוחן של הרשימות המנגדות לתורה ולמצוות • עורך אתר 'חב"ד לייב' מגיש לפניכם סקירה מיוחדת המביאה את המקורות, התאריכים והציטוטים המלאים מאגרות הקודש והמברקים של הרבי • לכתבה המלאה
☚ הוראות הרבי בנוגע לבחירות • סקירה נרחבת
1. הבחירות לרשויות המקומיות – כסלו תשי"א
כבר בתחילת נשיאותו, לקראת הבחירות לרשויות המקומיות שנערכו בחודש כסלו תשי"א, שיגר הרבי מברק באמצעות המזכירות (בסגנון המזכירות: 'מאת כבוד קדושת אדמו"ר הרמ"ש שליט"א'):
'במענה לשאלת רבים נא לפרסם דעתי הצעתי ובקשתי להשתתף בהמון בבחירות לעיריות ולהצביע בעד רשימות חרדיות באופן שיובטח מספר הכי גדול של חרדים בעיריות. בתודה ובברכה'.
(ספר 'אגרות קודש', כרך ד' עמוד נח)
2. הבחירות לכנסת השנייה – כ"ד בסיוון תשי"א
לקראת הבחירות לכנסת השנייה (שנערכו בקיץ תשי"א), יצא הרבי בקריאה תקיפה ומפורשת, תוך שהוא מעניק רשות וייפוי כוח לפרסם את דעתו:
'על של עתה באתי להדגיש.. על החוב והזכות קדוש, אשר כל אחד מהחרדים ויראים לדבר ה' צריך להשתתף בבחירות, הן בעצמו והן בהשפעה על זולתו, להצביע בעד הרשימות החרדיות ביותר, שלא ילך לאיבוד אפילו קול אחד.
והנני מוסר בזה רשות ויפוי-כוח לפרסם את דעתי בכל התוקף ובכל החוזק, אשר על כל אחד ואחת מיראי ה' וחושבי שמו לעשות ככל יכלתו להרבות מספר המצביעים בעד הרשימות החרדיות ביותר'.
(ספר 'אגרות קודש', כרך ד' עמוד שמה; וראה גם עמודים שפ, שצב, שצה)
3. הבחירות לכנסת השלישית – תשט"ו
לקראת הבחירות לכנסת השלישית שיגר הרבי מברק שבו חזר על דעתו בבהירות והסביר כי הימנעות מהצבעה מחזקת באופן ישיר את הרשימות המנגדות לתורה:
'במענה לשאלת רבים, אבקשם לפרסם דעתי ברורה אשר כל אחד ואחת מהחרדים מחוייב להשתתף בבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות.. והמניעה בזה מגדילה בדרך ממילא כח רשימות המנגדים על השם תורתו ומצוותיה.
ולהצביע בעד הרשימה היותר חרדית, ולהשפיע גם על זולתו בזה'.
(ספר 'אגרות קודש', כרך ד' עמוד רעט)
4. הבחירות לכנסת התשיעית – כ"ד באייר תשל"ז
במהלך השנים הדגיש הרבי את הקריטריון הקובע להצבעה. במברק ששוגר לאגודת חסידי חב"ד לקראת הבחירות בשנת תשל"ז נכתב:
'במענה לשאלת רבים איך להתנהג בקשר לבחירות ביום ג' הבא עלינו לטובה. דעתי כי יש להצביע בעד הרשימה הכי חרדית.
בטח יפרסמו זה באופן המתאים.
בברכה,
מנחם שניאורסאהן'.
(מברק מיום כ"ד באייר תשל"ז)
5. נושא 'מיהו יהודי' – מוצאי שבת קודש מברכים תמוז תשמ"א
לקראת הבחירות לכנסת העשירית (תשמ"א) חידד הרבי את האזהרה מפני תמיכה במפלגות או מועמדים שלא תמכו בתיקון חוק 'מיהו יהודי' כהלכה:
'במענה לשאלתכם בקשר לבחירות לכנסת, יש להצביע בעד היותר חרדים לדבר ה'.
מתאים לפסק-דין ברור בתורתנו.
כל שיצביע בעד אלה שרשמו גוים כיהודים ובעד חבריהם, התקלה האיומה והקולר בכל הנרשמים תלוי בצווארו.
להצביע בעד החרדים לדבר השם.
בברכה,
מנחם שניאורסאהן'.
(מברק ממוצאי שבת-קודש מברכים תמוז תשמ"א)
'שעד הבחירות הבאות יוכלו החסידים לפרשה על מפלגתו'..
סיפור מפורסם ממחיש עד כמה עמדתו של הרבי הייתה עקרונית ולא מפלגתית צרה: כפי שסיפר הגה"ח הרב שמואל-אלעזר הלפרין ע"ה (ספר הצאצאים, עמוד 382), בעת שהיה דוקטור יוסף בורג (מנהיג המפד"ל דאז) ב'יחידות' אצל הרבי, הועלה נושא הבחירות. תמה דוקטור בורג על מכתבו של הרבי לאנ"ש, בו הוא קורא להצביע למען 'הרשימה החרדית ביותר' – קריאה שהתפרשה אז על ידי החסידים כמכוונת כלפי אגודת ישראל או פועלי אגודת ישראל.
נענה הרבי ואמר:
'ישתדל שעד הבחירות הבאות יוכלו החסידים לפרשה על מפלגתו'..
סיכום
הוראותיו של הרבי לאורך השנים מעמידות יסודות ברורים: ראשית, קיימת חובת השתתפות שבה על כל אחד ואחת להשתתף בבחירות ולהשפיע על סביבתו, שכן הימנעות מחזקת בדרך ממילא את המנגדים לתורה ולמצוות. שנית, הקריטריון הקובע הוא להצביע אך ורק לרשימה החרדית ביותר הנאמנה להלכה ולשלמות העם, התורה והארץ. והעיקר – שתיכף ומיד ממש נזכה לקיום 'ויבחר בדוד עבדו', ולא יהיה עוד צורך בכל העיסוק הפוליטי, ונזכה 'שראש הממשלה יהיה משיח צדקנו', תיכף ומיד ממש!