כשמציאות פוליטית ומאבק על קלפיות פילגו את היישוב בארץ הקודש: בעוד הציבור סער לקראת הבחירות המתוחות והיו מי שחיפשו פשרות, יצא 'פאר החסידים' הגאון החסידי ר' חיים דוד צבי חן (הרד"צ) ע"ה במלחמה שערה נגד 'בחירת נשים' • איך הגיב מנהיג הקהילה מצ'רניגוב שזכה לברכת הרבי 'הצמח צדק' להצעה לערוך 'משאל עם'? מה כתב במכתבו החריף חודש בלבד לפני הסתלקותו על הניסיון לשנות מדברי התורה? ואיך נראתה הדרמה הפוליטית-הלכתית שהסעירה את ירושלים בין 'המזרחי' ליהדות החרדית? • בפנים: עורך אתר 'חב"ד לייב' מגיש את סערת הבחירות, הגילוי המרעיש וצילום המכתב המלא • לכתבה המלאה
☚ תיאור היסטורי על דמות הרב דוד צבי הירש חן – לצידו של אדמו"ר הרש"ב בקרב על עתיד יהדות רוסיה
מלחמתו של הרד"צ חן בזמן סערת 'בחירת נשים'
הסערה שהסעירה את ירושלים של מעלה, הפסק ההלכתי הנחרץ והמסמך הנדיר שנתגלה: סיפור מרתק ומסע אל דפי ההיסטוריה החב"דית, על עמידתו האיתנה של הגאון החסיד ר' חיים דוד צבי חן (הרד"צ) ע"ה מצ'רניגוב נגד השתתפות נשים בבחירות ל'ועד הלאומי'.
ירושלים כמרקחה: המחלוקת שפילגה את היישוב
באותן שנים – בשלהי שנת תרפ"ו – סערה ירושלים וגעשה. לקראת הבחירות ל'ועד הלאומי', הגוף שייצג את הקהילה היהודית בארץ ישראל מול השלטון המנדטורי הבריטי, עמדה על הפרק שאלת מפתח נוקבת: האם לאפשר לנשים לבחור ולהיבחר?
סביב סוגיה זו נוצרה מחלוקת עמוקה ביישוב בארץ. מצד אחד, הרבנים החרדים ומנהיגי 'אגודת ישראל' יצאו במחאה נמרצת ובאיסור חמור, בטענה כי הדבר מנוגד לגדרי הצניעות, למסורת הדורות ולהלכה הפסוקה. מהצד השני, חלק מרבני 'המזרחי' צידדו באפשרות של 'בחירת נשים' מתוקף הנסיבות הציבוריות והמדיניות של אותה תקופה.
הדיונים ירדו לפסים חריפים, והיו מי שנכנעו או חיפשו דרכי פשרה ושאלו את פי הציבור כדי לרכך את המחאה. אלא שאז, קם אחד מגדולי חסידי חב"ד והשמיע קול זעקה צלול ונחרץ.
דמותו הענקית של הרד"צ חן: פאר החסידים ועובד אלקים
מי היה אותו גאון וצדיק שהרעיד את אמות הספים בפסיקתו? הגאון החסיד ר' חיים דוד צבי חן (הרד"צ) ע"ה, נולד בשנת תר"ו והיה בנו של הרה"ח פרץ חן ע"ה. כבר מנעוריו ניכר בו הוד חסידי יוצא דופן: לקראת הבר-מצווה שלו נסע במיוחד לליובאוויטש ונכנס ל'יחידות' קודש אצל הרבי ה'צמח צדק', שהניח את ידיו הקדושות על ראשו ובירכו, ואף אמר לרגל הבר-מצווה את המאמר הידוע 'נעשה אדם'.
הרד"צ נמנה עם גדולי החסידים של הרבי המהר"ש, הרבי הרש"ב והרבי הריי"צ, והיה אחד משלושת החסידים היחידים שזכו לקבל סמיכה לרבנות מידיו של הרבי המהר"ש. במשך עשרות שנים כיהן בגאונות כרבה של העיר צ'רניגוב, כשהוא משלב גאונות עצומה בנגלה ובחסידות לצד עבודת התפילה באריכות.
מעבר לגאונותו, היה הרד"צ ידען עצום ו'בעל שמועה' מוערך בסיפורי חסידים. רבים מהסיפורים סיפר לרבי הריי"צ, ולאחר מכן ביאר אותם בחכמה, בינה ודעת. הרבי הריי"צ העיד על ביאוריו כי 'הם מפיחים רוח חיים ויראת שמים באהבת התורה, באמונת צדיקים, ובחיבת קיום המצוות מעשיות בחיות פנימי', והרבי נשיא דורנו הגדירו כ'בעל צורה, למדן גדול, ידע הרבה חסידות ו'עובד' ועוד כמה וכמה מעלות טובות' [ספר 'התוועדויות' חלק ל"ד עמוד 170].
בשנת תרפ"ה עלה הרד"צ לארץ הקודש והתיישב בירושלים. תשעה חודשים בלבד לאחר עלייתו, בכ"ד בכסלו תרפ"ו – כחודש ימים בלבד לאחר כתיבת פסק הדין החריף – נסתלק לבית עולמו. בהלוויתו שנערכה ביום שישי השתתף קהל רב ובראשם גדולי ירושלים, הגאון ר' יוסף חיים זוננפלד והגאון ר' אברהם יצחק הכהן קוק ע"ה, והוא נטמן בחלקת חב"ד בהר הזיתים. עם קבלת הידיעה על פטירתו, הורה הרבי הריי"צ לרשום על מצבתו את התואר המופלא: 'פ"נ הרה"ג הצדיק עובד אלוקים פאר החסידים'.
המסמך ההיסטורי: פסק הדין החריף נחשף
בתוך ארכיון נדיר נחשף תמליל פסק הדין החריף של הרד"צ, המבטא את מלחמתה של דעת התורה הצרופה באותם ימים. הרד"צ פונה לאגודת ישראל ולחכמי ירושלים, קורא להם לעמוד כחומת אש ולא להסכים לשום פשרה או פקפוק בדברי התורה:
'בע"ה מרחשון תרפ"ו ירושלם עיה"ק תובב"א
לעדתנו עדת הקודש אגודת ישראל והגאונים והצדיקים והרבנים שיחי' לאוי"ט ויתברכו מאת ה'.
ע"ד המחאה והאיסור שנתנו ע"ד בחירת נשים שישתתפו עם האנשים במשפט הבחירות של ועד הלאומי תבא עליהם ברכת טוב, וכל מי שיש בידו לעמוד בפרץ תבא עליו ברכת טוב, בפרט שבאמת יש בזה איסור גדול ודברים המגיעים בגופו של תורה.
לזאת גם לעשות ספק בדבר ולשאול דעת הקהל, עצתם אם לשמוע הדין תורה או לא, כדי ביזיון וקצף, לזאת אסור לעשות שום פשרה בזה ועל זה נאמר לא תגורו מפני איש וד' יגדור פרצות עמו בית ישראל ויוציאנו מחושך לאור אכי"ר.
ובאתי על החתום זנב לאריות,
חיים דוד צבי בהרב פרץ ז"ל חן מטשערניגאוו'.
'אין פשרות בדין תורה': המסר העוצמתי לדורות
בדבריו החריפים מבהיר הרד"צ יסוד ברור: נושא זה אינו סוגיה פוליטית בלבד, אלא 'איסור גדול ודברים המגיעים בגופו של תורה'. עצם העמדת הדין ל'משאל עם' או שאילת דעת הקהל האם לשמוע לקול התורה, מגדיר הרד"צ במילים קשות כ'כדי ביזיון וקצף'.
מכתב נדיר זה, שנכתב בשארית כוחותיו של הרד"צ כחודש לפני הסתלקותו, מהווה עדות שורה איתנה של דעת תורה חב"דית צרופה, הלומדת מפסוקי התורה ומורשת רבותינו נשיאינו שלא להירתע, לא לחפש פשרות ולעמוד כצור חלמיש על משמר קדושת ישראל.
לצילום המכתב ההיסטורי >>
