'התרגשותנו היתה רבה, עד שהגענו ל'שער אברהם' וממנו ירדנו במדרגות הרבות': בשנת תרפ"ט ערך הרבי הריי"צ את מסעו המפורסם לארצנו הקדושה. אחד המקומות בהם ביקר היה במערת המכפלה, בה טמונים אבות ואמהות עם ישראל, בעיר הקודש 'חברון' (בהמשך לכתבה שפרסמנו באתרנו על מעלת חברון) • אנו מגישים תיאור מיוחד מביקורו של הרבי הריי"צ במערת המכפלה, באישור מיוחד של נכבדי הערבים ובליווי שלהם, בנוסף ללקט מדברי הרבי על רצונו לדעת פרטים נוספים על ביקורו של חמיו הרבי הריי"צ במערת המכפלה • לכתבה המלאה
☚ 'אוהל שמח': ביקור הרבי הריי"צ בציון הרשב"י במירון
בחודש מנחם אב תרפ"ט ערך הרבי הריי"צ את מסעו המפורסם לארצנו הקדושה. ביקור זה וצדדים שונים שלו הוזכרו פעמים רבות בשיחותיו ובאיגרותיו של הרבי. באיגרת אל השופט המפורסם מר גד פרומקין (ספר 'אגרות קודש', כרך ח' עמוד קנא) כותב לו הרבי:
'בקורת רוח מיוחדת קראתי בסיום מכתבו.. ומתאר גם כן פגישתו עם כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר. וימים אחדים אחר שהגיעני מכתבו הגיעוני גם הפרקים, ובהם גם תיאורו של ביקורו בפנים מערת המכפלה. קראתי כל זה בהתעניינות, ונעם לי לראות מתוך השיטין ומבין השיטין רגשותיו החמים.. אתעניין לדעת אולי ידועים לכבודו פרטי ביקורו של כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר במערת המכפלה, ועד איזה מקום נכנס שם. ותשואות-חן מראש'.
גם שנים לאחר מכן (בחודש אדר בשנת תש"מ), כשביקר הרה"ח ר' יחיאל מלוב במרכז חב"ד העולמי 770, ביקשו המזכיר הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב ע"ה, 'לשלוח לכאן (על חשבון ה'מרכז') תמונות מהמקומות בהם ביקר אדמו"ר מוהריי"צ בהיותו בארץ הקודש תבנה ותכונן'.
מביאים אנו לפניכם רשימה קצרה שכתב בזמנו אחד מראשי חב"ד בחברון, הרב שלמה זלמן קלונסקי, על ביקורו של הרבי הריי"צ במערת המכפלה שבחברון:
'בחודש מנחם אב תרפ"ט, שבועות מספר לפני הטבח שהיה בחברון, הגיע לארץ לביקור הרב הצדיק מרן ר' יוסף יצחק שניאורסאהן זצוק"ל. הקדוש ר' אליעזר דן סלונים קיבל על עצמו לתכנן את ביקורו של הרבי בחברון, הן במערת המכפלה והן בשאר המקומות הקדושים שם. כידוע, היתה הכניסה למסגד העומד על מערת המכפלה אסורה גם על היהודים וגם על הנוצרים מחמת 'טומאתם'. אולם אליעזר סלונים, שהיו לו קשרים טובים בחוגי השילטון הערבי שבחברון, הצליח להשיג רישיון מיוחד לביקור בתוך הבניין והמסגד בעבור הרבי ושלושה מלווים עימו.
בצאת הרבי לחברון נלווינו אליו לסיור. בהגיענו לחברון באנו למלון אשר מחוץ לעיר. רוב תושבי חברון הקבילו פנינו, ובצאתנו מן המלון, ליוונו קהל היהודים ובתוכם תלמידי הישיבה 'כנסת ישראל' שבחברון, בדרכנו לעיר העתיקה. השיירה עברה כולה דרך הכביש החיצוני, לא דרך השוק והחנויות, אל מערת המכפלה. התוכנית היתה להיכנס למערה בעד 'שער יעקב', אשר בו היתה הכניסה אסורה ליהודים לחלוטין, ולצאת בעד 'שער אברהם', הכניסה הידועה עם המדרגות ו'שבע המדרגות' המותרות בעלייה ליהודים.
בהגיענו ל'שער יעקב', חיכתה לנו שם משלחת מנכבדי הערבים שבחברון, אשר באו במיוחד לבקשתו של אליעזר דן סלונים, שהיה אז מנהל בנק 'אפ"ק' בחברון. הם קידמו את פנינו – שבעת בעלי הרישיונות: הרבי מליובאוויטש, חתנו ר' שמריהו גור-אריה, הרב יעקב יוסף סלונים רבה של חברון, ר' אליעזר דן סלונים, ר' ישראל ור' יצחק דבורץ ואנוכי – הם נתנו לרבי סנדלי עור מיוחדים, שלמעשה היו רק סוליות עור ולהן שרוכים כדי לקושרם מעל נעלינו, וזאת למען לא נהיה נאלצים לחלץ את מנעלינו לפי הנהוג והמקובל.
נכנסנו למקום קברי האבות. עברנו ליד המצבות שהיו מכוסות בשטיחים יקרים ובפרוכיות רקומות בפרחים ועטורות בגדילי-זהב. מלווינו הערבים הסבירו לנו על קברו של מי עומדת מצבה זו ואחרת. ליד מצבתם של אברהם ושרה, הראו לנו פתח של בור המוביל למערה שמתחת, ובתוכו תלויה מנורת שמן דולקת כנר תמיד.
בראש הלך הרבי וכולו שקוע במחשבות ובהירהורים, דומה היה כל העת שעיניו עצומות ושפתיו נעו כל העת. היה מופלא הדבר לראותו צועד, בראש כולם, כאשר מלוויו, הן הערבים והן היהודים, מהלכים בלאט אחריו, ועובר ופונה פעם ימינה ופעם שמאלה כמי שנהירין לו שבילי המערה כשבילי ביתו.
כך עבר הביקור במערה, ללא דיבור ואף לא בלחש. התרגשותנו היתה רבה, עד שהגענו ל'שער אברהם' וממנו ירדנו במדרגות הרבות עד שהגענו למדרגה השביעית – אותה מדרגה שאחינו בני ישראל היו מורשים לעלות עדיה בלבד, ויצאנו'.