הדיון סביב 'חשמל כשר' נראה אקטואלי, אבל בכפר חב"ד המהפכה הזו התחילה כבר לפני עשרות שנים – וביוזמה ישירה של הרבי. עם מכתבים דחופים, בעידוד בלתי פוסק ובהשתתפות כספית אישית, דרש הרבי להקים בכפר חב"ד מערכת חשמל עצמאית לשבת. מאחורי הקלעים עמדו דרישות בלתי מתפשרות, אכזבה מעיכובים והוראה דרמטית אחת: 'אם הגזבר אומר שאין כסף – יש להחליף אותו!' • עורך אתר 'חב"ד לייב' מגיש את הסיפור המלא מאחורי המהפכה והחזון של הרבי לארץ הקודש • לכתבה המלאה
☚ מאבקו הכבד של הרבי על נסיעת אוניות ישראליות בשבת
הדיון סביב השימוש בחשמל המיוצר בשבת בישראל אינו חדש, אך מעטים יודעים כי כבר לפני עשרות שנים עמד הנושא במרכז דרישתו של הרבי. הרבי דרש להציב בכפר חב"ד גנרטור שיספק חשמל 'כשר' לתושבים בימי שבת ומועד, ואף גילה מעורבות אישית יוצאת דופן במימון המיזם. דרישה זו היוותה פריצת דרך הלכתית וחברתית, והפכה למודל לחיקוי עבור קהילות רבות בארץ הקודש.
הימים שלפני המהפכה: אור נרות ומצברים קטנים
עד לאמצע שנות הכ"ף, רק משפחות בודדות בכפר חב"ד החמירו על עצמן שלא להשתמש בחשמל הכללי בשבת. אותן משפחות הסתפקו בחיבור למצבר קטן או שאכלו את סעודות השבת לאור נרות. המכשול ההלכתי בשימוש בחשמל בשבת נובע מכך שעובדי חברת החשמל מבצעים בשבת פעולות שונות לצורך תחזוקה וחיסכון בעלויות, מעבר לצרכים הדחופים של פיקוח נפש. גדולי הפוסקים נטו להחמיר שלא ליהנות מחשמל זה, כדי שלא להיות שותפים בחילול שבת או ליהנות ממלאכת יהודי בשבת.
הרבי, ששמירת ההלכה היא יסוד משנתו, ביקש מחסידיו להחמיר בעניין. בתחילה שמר הרבי על עמדה מסויגת ולא התערב ישירות בענייניה הפנימיים של ארץ הקודש. כאשר פנו אליו בשנת תשי"ז לעורר על הנושא, השיב כי מדובר בשאלה הלכתית שבה חלוקים רבני הארץ. אולם בשנים שלאחר מכן, שינה הרבי את גישתו והחל לעורר שוב ושוב את תושבי הכפר, רבניו ועסקניו לעשות הכל כדי לעבור לחשמל פרטי בשבתות.
ההוראה הסודית ב'יחידות': "להחליף את הגזבר'
אף שהפנייה הרשמית והפומבית של הרבי לתושבי הכפר נעשתה בשנת תשכ"ו, הרי שמאחורי הקלעים החל הרבי להניע את גלגלי המהפכה כבר שנתיים קודם לכן. בשנת תשכ"ד, נכנס העסקן החב"די ר' יצחק ('איצ'ה') מנדל ליס ל'יחידות' בחדרו של הרבי.
במהלך היחידות עורר אותו הרבי באופן מפורש על כך שחייבים להתקין גנרטור בכפר חב"ד. כדי להוציא את התוכנית אל הפועל, הורה לו הרבי לפנות למזכירו, הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב ע"ה, ולקבל ממנו סכום כסף כהשתתפות ראשונית בהוצאות הגבוהות. ר' יצחק מנדל פנה מיד לאחר היחידות אל המזכיר, אך הרב חודקוב השיב לו בצער כי אין לו קופת מזומנים פנויה עבור הפרויקט בשל עומס ההוצאות, וכי 'הקופה ריקה'.
ר' יצחק מנדל מסר את הדברים לרבי. המענה הציבורי לא איחר לבוא: בשבת שלאחר מכן, במהלך ההתוועדות, התייחס הרבי לנושא בגלוי ונתן מענה דרמטי ועז. הרבי אמר: 'אם הגזבר אומר שאין כסף – יש להחליף אותו!'. המילים המרעישות עשו את שלהן, ואין צורך לומר כי מיד עם צאת השבת קיבל ר' איצ'ה מנדל מהרב חודקוב את סכום הכסף המובטח.
המכתב הרשמי וההשתתפות הכספית של הרבי
בשנת תשכ"ו, עבר הנושא לפסים רשמיים כאשר הרבי שיגר מכתב מיוחד וגלויי לתושבי הכפר, בו הביע את שמחתו על ההתעוררות הגוברת: 'שמחתי במאוד להתעוררות כמה וכמה (כן ירבו) מתושבי כפר חב"ד – בתוככי כל תושבי כפר חב"ד – שליט"א – לתקן גענערטור בשביל כל צרכי כפר חב"ד בימי שבת קודש וכו".
יו"ר ועד הכפר המיתולוגי, הרב שלמה מיידנצ'יק ע"ה, הדגיש לימים כי היוזמה לפרויקט הגיעה כולה מלמעלה, בבחינת 'אתערותא דלעילא'. איש מתושבי כפר חב"ד לא הציע זאת לרבי, אלא הרבי מעצמו דרש, עורר ותיקן את התקנה החשובה הזו כדי להבטיח חשמל כשר לכל הדעות בתוככי עיר הבירה של חב"ד בארץ הקודש.
בהמשך המכתב, הודיע הרבי על צעד יוצא דופן של שותפות מעשית, והתחייב לשלם עשירית מסך כל עלויות המיזם: 'ובלי נדר אשתף קופת כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר נשיאינו – מייסד כפר חב"ד ומנהלו – לסלק חלק העשירי מכל ההוצאות הקשורות בזה'. במכתבו לרב נחום טרבניק, אף הוסיף הרבי ובירר בכתב יד קודשו בפרטנות: 'כמה בדיוק מגיע ממני על חשבון הגנרטור?'.
כבר מהרגע הראשון דרש הרבי לפעול ללא שיהוי, כשהוא חותם את מכתבו במילים המביעות את דחיפות העניין: 'ויהי רצון שיעשו בכל זה בזריזות הכי גדולה ויפה שבת אחת קודם, וזכות הרבים מסייעתם וברכת כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר תלוום ותצליחם בזה ובכלל. המצפה ומשתוקק לבשורות טובות בזה'.
מכתב האכזבה הנוקב: 'לקנות בשעה הזאת תיכף ומיד'!
למרות הרצון העז וההוראות הברורות, העניינים בשטח נתקלו במכשולים בירוקרטיים וכספיים ולא זזו בקצב הרצוי. רבה של כפר חב"ד באותם ימים, הגאון החסיד הרב שניאור זלמן גרליק ע"ה – שבעצמו החמיר בנושא והיה מחבר את ביתו למצבר בכל ערב שבת – מינה ועדה מיוחדת לפרויקט שכונתה 'ועדת הגנרטור', בראשה העמיד את הרב מאיר צבי (מונק'ה) גרוזמן ע"ה.
בחודש אלול של אותה שנה, כתבו חברי הוועדה לרבי דו"ח מפורט על הפעולות שנעשו עד אז, פירטו את המכשולים הרבים שעומדים בפניהם, ושאלו בשורה התחתונה: האם למרות כל הקשיים עליהם להתקדם ולקנות את הגנרטור?. תשובתו של הרבי, שנשלחה בערב שבת קודש כ' באב כמכתב 'כללי-פרטי', הייתה נוקבת וחד-משמעית. בשולי המכתב הוסיף הרבי מילים חריפות בכתב יד קודשו (עם הדגשה במקור):
'מאשר הנני קבלת מכתבם מיום ט"ו מנחם אב והקודמו, ויהי רצון שיבשרו טוב בתוכנם. נתאכזבתי רבות מה"פעולות" בענין הגנרטור. קויתי שככתבי יוקם שבת אחת קודם, ומאז עברו כמה וכמה חודשים! וסוף סוף – באו בשאלה… הלקנות גנרטור!! אף על פי כן (וכולי האי וכו') כותב הנני עוד הפעם (ויהי רצון שעל כל פנים עתה לא יהיו דברים בטלים) המענה לשאלתם – בפירוש רש"י בלק (כב, ז): באם יקנוהו בשעה הזאת (תיכף ומיד לקבלת מכתב זה) יש בזה ממש, ואם כו".
ההתגייסות, התפעול והקשיים הטכניים בשטח
המילים המעוררות והתקיפות של הרבי ניערו את חברי הוועדה ואת תושבי הכפר. 'ועדת הגנרטור' התגייסה למבצע בזק, אספה בדחיפות כספים מתושבי כפר חב"ד, והגנרטורים המיוחלים נרכשו סוף סוף. בתחילה נקנו שני גנרטורים, ובהמשך, עם גידול הצרכים, נוסף אליהם גנרטור שלישי. רכישת הגנרטורים ותפעולם השוטף נעשו לאורך כל הדרך בעידודו הבלתי פוסק של הרבי, כאשר מדי חודש שילמה כל משפחה בכפר סכום קבוע לכיסוי ההוצאות, תחת ניהולו המרצי של הרב מאיר צבי גרוזמן.
אולם, הניהול הטכני של רשת חשמל עצמאית בכפר שלם לא היה פשוט כלל. הרב אלעזר גרליק, שהיה באותם ימים חבר ועד כפר חב"ד ופעיל נמרץ בפרויקט, סיפר לימים על האתגרים הגדולים: 'בשבילי חשמל מגנרטור זה עניין משפחתי, שכן סבי, הרב שניאור זלמן גרליק, הקפיד על כך מאוד והיה אומר שהוא עושה זאת 'כמו הרב יעקב לנדא' מבני ברק. אך היו קשיים רבים בהפעלה. הגנרטורים לא תמיד עמדו בעומס הביקוש הביתה. לעיתים קרובות נאלצנו להעביר ביום שישי כרוז ברחובות הכפר, שיכריז ויורה לתושבים שלא להפעיל בשבת תנורי חימום, ובשנים המאוחרות יותר – שלא להפעיל מזגנים, רק כדי שהמערכת לא תקרוס'.
עם השנים, כפר חב"ד התרחב בצורה משמעותית, כמות התושבים הכפילה את עצמה, והגנרטורים הישנים כבר לא היו מסוגלים לעמוד בעומסי החשמל המודרניים. מסיבות טכניות וכלכליות שונות, הופסקה ברבות השנים פעילות הגנרטורים בשבתות. הרב אלעזר גרליק סיכם זאת בצער: 'חבל שהם לא מופעלים כיום, כיוון שזה היה רצונו הברור והמפורש של הרבי'.
'עניין עצום: שממנו יראו וכן יעשו'
עבור הרבי, הקמת רשת החשמל הכשר בכפר חב"ד מעולם לא הייתה מיזם מקומי המיועד רק לתושבי המקום, אלא אבן פינה למהפכה הלכתית רחבה בכל ארץ ישראל.
בחודש אדר שני תשכ"ז, זמן קצר לאחר שהגנרטורים החלו לפעול בהצלחה, קיבל הרבי ל'יחידות' את הגאון החסיד הרב ברוך שמעון שניאורסון ע"ה, ראש ישיבת טשעבין. במהלך השיחה התבטא הרבי בהתרגשות רבה בנושא ואמר לו:
'בודאי הגיעה לידיעתכם השמועה על דבר הקמת הגנרטור בכפר חב"ד הפועל בשבתות וימים טובים. לפי עניות דעתי 'איז דאס א גיוואלדיקער ענין' (זהו עניין עצום!). והעיקר – שממנו יראו וכן יעשו, שמכפר חב"ד יתפשט העניין בכל מקום בארץ הקודש תבנה ותכונן במהרה בימינו אמן'.
לצילום המסמכים >>
