לחצו כאן לתרומה
אנו מגישים קטע מיוחד משיחה מרתקת של הרבי, המתארת את תביעתו החריפה של הרבי הריי"צ להגיע לתכלית השלימות • מצד אחד – דרישה ברורה: להיות ערים וללמוד חסידות כל ליל שישי, ולהתפלל בשבת באריכות של שלוש שעות נוספות, מתוך אהבה, יראה ודביקות. ומצד שני – שהדביקות לא תישאר 'ברוח', אלא תחדור אל המציאות עצמה: אל האכילה, השתייה, וההתנהגות הגשמית של החסיד • וכך מגיעה הקריאה החדה שמטלטלת גם היום: 'תובעים ממנו – מדוע אינו יושב ללמוד בליל שישי כל הלילה, ומדוע אינו מתפלל שחרית בשבת ג' שעות יותר מכפי שהתפלל בפועל'?.. • לשיחה המלאה
☚ יהודי אינו מתאפק מצער הגלות – וקם באמצע הלילה ל'תיקון חצות'..
מהפצת ה'אלף בית' – ועד 'ליל שישי' ותפילה באריכות: המסירות לכל יהודי
'בעל ההילולא לא הסתפק בקיום התורה ומצוות בשלימות סתם, אלא תבע – לא רק מעצמו, אלא גם מהזולת – תכלית השלימות. בעל ההילולא תבע – מאלו השייכים לכך – שלא להסתפק בלימוד התורה סתם, אלא שלימוד התורה יהיה מתוך דחילו ורחימו; לא להסתפק בלימוד החסידות סתם, אלא שלימוד החסידות יהיה באופן של דביקות – אבל, לא לאבד את מציאותו ('פארלירן זיך') לגמרי.
היינו, לא להסתפק בעניינים של דביקות באופן המביא לידי כלות הנפש, אלא שהדביקות תהיה ניכרת בכללות הנהגתו, בשעת האכילה ושתייה וכולי, שגם אז לא תהיה לו שייכות לגשמיות העניינים – כידוע המבואר במאמרים, וכן בחלק מהשיחות, ובפרט השיחות מהשנים הראשונות. ועד כדי כך, שאלו שלא רצו להתנהג כן, שמעו ממנו ביטויים קשים! והגע עצמך: מדובר אודות יהודי שלומד תורה ומקיים מצוות ומהדר בזה, אלא שחסר אצלו העניין ד'מהדרין מן המהדרין', ואם כן, לכאורה, מה שייך, ומהו הצורך, לומר לו ביטוי קשה כזה?!
ואף על פי כן הייתה אצל בעל ההילולא הנהגה זו, פעם ושתים וכמה פעמים, ולא רק לאחד, אלא לכמה וכמה. וביחד עם זה, הנה באותו זמן ובבת אחת התעסק גם בפעולות עם כאלו שלא הייתה להם שייכות לתורה ומצוות, ולא היו יכולים לדבר עמהם אודות עניין כל-שהוא, מלבד להזכיר לו שהוא בן בנו של יעקב, בן בנו של יצחק ובן בנו של אברהם, להזכיר לו שנולד יהודי – כיוון שגם זאת שכח כבר.. ומובן באיזו דרגה היה מעמדו ומצבו..
הנה גם אליו התמסר בעל ההילולא, וגם מתוך מסירות-נפש, כמו לאלו שמהם תבעו הנהגה של 'מהדרין מן המהדרין'. ועד שגם מי שהיה במעמד ומצב ד'שנה ופירש' שהוא קשה 'יותר מכולם' (כדברי הגמרא) – גם עבורו מסר נפשו כדי לנסות לקרבו, על הספק וספק-ספיקא, וכולי האי ואולי וכולי וכולי. ולדוגמה: פעולותיו במדינת רוסיה היו – לדאוג לכך שבפינה רחוקה יידעו 'קמץ אלף אָ' ו'קמץ בית בָּ'; ובפינה אחרת – שילמדו שם חסידות בליל שישי עד לפנות בוקר..
כיוון שכל פרטי העבודה – שהרי העבודה צריכה להיות בפרטיות ובאופן מסודר: כדי שבמקום מסוים יבוא 'מלמד' לספר אודות 'קמץ אלף אָ', יש צורך למצוא את ה'מלמד', לממן את ה'כרטיס', ולהורות לו לאן לנסוע, מה עליו לעשות שם, וכיצד להסתתר וכולי; ועל דרך זה בנוגע למי שתובעים ממנו מדוע אינו יושב ללמוד בליל שישי כל הלילה, ומדוע אינו מתפלל שחרית בשבת ג' שעות יותר מכפי שהתפלל בפועל – נעשים (לא מצד החשבון והשכל, אלא) מצד מסירת נפש, והיינו, שהמסירות נפש חודרת בכל פרטי העבודה'.
שיחת פרשת 'בשלח' תשכ"ו, ספר 'התוועדויות' תשכ"ו עמוד 31 – 33.
