'בשיאם של ימי האפלה הנוראים של השואה האיומה, כשהעולם כולו רעד – בקע מניו יורק קול זעקה ואמונה יוקדת שהנה מגיעה הגאולה': בגיליון הראשון של ביטאון 'הקריאה והקדושה', שיצא לאור בהכוונתו האישית של הרבי הריי"צ, נחשף פיוט מסתורי בשם 'שיר הגאולה – החיינו א-ל' • מאחורי הטורים הנרגשים הסתתר לא רק רטט של תחינה, אלא צופן מופלא של ראשי תיבות שבישר על קץ הגלות, ולחן ייחודי שנולד בישיבת 'תומכי תמימים' הרחוקה בשנחאי • עורך אתר 'חב"ד לייב' מגיש: התיעוד ההיסטורי, האקרוסטיכון הנסתר, הלחן שחיבר ר' ישראל דוד רוזנברג ע"ה להאזנה, והרגע הדרמטי בהתוועדות אצל הרבי הריי"צ • לכתבה המלאה
☚ הרבי השאיר לנו משימת על – לצאת אל האור • מאמר מאלף של הרב שטיינזלץ
במצוקת ימי השואה האיומה, יצא לאור בניו יורק בהכוונתו הצמודה של הרבי הריי"צ הביטאון ההיסטורי 'הקריאה והקדושה'. מטרת הביטאון הייתה להפיח תקווה בלבבות ולהשמיע קול ברור של אמונה בביאת המשיח ובגאולה הקריבה.
בגיליון הראשון של הביטאון התפרסם פיוט מיוחד במינו תחת הכותרת 'שיר הגאולה', החתום בראשי התיבות המסתוריים ט.ז.כ.. אף שזהות המחבר המדויקת נותרה עלומה, ברור כי הרוח החיה מאחורי הדברים – ואולי אף הכותב בפועל – היה הרבי הריי"צ בעצמו. לפניכם תצלום השיר כפי שהופיע בגיליון הראשון של בטאון 'הקריאה והקדושה', כאשר בראשו נכתב 'ערב ראש השנה ה'תש"א; ערב יום הכיפורים; ערב חג הסוכות; ואם ירצה השם ערב גאולת ישראל'.
הצופן הנסתר: 'ביאת משיחנו אי"ה'
מעבר למילותיו הנרגשות של השיר, חדי העין הבחינו מיד באקרוסטיכון ייחודי המסתתר בו. כאשר אוספים את ראשי התיבות של שורות השיר מהסוף להתחלה, מתקבל המשפט המרעיש:
בשלישי יחיינו אותנו תקיפים מחבלי שנזכה יום חזקנו נצחונו והוא בעל הוא תולדתו שבותנו גאולתך אריאל יתגלה החיינו
= ביאת משיחנו בה'תש"ג אי"ה
השיר, שפורסם בשנת תש"א, חידד ציפייה ממוקדת לפרק זמן של שנתיים ימים, כשרמז על שנת תש"ג כעת רצון ומועד מסוגל לבוא הגאולה.
מילות השיר וביאורן
| מילות הפיוט | ביאור לפי המקורות (ללא אחריות) |
| הַחַיֵּנוּ אֵ-ל עַד מוֹעֵד יִתְגַּלֶּה עוֹזֵר וְסוֹעֵד | תחיינו עד לבוא עת הגאולה ("כי בא מועד", תהלים קב), עת יתגלה מלך המשיח שהוא העוזר והסועד ("ועזר מצריו תהיה", דברים לג). |
| אֲרִיאֵל יָקוּם כְּלָבִיא גְּאֻלָּתְךָ לָנוּ לְהָבִיא | הקב"ה המכונה "אריאל" יקום כאריה ויושיע את עמו ("הן עם כלביא יקום"). |
| שְׁבוּתֵנוּ לְהָשִׁיב לָאָרֶץ תּוֹלְדָתוֹ מִבְּנֵי פֶרֶץ | ישיב את גלותנו לארץ הקודש על ידי המשיח, שהוא מתולדות פרץ בן יהודה. |
| הוּא מֶלֶךְ וְהוּא מָשׁוּחַ בַּעַל זְרוֹעַ וְגַם אִישׁ רוּחַ | הגואל המשוח בשמן קודש יאחד תוקף ומלחמות ה' ("בעל זרוע") עם מדרגות רוחניות ונבואה נעלות ("ונחה עליו רוח ה'", ישעיה יא). |
| וְהוּא בָּא וְעַד קָט יִתְעַלֶּה נִצְחוֹנוֹ חִישׁ יִתְגַּלֶּה | נצחונו הגלוי של המשיח על כל האומות יתרחש במהרה ("ונצח כל האומות… הרי זה משיח ודאי", רמב"ם). |
| חַזְּקֵנוּ אֵ-ל עַד בּוֹאוֹ יוֹם יַחְשׂוֹף גּוֹאֵל זְרוֹעוֹ | בקשה לחיזוק האמונה עד היום שבו יחשוף ה' את זרוע קדשו. |
| שֶׁנִּזְכֶּה וְכֵן נָשִׂיחַ מֵחֶבְלֵי הַמָּשִׁיחַ | התקווה שנזכה לעבור את תהפוכות ערב הגאולה ("חבלי משיח") ולספר עליהן בדיעבד. |
| תַּקִּיפִים יֵרְדוּ דוּמָה אוֹתָנוּ הִשְׁאִיר לְאֻמָּה | מעצמות הרשע ("תקיפים") יאבדו מן העולם ויורדו קברה ("דומה"), בעוד עם ישראל יישאר וינווה. |
| יְחַיֵּנוּ מִיּוֹמַיִם בַּשְּׁלִישִׁי נִמְצָא חַיִּים! | על פי הפסוק בהושע (ו, ב): כנגד שתי הגלויות הקודמות, בגאולה השלישית נזכה לחיים אמיתיים ונצחיים. |
הלחן מהישיבה בשנחאי והתגובה בהתוועדות
סיפור מעניין במיוחד קשור בלחן שמותאם למילות השיר: בעת לימודיו בישיבת 'תומכי תמימים' בשנחאי שבסין, הלחין ר' ישראל דוד רוזנברג ע"ה (שהיה 'בעל מנגן' חסידי) לחן במנגינת 'מארש' שמתאים למילות הפיוט 'החיינו א-ל'. יש לציין כי המנגינה קצת שונה מרוח וסגנון ניגוני חב"ד.
כאשר הגיעו התלמידים ל-770 ונגנו את השיר בהתוועדות בנוכחות הרבי הריי"צ, נרשמו עדויות שונות לגבי תגובתו: יש שסיפרו כי הרבי הריי"צ חיבב את השירה וכי שרו זאת בהתוועדויות נוספות. ולכן ישנם חסידים שמנגנים זאת עד היום. לעומת זאת, חסידים אחרים זכרו אירוע שונה: לדבריהם, ניכר היה על פני קדשו של הרבי הקודם שאינו שבע רצון מהניגון. בתום השירה אף ביקש הרבי: 'איצט זינגט אונזער א ניגון' [= עכשיו תנגנו ניגון מ'שלנו' (ניגון חב"די)] – ומאז נפסק מנהג שירת הלחן ההוא בגלוי.
להאזנה ללחן הפיוט 'החיינו א-ל' (כפי שבוצע על ידי מחבר הלחן ר' ישראל דוד רוזנברג) >>
יהי רצון שעיון במילות התשוקה והציפייה של שיר זה יחזק את אמונתנו, ותחיש את ביאת הגאולה השלמה והאמיתית תיכף ומיד ממש!
