מהי מהותו של תלמיד ישיבת 'תומכי תמימים ליובאוויטש'? מה הייתה מטרת על של הרבי הרש"ב בעת שייסד את הישיבה, כיצד נדרש ה'תמים' לנהוג לאורך כל ימי חייו, ומהו תפקידו המרכזי במערכה הכללית להבאת הגאולה האמיתית והשלימה? • אתר 'חב"ד לייב' מגיש לפניכם מקבץ שיחות, אגרות קודש ופנינים מאת הרבי והרבי הריי"צ, המשרטטים את דיוקנו של ה'תמים' – החל מהתקשרותו הנצחית לנשיאי החסידות, דרך חובת ההשפעה על הסביבה כ'נר להאיר', ועד לעמידתו בחזית כחייל במלחמת בית דוד • לכתבה המלאה
☚ הנשתנתה צביונה ודרכה של חב"ד? מאמר מאלף של הרב מאיר גרוזמן
חיילי בית דוד: השליחות, המהות והאור של תלמידי 'תומכי תמימים'
מהי מהותו של תלמיד ישיבת 'תומכי תמימים'? מה הייתה מטרת על של הרבי הרש"ב בעת שייסד את הישיבה, כיצד נדרש ה'תמים' לנהוג לאורך כל ימי חייו, ומהו תפקידו המרכזי במערכה הכללית להבאת הגאולה האמיתית והשלימה? אתר 'חב"ד לייב' מגיש לפניכם מקבץ שיחות, אגרות קודש ופנינים מאת הרבי והרבי הריי"צ, המשרטטים את דיוקנו של ה'תמים' – החל מהתקשרותו הנצחית לנשיאי החסידות, דרך חובת ההשפעה על הסביבה כ'נר להאיר', ועד לעמידתו בחזית כחייל במלחמת בית דוד.
זהות שאינה משתנה: התקשרות נצחית לרבי
כ"ק מו"ח אדמו"ר אמר פעם, שתלמיד ישיבת תומכי תמימים, גם לאחרי שיוצא מבין כתלי הישיבה, נשאר תמיד תלמיד. "קדושה לא נעקרה ממקומה", ולכן, באיזה ציור שיהי' אח"כ, בעל-עסק או יושב-אוהל, ואפילו ראש ישיבה או אפילו משפיע – הרי עיקר מעלתו היא שנשאר תלמיד.
הדבר היותר יקר הוא – היותו תלמיד של רבותינו נשיאינו: כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע, ובנו, כ"ק מו"ח אדמו"ר. ובפרט אם זוכה להיות תלמיד המחכים את רבו, וכמדובר בהמאמרים שע"י תלמיד זה מגיע הרב לכח ההיולי העצמי, הקשור עם עצם הנפש, ומשם נשפע גם לתלמיד. תלמידי הישיבה הם תלמידים של רבותינו נשיאינו, מייסדי הישיבה, וע"י התקשרותם עם העצם של הרביים קשורים הם עם עצמותו ית', שלמעלה גם מבחי' גליא דקוב"ה וסתים דקוב"ה.. כאמור לעיל, תלמיד תומכי-תמימים, גם לאחרי צאתו מבין כתלי הישיבה, נשאר תלמיד.
ולכן, הדברים האמורים מכוונים גם בנוגע לאלו שהיו תלמידים בעבר, גם אם עכשיו הם בעלי-עסקים – שצריך להיות אצלם "ופרצת" בהענינים שתלמידי הישיבה צריכים לעסוק בחיות ולהט ("קאָכן זיך"), כמבואר בארוכה בקונטרס עץ החיים, כיון שזהו עיקר ענינם.. ה"זהיר טפי", החיות וההתלהבות, אצל תלמידי תומכי תמימים, הוא – בפנימיות התורה.
ולכן, כל אלו שבהשגחה פרטית יש להם שייכות לתומכי-תמימים, הן התלמידים בהוה והן התלמידים בעבר, הנה ה"גורל" שלהם הו"ע דפנימיות התורה, ובזה צריך להיות החיות וההתלהבות שלהם. וע"י ההנהגה ד"ופרצת" בהענינים דתומכי-תמימים, מתקשרים עם העצם של רבותינו נשיאינו, ועל ידם – עם עצמותו ית' ממש.
(משיחת שבת פרשת 'קדושים' תשי"ט)
דרגה שלא נפקעת: תלמיד תמימים לעולם ועד
כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר, שבשנת תרס"ו אכל כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע סעודת אחש"פ ביחד עם התלמידים, וציווה לתת לכל תלמיד ד' כוסות. ואמר אז: דאָס איז סעודת משיח. ומובן, שההוראה היתה לא רק עבור שנה ההיא, כי אם אז גילה אדמו"ר נ"ע את ההנהגה הראוי' עבור כל השנים. ולכן ישתו גם עתה תלמידי הישיבה ד' כוסות.
וכיון ש"קדושה לא זזה ממקומה" וכן הדין בנגלה, כפי שמצינו בגמרא: "קדושה שבהן להיכן הלכה" (היכי פקעה בכדי), דהיינו שאין קדושה נפקעת אלא ע"י פדיון, או מעשה אחר המועיל ע"פ תורה, אבל מעצמה – "קדושה שבהן להיכן הלכה"?! היינו, שלא זזה ממקומה – הרי ההוראה שתלמידי הישיבה צריכים לשתות ד' כוסות היא – לא רק לאלו הלומדים עתה בישיבה דוקא, אלא הכוונה היא גם לאלו שלמדו מלפנים בתומכי-תמימים, שכן, להיותם תלמידים בעבר, נשארו תלמידים לעולם, עד ביאת המשיח ועד בכלל.
(משיחת 'אחרון של פסח' תשט"ו)
חזון המייסד: לא רק למדנים, אלא עובדי ה' באמת
דברי כ"ק אדמו"ר הרש"ב בעת יסוד תומכי תמימים: את הישיבה שהנני מיסד בעזרתו ית', כהיום משאלי מאתו ית' ויתעלה אשר יאציל עליי רוח של יראת שמים, רוח של עבודה ופועל, רוח של נועם המדות, רוח של קבלת עול מלכות שמים, הודו לה' כי טוב ישנם כמה ישיבות במדינתנו (כן ירבו) אשר בלי כל ספק יצאו מהם מורי הוראה בישראל, תלמידי חכמים, מופלגי תורה.
ואני ביסדי היום ישיבת תומכי תמימים לא אל זה בלבד אכוון אין אני דורש אשר תלמידינו יהיו דוקא מורי הוראה, תלמידי חכמים, ומופלגי תורה, רק הנני בכל תוקף עוז ועל מנת כן הנני מיסדה, כי תלמידינו יהיו יראי אלפים, עובדי ה' מקרב ולב אמת ואשר פריים יתנו בקיום המצות בחבת הקדש ולכשיגדלו ויהיו לאנשים, הנה כל או"א מהם ידע חובתו ותעודתו בחיים, בעד "תורה תמימה" ואז הנה נועם היהדות הטהורה יהל במושבם ובכל מקום משכנותם יהי' תורה אור.
(ספר 'אגרות קודש' הרבי הריי"צ, חלק א' עמוד תפד)
בית חם של אהבה: להעביר את רוח ליובאוויטש הלאה
תומכי תמימים היתה מסודרת לחנך חניכים בדרכי החסידות, אני מדגיש בדרכי החסידות שכן דרכי החסידות הן באופן כללי דבר השוה לכל נפש.. בדרכי החסידות אין חילוקי דרגות שכן הן דבר השווה לכל נפש ואף זה שאין מוחו מוכשר כל כך להבין ענין עמוק בחסידות הנה לגבי דרכי החסידות כולם מוכשרים דבר נוסף בדרכי החסידות שבאות גם על פי הרגילות.
הרוח בישיבת תומכי תמימים היתה שדרכי החסידות נכנסו בתור רגילות, בראש ובראשונה היתה רוח האהבה והחיבה ששררה בין התלמידים עצמם, בין התלמידים למשפיעים, למשגיחים ולוועד ההנהלה. לגבי התלמיד היתה הישיבה ביתו, תלמיד שנתקבל בישיבת "תומכי תמימים", היתה בקבלה משום קביעות, קביעות בזמן ובנפש. התלמיד ידע שהישיבה היא ביתו ורוח הישיבה היא חייו, וזה היה יסוד החינוך וציר החיים של תלמידי התמימים. לקלוט את החינוך הטוב בדרכי החסידות.
נחוץ הדבר מאד שתלמידי התמימים דליובאוויטש יספרו לתלמידי התמימים הלומדים כיום בישיבות השונות הנושאות את השם הנעלה "תומכי תמימים" מחיי והנהגת ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש ונחוץ הדבר מאד שכל התלמידים הלומדים בישיבות תומכי תמימים יקבלו זאת כמורה דרך בחייהם ועל יסוד הנהגה זו יעזור השי"ת שיהיו יראי אלקים חסידים ולומדים שיבנו ויקימו בעזרת ה' יתברך את קרן התורה והעבודה.
(ספר 'לקוטי דיבורים' חלק א' עמוד 398)
יעד החינוך בדורנו: תמימים חמים ויראי שמים
נשתנו העתים בימינו אלה אשר מתפקידי הישיבה והתלמוד תורה כעת גם כן, ובעיקר, לעשות את התלמיד ראשית הכל לירא שמים, ליהודי שומר תורה ומצוה ואח"כ ללמדן, ובהישיבות מיסודן של נשיאינו גם לחסיד. לית דין צריך בשש, אשר העיקר הוא קיום התורה והמצוה בפועל, כי עשיה לעילא, ותכלית הכל הוא ענין היראת שמים, כמו שנאמר ויצונו ה' לעשות את כל החוקים האלה (כדי) ליראה את ה"א
בתור פועל יוצא מהדברים האלה הנה על כל תלמוד תורה וישיבה בכלל והישיבות מיסודן של נשיאינו נשיאי חב"ד בפרט, לרכז את כל הענינים כדי להשיג קודם לכל את המטרה העיקרית שהתלמידים יהיו יראי שמים ורציניים, יהודים חסידיים וחמים בחום היהדות והחסידות (די תלמידים זאלן זיין פרומע ערליכע אידן, ווארימע אידן, חסידישע אידן).
(ספר 'אגרות קודש' נשיא דורנו, חלק ד' עמוד ריג)
הדרך הבטוחה לרבי: לימוד בישיבות תומכי תמימים
במענה על מכתבו.. בו כותב אשר רוצה להתקשר וכו' ומבקש ברכה בלימוד התורה וכו' הנה בידו הדבר וכמבואר אופני ההתקשרות בכמה מקומות וכללותם הוא לימוד תורת החסידות והליכה והנהגה בהדרכותיה ומנהגיה ולהשפיע על חביריו וסביבתו בכלל.. לכאורה אינו מובן, כיון שאביו הוא מחניכי ישיבת תורת אמת ומתנהג במנהגי חב"ד – כמו שכותב במכתבו, הוא רוצה להתקשר ואעפ"כ אינו לומד באחת מישיבות חב"ד אשר בארה"ק ת"ו.
(ספר 'אגרות קודש' נשיא דורנו, חלק י"ט עמוד קצו)
שייכות נצחית: מ"אנשי משה" לכל הדורות
צריכים לדעת את גודל הזכות שבלימוד בישיבה של הרבי, ואלה שזכו לכך צריכים להודות ולשבח להשי"ת על גודל הזכות שנפלה בחלקם, ולהאחז בזה בכל התוקף ואלה שעשו את השטות הגדולה ויצאו משם מוטב שיחזרו ויבקשו אצל ההנהלה, וכולי האי ואולי יכניסו אותם. כל אחד ואחד מהתלמידים, מהמקושרים ומהחסידים צריך לידע שהוא מ"אנשי משה" וענין זה הוא לעד ולעולמי עולמים לו ולדורותיו עד ביאת משיח צדקנו.
(תורת מנחם חלק א' עמוד 30)
מעבר לעצמו: הארת הסביבה כערך עליון
המיוחד בישיבות ליובאוויטש הוא, שבישיבות אלו מחנכים את התלמידים שלא יסתפקו בעבודה עם עצמם, אלא שבכל מקום שימצאו יאירו את כל סביבתם.
(משיחת ליל נר ה' דחנוכה תשט"ז)
לוחמים עבור היהדות: הכשרת מנהיגים ומשפיעים
ענין זה בולט יותר בישיבות ליובאוויטש. בישיבות ליובאוויטש מלמדים את התלמידים לא רק שהם בעצמם יהיו דתיים, הן לשמים והן לבריות ("פרום צום אויבערשטן און פרום צו לייטן"), אלא מלמדים אותם עוד בהיותם בישיבה לנצל את הכשרונות והאפשרויות שלהם לצורך השפעה על הזולת, להיות "מנהיגים".
וזהו מה שאמרתי קודם בנוגע לאסיפה זו כדי לעזור לישיבה, שלא מדובר כאן אודות עזרה לקבוצה או תנועה מסויימת – כי, עם כל השתתפות של נדבה בישיבה, נוטלים חלק בעזרה לכלל היהדות, כיון שתלמידי הישיבה יגדלו להיות לוחמים עבור יהדות ומנהיגים אצל בנ"י, בניו-יורק, בארצות-הברית כולה, וגם מעבר לים.
תלמידי הישיבה הם אנשי-החיל ("סאָלדזשער'ס", "סאָלדאַט'ן") היוצאים לקו הראשון במלחמה עבור יהדות, ולכן, כאשר תומכים בישיבה שתוכל לקבל תלמידים נוספים, אזי נוטלים חלק בנצחון המלחמה עבור יהדות, בניו-יורק, בארצות-הברית ובכל העולם.
(משיחת כ"ף חשוון תשי"ד)
להפיץ את המעיינות: החדרת החיות והשמחה בעולם
מייסדי ישיבות תומכי תמימים – כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע וכ"ק מו"ח אדמו"ר – הנהיגו שתלמידי הישיבה ילמדו תורת הנגלה ביחד עם תורת החסידות, שלימוד זה (לימוד החסידות) מכניס חיות ושמחה בכללות התורה. זאת ועוד: מייסדי הישיבה השרישו ("האבן איינגעװאָרצלט") בהתלמידים להפיץ את שיטותיהם והשקפותיהם גם בהסביבה שלהם, כך שעי"ז מאירים הם את כל העולם.
(משיחת ו' תשרי תשי"ג)
נרות להאיר: להדליק את האור בנפש הזולת
כבוד קדושת הנשיאים האדמורי"ם זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע – מייסדי ומנהלי הישיבה תומכי תמימים ליובאוויטש – אדיר הי' חפצם ורצונם אשר תלמידי הישיבה יהיו נרות להאיר, שיהיו לא תלמידים סתם, לא תלמידים לומדים בלבד, לא תלמידים חסידים גרידא, אלא – נרות להאיר, וכלשונם המדוייק בזה. דיוק הלשון – נרות וגם להאיר – כי אפשר שיהי' הנר בשלימות: פתילה, שמן, ונמצאים בכלי מתאים, ובכל זה הנה העיקר – להאיר – יהי' חסר: ה־־נר אינו דולק, אינו מאיר לא לעצמו ולא לזולתו. ומוכרח הדבר שיהיו – נרות להאיר: למצוא בנפשו את הנר לכל חלקיו ולהדליקו.
והתואר הלא הוא להאיר – לא אור או מאיר – זאת אומרת, אשר תכלית הנרות הוא להאיר דוקא. ויש לומר שזה כולל עוד ענין, והוא: צריכים ומחוייבים להדליק גם את הנר של חברו, כלומר למצוא גם בחברו את השמן הפתילה והכלי שלו, ולהדליקו. כיון שזו היא כוונתם של מייסדי ומנהלי הישיבה, שמע מינה תרתי: ראשונה – שהם השקיעו כחותיהם הק' בזה. ושניה – שעל ידי זה הנה, בדרך ממילא, נתהוו אצלכם (גם אם מתחלה לא הי') היכולת והכחות להביא את כל זה בפועל.
(ספר 'לקוטי שיחות' חלק ב' עמוד 484)
המשימה העליונה: בירור הניצוצות והבאת הגאולה
ועוד ועיקר כמבואר בשיחה הידועה של כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע לתלמידי תומכי תמימים, שתלמידי הישיבה הם "חיילי בית דוד" שמנצחים את המעמד ומצב ד"חרפו עקבות משיחך" ופועלים ביאת המשיח באופן ד"אמן ואמן", כלשון הכתוב בסיום וחותם מזמור פ"ט בתהלים.
ויש להוסיף בדיוק הלשון חרפו (עקבות משיחך) שבזה מרומז שמשנים ומהפכים את הענין הבלתי רצוי לענין של חריפות למעליותא חריפות בתורה.. וע"פ האמור שהתייסדות תומכי תמימים קשורה עם ביאת המשיח, יובן גם הקשר והשייכות דהתייסדות הישיבה בט"ו אלול עם החתונה דכ"ק מו"ח אדמו"ר בי"ג אלול. כללות ענין הנישואין קשור עם ימות המשיח כדאיתא במדרש "העולם הזה (החל מיציאת מצרים) אירוסין היו.. לימות המשיח יהיו נישואין..
בעומדנו ביום התייסדותה של ישיבת תומכי תמימים, התייסדות שאירעה אמנם בעיר ובמקום מסוים, אבל מתוך כוונה (שנתגלתה תיכף, בתחילת ההתייסדות) שתלמידי הישיבה יהיו נרות להאיר, ושעיקר הגילוי יהיה דווקא בהזמן דחרפו עקבות משיחך, כדי שיפעלו את הענין ד"חרפו" למעליותא, שזהו"ע דבירור רפ"ח ניצוצין, שעי"ז מביאים את הגאולה האמיתית והשלימה.
(ספר 'התוועדויות' תנש"א, חלק ד' עמוד 244)
מאירים את העקבתא דמשיחא: לימוד התורה כנר תמיד
ישיבת 'תומכי תמימים' שנתייסדה (ע"י הרבי מוהרש"ב נ"ע) בסוף זמן הגלות בכדי שתלמידי הישיבה יהיו "נרות להאיר", להאיר את החושך כפול ומכופל דעקבתא דמשיחא עם הנר תמיד דמאורות כו". וכידוע השיחה של הרבי (מהורש"ב) נ"ע לתלמידי הישיבה בענין "כל היוצא למלחמת בית דוד" שתלמידי הישיבה הם חיילי בית דוד ש"יצילו את המצב של כלל ישראל", מאלו "אשר חרפו עקבות משיחך".
וימלאו את הכוונה ד"יפוצו מעינותיך חוצה" (ע"י רבותינו נשיאינו) שתביא את הגאולה. והאופן שתלמידי הישיבה ממלאים זאת הוא ע"י לימוד התורה (בקביעות ובהתיישבות) נגלה דתורה ופנימיות התורה (תורת החסידות), כפי שנתגלתה בתורת חסידות חב"ד, וכתורה אחת תורה תמימה.
(ספר 'התוועדויות' תש"נ, חלק ב' עמוד 335)
הצלת כלל ישראל: החדרת האמונה והציפייה לגאולה
וזאת היא השליחות של תלמידי ישיבת תומכי תמימים (שנתייסדה ביום ח"י אלול, כנ"ל) וכשיחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע הידועה "כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו" [שכ"ק מו"ח אדמו"ר חזר עליה גם פה בארצות הברית בקשר להתרפסדות ישיבת תומכי תמימים דארצות הברית] שהתמימים יצילו המצב של כלל ישראל מאלו "אשר חרפו עקבות משיחך".
דלא זו בלבד שאצלם מאירה האמונה בביאת המשיח בכל תקפה, אלא עוד זאת, שהם ישפיעו גם על בני ישראל שבסביבתם להאמין ולחכות לביאת המשיח (שזהו תפקידם של תלמידי ישיבת תומכי תמימים להיות נרות להאיר).
(ספר 'התוועדויות' תשמ"ה, חלק ה' עמוד 2931)
חזית המערכה: חיזוק האמונה בהכרזת "משיח נאו"
תכלית ומטרת התייסדות ישיבת "תומכי תמימים" היא להעמיד "חיילי בית דוד" שהם יצאו למלחמת בית דוד, היינו שיהיו נרות להאיר בכל העולם כולו ויחזקו את האמונה בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, בזמן ד"עקבתא דמשיחא" שאז ישנם אלו "אשר חרפו אויבך ה' אשר חרפו עקבות משיחך".
בעקבות משיחא ישנם כאלו אשר חרפו עקבות משיחך כלומר שהם לא רוצים שיכריזו ויצעקו "משיח נאו" למרות שגם הם יודעים שעל פי ההוראה הברורה שבגמרא ומדרשי חז"ל נמצאים אנו בזמן דעקבות משיחך. וזוהי מלחמתם של חיילי בית דוד, הארה וגילוי דמשיח צדקנו, לצאת כנגדם ולחזק את האמונה בביאת משיח צדקנו.
(ספר 'התוועדויות' תשמ"ג חלק א' עמוד 251)