בעיצומו של משבר הדלק החריף ביותר שידע העולם מאז ומעולם, כשהכלכלה הגלובלית רועדת ומנהיגי המעצמות מחפשים פתרונות נואשים, מתברר שהצעת יציאה מהמשבר כבר ניתנה – לפני יותר מארבעים שנה • בשיחת קודש נדירה ומלאת חזון, שנאמרה בי"א בניסן תשמ"א מול בכירים מכל רחבי העולם, הרבי הציג פתרון מיידי, נועז ומעשי למשבר האנרגיה, כזה שישחרר את ארצות הברית מלחצי מדינות ערב ויחזיר לה את יכולתה לפעול כשומרת הצדק העולמי • כעת, על רקע המלחמה בין ישראל לאיראן והזינוק המטורף במחירי הנפט, דברי הרבי נשמעים אקטואליים יותר מאי פעם • עורך אתר 'חב"ד לייב' מגיש בבלעדיות את השיחה לקריאה •לכתבה המלאה
☚ מתעצמים: מעל אלף איש בקבוצות הוואצפ של 'חב"ד לייב'
א. 'לעשות – לתקן'
אמרו חז"ל: "לא ברא הקדוש-ברוך-הוא בעולמו דבר אחד לבטלה", אלא כאמור במדרש "אשר ברא אלוקים לעשות – לתקן". ובלשון הגמרא, שה' ברא את העולם באופן כזה ש"רוח צפונית אינה מסובבת", ולאחר מכן צריך לבוא יהודי, אדם, ולהשלים, "לתקן" ו"לעשות", את מה שה' ברא מלכתחילה, כדי שלא יהיה "לבטלה".
ובכדי להוציא זאת מן הכוח אל הפועל, הרי זה על ידי שמקיימים "ובחרת בחיים", ו"נעשה שותף להקדוש-ברוך-הוא במעשה בראשית", הוא משלים ומביא מן הכוח אל הפועל, החל ממה ש"ברא את האדם ערל" ואחר כך בא ענין המילה "נכנס לברית", כידוע השאלה והתשובה בזה בבראשית רבה. וכן מביא שם את המשל של ה"תורמוסין", ובכללות הענין, שה"איש דרכו לכבוש", ואחר- כך "מביא חיטים – חיטים כוסס"?! על כך יש את ה"עזר כנגדו", שהאשה ובני-הבית בכלל עוזרים לו, ועושים מכך מאכל-אדם כפשוטו.
ולאחר מכן הוא אוכל זאת בברכה לפניה ולאחריה, והדבר נעשה "קרבני לחמי לאישי", ב"שולחן – זה המזבח", "שולחנו של אדם שמכפר עליו כמזבח", ועל-ידי הברכה לפניה ולאחריה נעשה הדבר גם מאכל "אדם העליון", כמבואר באריכות בכמה מקומות.
ב. תפקיד ארצות הברית בעולם
כאשר רואים בעולם, כמדובר כמה פעמים", 'זעזוע', ובזה גופא – התפתחות באופן הפוך מאשר "להעלות", אלא אדרבה – הולך ומתדרדר, ו"מצפון [=רוסיה] תיפתח הרעה" – ואין צריך לביאורים בזה.. ברור שכבר העמיד ה' מדינה שתוכל לעצור זאת. ולא די בעצירה, שהרי "עשיר שהביא קרבן עני – לא יצא, אלא צריך לפעול באופן כזה, שלא להניח להם [= לקומוניסטים] כל התפשטות בעולם.
אלא אדרבה – לדאוג לכך שיפסיקו לזעזע גם במדינות ובמקומות אחרים, שזה יעזור גם להביא צדק ויושר לאלה הנמצאים שם [= בבריה"מ] עצמה, שיוכלו ללכת "איש בשם אלוקיו", וליהודים בפרט, שיוכלו לנהוג בדרכי התורה כפי שיהודים צריכים להתנהג, שהרי היא ה"חיים" שלהם, "הם חיינו ואורך ימינו", עם כל הפרטים הכלולים בזה.
שלכן צריך לפעול "כדבעי ליה למיעבד" [כפי הנדרש ממנו, במצבו הוא], ובפרט בנוגע למדינה זו, שה' העמיד אותה במעמד ומצב כזה, שתוכל לעצור את התפשטות הכפירה בעולם, ועל-ידי כך יביאו להתפשטות שלום אמיתי בעולם, וכיוצא בזה. והעיקר, שבני-אדם, ובני ישראל במיוחד, יעבדו את ה' מתוך מנוחת הנפש ומנוחת הגוף, ובשלימותן. לשם כך חייבת מדינה זו להשתמש בכל האפשרויות שלה, ובכל הכוחות הקיימים בה בשלימותם, ולא לומר "אני – את נפשי הצלתי".
כי בכלל הרי זו מדינה אשר "לא תחסר כל בה", אמנם לא חס-ושלום עד כדי כך כפי שאמור פסוק זה בתורה על ארץ-הקודש, אולם כאשר רוב ישראל נמצאים במדינה אחת, נעשית המדינה כמו שהיה במצרים כאשר בני ישראל היו בתוכה, ובדומה לזה בכל המדינות שאחריה, נעשית מדינה ה"רודה בכל העולם כולו", "מושל בכיפה". כך קורה בשעה שמנצלים את כל הכוחות שנחונו בהם.
ג. התלות במדינות הנפט מזיקה לארצות הברית
אבל אם נזקקים לעזרת מדינה או מדינות אחרות, ומה גם – כאשר נזקקים לעזרתן בדבר חשוב, מצב זה נוטל ממדינה זו את הכוח וההשפעה שאמורים להיות לה בעולם. ולזה יש קשר מיוחד עם "הרואה חמה בתקופתה" [= 'ברכת החמה' המתקיימת אחת ל-28 שנה, שחלה באותם ימים, ובעקבותיה נאמרה שיחה זו].
כפי שרואים בפועל – וראו זאת גם בשנים האחרונות – וכמדובר כמה פעמים, מפני שחושך הגלות נעשה "כפול ומכופל", מראה ה' ענינים כאלה, שבדורות הקודמים, בימי "הראשונים – כמלאכים" די היה להראותם ברמז, ואילו בדורות אלו, צריך להראותם לעיני בשר, וזאת גופא – בהדגשה רבה.
רואים בפועל, שכאשר מדינה זו זקוקה לנפט וכיוצא-בזה, חייבת היא לציית לאחרים, ולציית בענינים כאלה שהם היפך הצדק והיושר והטוב, עד כדי פגיעה ב"נחלת עולם" שניתנה "לעם עולם" ב"ברית עולם", ובדרך ממילא מזיק הדבר לטובתה הגשמית, ואפילו לטובתה החומרית, של מדינה זו עצמה. ציות זה, ותפקיד ארה"ב כאמור – לא ייתכנו יחד.
ה' ברא את העולם באופן כזה, שמאז "שש מאות שנה", כאמור בזוהר, נתרבתה החוכמה בעולם, מה שהביא גם לריבוי בחכמות חיצוניות, להבדיל. שזה הביא להתפתחויות ותגליות שונות, הקשורות עם ההכרח באנרגיה שבכוחה פועלים הפיתוחים והגילויים הללו. אנרגיה זו מופקת מחומר גשמי. והחומר נמצא, לכאורה, במדינות אחרות.
אולם מאחר ועל מדינה זו מוטל התפקיד להביא שלום אמיתי בעולם, ושלא לפגוע בצדק ויושר, כולל גם הצדק ש"נחלת עולם" שייכת ל"עם עולם", על-ידי "ברית עולם" עם "אלוקי עולם", חייבים לומר שבמעמד ומצב זה חסרה עשיית האדם, שהרי לא ייתכן שמדינה החייבת לעשות תפקיד זה, תהיה 'עבד' שחובתו לציית לעם שפל, רק מפני שבארצו נמצא הנפט!
על-כן רואים אנו בעיני בשר – דבר שאינו זקוק להוכחות – שאילו היתה ארה"ב משקיעה בפיתוח מקורות האנרגיה אשר באדמתה, היו מזה זמן רב פטורים מהזדקקות למדינות אחרות. וכידוע ומבואר, וכבר כתבו והרעישו בנושא זה, שאילו היו מפתחים את האפשרויות לנפט או לפחם וכיוצא-בזה בתוך ארה"ב, היו פטורים מזמן מן התלות במדינות אחרות, ואדרבה – מחצבים אלו מצויים באדמתה בשפע רב, עד שאפשר לספק אותם למדינות אחרות, כשם שמספקים להן צרכים אחרים – להיות 'משפיע', ולא 'מקבל'!
מיוסד על כך, שהדבר אינו קיים חס-ושלום מפני "כוחי ועוצם ידי", ואינו קיים כדי להרבות את ה'כבוד' המדומה, או ענינים של מה-בכך, אלא מכיוון שהקדוש ברוך-הוא נתן כל זאת באדמת ארה"ב, וזאת כדי שהמדינה תוכל להפיץ את הציוויים האמורים בתורה, שבע מצוות בני-נח, על כל סעיפיהם, סניפיהם ופרטיהם – בכל העולם כולו!
ד. ישנו פתרון מיידי
וכאן נשאלת השאלה: לכאורה, מה שהיה – היה? עד שיפתחו את כל מקורות האנרגיה שבמדינה זו, ולכל לראש – ימצאו את הדרך לבטל את כוחם של המתנגדים לכך במדינה זו, שמסיבות שונות ומשונות מונעים את פיתוח אוצרות האנרגיה שבאדמת הארץ, נפט, פחם וכדומה, מצד סיבות ידועות ומפורסמות. וגם לאחר שיבטלו זאת, ויפסיקו להתחשב בהם, הרי יצטרך לעבור זמן ארוך עד שיוכלו לפתח בפועל את מקורות האנרגיה, עד שתתבטל ההכנעה והבקשות ממדינות אחרות שיואילו לספק נפט לארה"ב.
לכן מזכירה 'ברכת החמה' שוב בהדגשה, שישנה דרך ברורה וסלולה לפתור זאת: ישנו נושא שכבר הוחל בפיתוחו לפני שנים, אנרגיה גרעינית, אלא שנושא זה כרוך בכמה סכנות שאין כאן המקום להאריך בהן, וכן בכמה עיכובים נוספים, החל מהעיכוב הנובע מאותם גורמים שיש להם רווח פרטי מכך שהם מונעים את המדינה מלהיות עצמאית בכל הענינים, החל מהענין העיקרי וההכרחי של האנרגיה, שבו תלויה הפעלת המפעלים ובתי-המלאכה שבמדינה זו עצמה.
אולם ישנו הפתרון של "חמה בתקופתה": כבר החלו בכמה מדינות, גם במדינה זו, להשקיע – באופן קטן שבקטנים וב"זעיר אנפין" לגמרי – בפיתוח וניצול אנרגיית השמש ש"אין נסתר מחמתו", להפוך את חום השמש לכוח מניע שיוכל להפעיל בתי חרושת וכיוצא בזה.
חום השמש נמצא בשפע רב ביותר בדרום המדינה, ובסך הכל זהו הדבר הקל ביותר להוביל את אנרגיית השמש לכל קצווי המדינה. נושא זה דורש זמן קצר ביותר, יחסית לזמן הדרוש לפיתוח מקורות אנרגיה אחרים הדרושים לחימום וכו'.
כדי שיוכלו להצליח בזה, הרי זה כאשר יהיה הדבר בנוי על עזר ה' והאמונה בה', ואז לא יתחשבו בעלילות שיבואו מבני אדם שאולי יש להם רווחים אישיים ממניעת הפיתוח. ובמשך זמן קצר יחסית ישחרר הדבר את כל המדינה מלהיות משועבדת לאותן מדינות-זוטא שיש נפט באדמתן, אשר מאיזו סיבה שתהיה הפיקו זאת אנשי ארה"ב עצמם (!), והוציאו זאת שם "מן הכח אל הפועל" כדי לספק נפט לכל העולם כולו.
ה. מה כוחנו לפעול בנידון?
לכאורה נשאלת השאלה: כאשר יהודים מתאספים, במקום תפילה ב"בית הכנסת – בית גדול, שמגדלין בו תפילה" וב"בית המדרש – בית גדול, שמגדלין בו תורה", שלומדים בו שיעורי- תורה, מה גם שמתאחדים לשם כך גם אלה ששומעים זאת בכמה מקומות על ידי האמצעים שהכינו לשמיעת הדברים במקום הרחוק – בגשמיות, אבל קרוב ברוחניות – שזו אמיתת ענינם של בני-ישראל, "נשמתם – עיקר, וגופם – טפל", ומכך נובע שגם ב"חלקם בעולם" מתקצר המרחק,
צריכים היו לכאורה לדבר אך ורק בדברי תורה, דברי התעוררות ויראת-שמים, על-כל-פנים לעסוק במה שנוגע לעבודת האדם לקונו ("אתם – בני ישראל – קרויים אדם"), לעבודת ישראל "לשמש את קונו" על-ידי כל תרי"ג מצוות, ולאו דווקא בנושאים הנוגעים לאלה המחוייבים בשבע מצוות בני-נח; אמנם בכל סעיפיהן, אבל רק "שבע מצוות".
נכון אמנם שעליהם לקיים זאת מפני שכך ציווה הקדוש-ברוך-הוא באותו 'מתן תורה', שהתחלתו היתה עם יציאת מצרים בפסח, "בהוציאך את העם ממצרים – תעבדון את האלוקים על ההר הזה", שאז ניתן גם החיוב (כלשון הרמב"ם) להשתדל, שכך נצטווה משה רבינו מפי הגבורה, ומסר זאת ל"קהילת יעקב", שכל אדם יקיים את "לשבת יצרה" – שבע מצוות בני נח וכל הסניפים שלהן, וכאן מדברים לכאורה בנושא שאיננו שייך דווקא ליהודים כיהודים, אלא רק כתושבי המדינה, אולם כאמור לעיל, "התפללו אל שלום העיר", מאחר שנמצאים פה.
ובעיקר, ומיוסד על המדובר לעיל, חשוב לטפל בזה כדי שיהודים שמאחורי מסך הברזל יוכלו ללמוד תורה במנוחה רבה יותר מזו שהיתה להם עד עתה, ויוכלו לקיים מצוות בהידור רב יותר ממה שקיימו עד הנה. כן נוגע הדבר למנוחתם של יהודי ארה"ב, שלכן אסור להניח לאלה הרוצים להביא פירוד, שפעולתם – על-כל פנים חלק חשוב ממנה – ממומנת על ידי ההכנסות המגיעות מההשקעה בייבוא נפט וכיוצא בזה ממדינות אחרות.
ולטענה: מה התועלת בכך ש"עשרה בטלנים" ידברו על כך בינם לבין עצמם? הרי כמדובר כמה פעמים, פסק הרמב"ם, שתורת אמת פוסקת, שכאשר יהודי אומר דיבור אחד, הרי על פי התורה "חייב לראות את עצמו שקול וכל העולם כולו שקול", ודיבור אחד יכול להטות לכף זכות אותו ואת כל העולם כולו ולהביא להם ישועה והצלה! וכפי שראו גם בפועל, שדיבור שנאמר ביחיד, ואחר כך נאמר ברבים, ואחר-כך השתדלו שתוכנו יגיע לחוג רחב יותר עד לעיר הבירה, אסור להתייאש ממנו, כי ראו בפועל שיש לזה השפעה, ובעזרת ה', השפעה למעלה מן המשוער.
ו. רק לטובת ארצות הברית
כאמור, זאת טובת המדינה – ארה"ב – עצמה. אין זו בקשת טובה וחסד עבור אחרים, או עבור 'חולה' כלשהו, אלא זו טובת המדינה שתשתחרר מהשיעבוד למדינות הנפט, שיעבוד שהוא לגמרי בלתי מוצדק, הנובע רק מהעדר הכרת תודה [מצד אותן מדינות]. לא מבינים ולא רוצים להודות לה', שהעניק למדינה מקורות מרץ ואנרגיה (ככל הלשונות שהדבר נקרא בהן), החל מכוח השמש, וכפי שאמרנו כעת בברכת החמה "ואין נסתר מחמתו", שאין אפילו פינה אחת ויחידה בעולם הנסתרת מחומה של השמש.
אלא שבזה יש דרגות שונות, וישנם מקומות שבהם, נוסף על כך שיש במקום די לשימוש מקומי, ניתן להפיק מהם אנרגיה לשטח שבסביבה, ועד שניתן להוביל זאת לכל המדינה כולה, ועד שניתן להוציא זאת "מן הכח אל הפועל" באופן שיהיה די והותר, כדי להשפיע גם למדינות אחרות, וכאשר תגיע החירות משיעבוד זה, יפעלו בתוקף גדול ביותר, וכלל אין צורך ב'תוקף', אלא עצם המציאות שהדבר יוודע ברבים יבטל את הלחץ, כיוון ששוב אין במה לאיים, ויראו שאין מתחשבים באותם גורמים שרצו למנוע זאת.
ז. ריוח האמונה
וכשעושים זאת מצד ציווי ה' – לנצל במילואם את כל הכוחות שה' נותן בכלל, ועל-אחת-כמה-וכמה את הכוחות שה' נותן למדינה, למלכות-של-חסד, שהיא תנצל אותם לטובת הפרט ולטובת הרבים, ולטובת המדינה כולה, ולטובת כל העולם כולו, טוב אמיתי, כי הוא "טוב לשמים וטוב לבריות", הרי זה בטוח שהדבר יפעל פעולתו, ויתחיל צעד אחר צעד, "לאט לאט אגרשנו".
ויהי רצון שה"לאט" הזה יהיה בזריזות באופן של "אחישנה", ובקרוב ממש תעבור המדינה לכל לראש לאנרגיה שניתן להפיק מן החמה בתקופתה בדרום המדינה, ויובילו זאת לכל המדינה כולה, ואחרי כן יפתחו גם את כל שאר הענינים, ועצם ההתחלה בזה כבר תטיל אימה על כל אלה המתנגדים לטוב וצדקה, ועל כל אלה המתנגדים לחיי-חירות של בני אדם ושל בני ישראל, שאצלם הכוונה לחיות לפי היהדות, וכיוצא בזה.
ועל-ידי ש"בשלומה יהיה לכם שלום", יתווסף ב"לכם שלום" עוד בהיותנו בימים האחרונים של הגלות, שיתקיים "ולכל בני ישראל היה אור במושבותם", וכבר בימים האחרונים של הגלות, ניצבים ועומדים "ביד רמה", שלזה מוכנים שמייד כשנגאלין – ברגע כמימרא – כבר עומדת "יד רמה" בגובה, וכפירוש רש"י שם "בגבורה גבוהה ומפורסמת".
ומיד כאשר ייראה המשיח, הרי "בנערינו ובזקנינו .. בבנינו ובבנותינו", ו"כספם וזהבם איתם", הולכים איתו ביחד בגאולה האמיתית והשלימה ל"ארץ אשר תמיד עיני ה' אלוקיך בה, מראשית השנה ועד אחרית שנה", שלימות ב'זמן' ובשינויים – "תמיד עיני ה' אלוקיך בה". ונכנסים לשם עם שלימות העם, כי מקבלים את שלימות התורה, ומוצאים בה את שלימות הארץ, ומביאים את הגאולה השלימה, במהרה בימינו ממש.
משיחת אור לי"א ניסן תשמ"א (בלתי מוגה), ספר 'שיחות קודש' תשמ"א, חלק ג' עמוד 120.