לחצו כאן לתרומה
ברחובות טהרן כבר עלו הלהבות, ההמון זעם, והעתיד של קהילה יהודית עתיקה התערפל מרגע לרגע. ברחובות נשמעו קריאות למהפכה. שמו של מנהיג מוסלמי חדש, רוחאללה חומייני, עלה שוב ושוב. דמות קיצונית, נוקשה, כזו שהפחידה במיוחד את היהודים. בתוך הכאוס הזה, שני בחורים צעירים נחתו בעיר – וניגשו להוביל מבצע חילוץ חשאי שיציל מאות ילדים יהודים ממש ברגע האחרון, בשליחותו של הרבי מנהיג ישראל • עורך אתר 'חב"ד לייב' מגיש את הסיפור המלא לקריאה • לכתבה המלאה
☚ 'רואים בחוש שמשיח כבר פה': ציטוט נדיר של הרבי הריי"צ
הביטחון מתערער
הלילה ירד על טהרן, אבל הרחובות לא נרגעו. קולות ההפגנות, ריח העשן, והתחושה שמשהו גדול עומד להתפוצץ – כל אלה ריחפו מעל העיר כמו עננה כבדה. שנת תשל"ט התקרבה, ואיראן, שהייתה עד לא מזמן יציבה ומוכרת, החלה לבעור מבפנים. יהודי פרס – קהילה שחיה בארץ זו מאז ימי מרדכי ואסתר – ידעה עליות ומורדות, אבל מעולם לא חששה כל כך. במשך שנים חיו תחת שלטונו של ה'שאה', שליט איראן שהיה ידידותי יחסית ליהודים, והעניק להם תחושת ביטחון.
עד לפני כ-40 שנה הייתה איראן מדינה ידידותית לישראל. קשרים חמים נוצרו בין המדינות, ושיתוף הפעולה ביניהם היה מפורסם לכל. אלא שלקראת שנת תשל"ט דברים החלו להשתנות. אך כעת, כשהעם החל להתקומם נגדו והוא הפך לשנוא בקרב בני ארצו, גם הביטחון הזה התפורר. מיום ליום הפך השיח נגדו לגלוי יותר ורחב יותר. האדמה החלה לבעור תחת רגליו של השליט הזקן.
ברחובות נשמעו קריאות למהפכה. שמו של מנהיג מוסלמי חדש, רוחאללה חומייני, עלה שוב ושוב. דמות קיצונית, נוקשה, כזו שהפחידה במיוחד את היהודים. הם ידעו: אם המהפכה תצליח – עתידם עלול להיות קודר. חומייני זה היה מוסלמי קיצוני שאמירותיו גרמו למנהיגי הקהילה היהודית לנוע באי-נוחות. הם חשו כי כאשר תתחולל מהפכה וחומייני או אנשיו יעלו לשלטון, הם יהיו עלולים לסבול קשות – ומי יודע למה מסוגלים קבוצת המהפכנים שרק הולכת וגדלה?
☚ חיסול איראן? לאמריקה זה יותר חשוב מאשר לישראל • הרבי בביטוי נדיר
מהפיכה בדרך ומבצע חילוץ..
באמצע כל הכאוס הזה נחת בטהרן מטוס של חברת 'פי-אם'. ממנו ירדו שני בחורים צעירים, לבושים בחליפות שחורות וכובעי קנייטש – התמימים הרצל אילוליאן (שהיה פרסי במקורו) ושלום בער הכט. הם הגיעו במסגרת 'מרכז שליחות', שליחות קיץ תמימה לכאורה, אך מהר מאוד הבינו שהפעם מדובר במשהו אחר לגמרי. כבר בימים הראשונים הבחינו במתח, בפחד, בשיחות הלחש של יהודי הקהילה. ואז הגיע הרגע ששינה הכול: הרב יהודה אזרחיאן, רב הקהילה היהודית באיראן, פנה אליהם בעיניים דואגות ובקול שבור: 'תמצאו דרך להוציא את הילדים שלנו. אנחנו מפחדים. אנחנו לא יודעים מה יקרה כאן'.. זו לא הייתה בקשה. זו הייתה זעקה.
התמים שלום בער הכט התקשר מיד לאביו, הרב יעקב יהודה הכט ע"ה, שהעביר את הדברים לרבי. ההוראה הייתה ברורה וחדה: להקים מסגרות קליטה בארצות הברית – ולהוציא את הילדים מאיראן במהירות האפשרית. השליחות הפכה למבצע הצלה. תוך ימים ספורים הפך המלון שבו שהו השניים למוקד עלייה לרגל. הורים הגיעו בזה אחר זה, חלקם בוכים, חלקם מתחננים, חלקם פשוט מניחים את ידיהם על כתפי השלוחים ואומרים: 'קחו אותם. תצילו אותם. אנחנו לא יודעים מה יהיה כאן מחר'. הקונסוליה האמריקנית התגייסה, מסמכים הונפקו במהירות, והטיסה הראשונה אורגנה כמעט בחשאי.
תקווה ברגע האחרון
בראש חודש כסלו תשל"ט המריא מטוס ראשון מטהרן. על סיפונו – 250 ילדים ונערים יהודים, חלקם בפעם הראשונה בחייהם עוזבים את הבית, חלקם לא מבינים עד הסוף מה קורה, אבל כולם מרגישים שמשהו גדול מתרחש. בארצות הברית המתינו להם מסגרות חינוך, משפחות מאמצות, וחיבוק גדול של קהילה יהודית שידעה שהם מגיעים מתוך סערה.
במסגרת מבצע החילוץ הדרמטי, הספיקו בחודשים הבאים עוד מאות ילדים לעזוב את גבולות המדינה הסוערת, ולהצטרף לחבריהם שבארצות הברית. חצי שנה בלבד לאחר הטיסה הראשונה – ה'שאה' הודח. חומייני עלה לשלטון. איראן השתנתה מן הקצה אל הקצה. העולם הביט בהלם על המהפכה האסלאמית, אבל בתוך כל הכאוס הזה היה ניצוץ אחד של אור: מאות ילדים יהודים שניצלו בזמן, וימשיכו את שרשרת הדורות המפוארת של יהודי פרס, בהמשך שמירה על קיום התורה ומצוות.
