ההבדל בין מצטייני ה'עובדים' בליובאוויטש: עורך אתר 'לחלוחית גאולתית' מגיש תיאור אותנטי מרתק של זכרונותיו של המשפיע החסידי ר' נחום שמריה ע"ה ששונקין, מתקופת ישיבת 'תומכי תמימים' בעיירה ליובאוויטש, בנשיאותו של הרבי הרש"ב • בשפתו הציורית מתאר הוא את החילוק בהתעסקות ב'עבודת התפילה' בין ה'עובדים' המופלאים בליובאוויטש; המשפיע הדגול ר' שילם קוראטין ('שילם דיסנר') לבין המשפיע הנודע ר' דוד קיבמן ('דוד הורודוקער') • למי מביניהם ריכוז המחשבה בהתבוננות בחסידות בתפילה הגיע במאמץ רב ולמי בקלות יתירה? • לתיאור המלא
•••
עורך אתר 'לחלוחית גאולתית' מגיש תיאור אותנטי מרתק של זכרונותיו של המשפיע החסידי ר' נחום שמריה ע"ה ששונקין, מתקופת ישיבת 'תומכי תמימים' בעיירה ליובאוויטש, בנשיאותו של הרבי הרש"ב. בשפתו הציורית מתאר הוא את החילוק בהתעסקות ב'עבודת התפילה' בין ה'עובדים' המופלאים בליובאוויטש; המשפיע הדגול ר' שילם קוראטין ('שילם דיסנר') לבין המשפיע הנודע ר' דוד קיבמן ('דוד הורודוקער').
 |
| המשפיע החסידי ר' נחום שמריה ע"ה ששונקין (במרכז) |
לתיאור המלא:
'באולם הגדול כבר התחילו ללמוד וכבר שומע אתה קול תורה אדיר מהמון התלמידים הלומדים בשקידה ופה באולם הקטן עומדים מספר מסוים של תלמידים ופניהם אל הקיר, מתפללים מקירות ליבם. עמדתי משתאה ומחריש ומסתכל בהם ואיני יודע מה מקום לתפלתם זאת אחרי שכבר נגמר סדר התפילה כי מעולם לא ראיתי כזאת.
מכל הצעירים העובדים המאריכים בתפילתם שעמדו ליד הקיר והתעמקו במחשבתם, הצטיינו שניים מהם, אשר עליהם שמתי עין עיוני ביותר, והמה 'שילם דיסנער' ו'דוד הורודוקער'. אל יתרעמו הקוראים עלי שאיני מכתירם בתואר הראוי להם, כי הלא בליובאוויטש עסקינן, וליובאוויטש בטבעה וחושה החסידותי לא הורגלה ולא אהבה ואדרבה הרחיקה את התארים. בליובאוויטש היו קוראים כל אחד רק על שמו ושם עירו – שילם היה מהעיירה דיסנה ולכן קראוהו שילם דיסנר; ודוד היה מהעיירה הורודוק וקראוהו דוד הורודוקער.
 |
| המשפיע הנודע ר' דוד הורודוקער |
שניהם בעלי העמקה גדולה, אך מה רב ההבדל ביניהם: דוד ישב לו על הספסל מוכתר בתפיליו, מתנענע, עיניו עצומות ויושב לו ומתעמק בתפילה שעות ארוכות. לדידו לא היה הבדל בין ההעמקה בלימוד להעמקה בתפילה. רק בזה שפה עיניו עצומות ושם עיניו פקוחות, ולא היה קשה לו ההעמקה, אדרבה ההעמקה טבעית היא לו משום שהיה בטבעו מובדל מהעולם, מופרש מאנשים, התנזרות מוחלטת מכל הוויות דהאי עלמא, לא הסתכל ולא ידע מעולם בצורתא דזוזא, והעמקה הייתה לדוד לעונג נפש.
בחשקו הרב בתורה, התמדתו ושקידתו בלימוד רכש לו עוד לפני בואו לליובאוויטש את הארבעה טורים וחלקי שולחן ערוך בידיעה עמוקה. וכאשר רכש לו ידיעה עמוקה בתורת החסידות, היה מתעמק בה הן בלימוד והן בתפילה. לא כן היה שילם דיסנער. הוא היה בעל מרה לבנה בטבעו וההעמקה באה לו ביגיעה עצומה. קשה היה עליו להתעמק, קשה היה לו לרכז מחשבותיו. הוא היה עומד והיה ניכר עליו שמייגע ומטריד את מוחו במאוד, אבל ברוב עמל ויגיעה הרגיל את נפשו בזה'.
