לקראת סיומה של 'שנת הקהל', עורך אתר 'לחלוחית גאולתית' מגיש משא מאלף של המשפיע הנודע הרב יוסף יצחק אופן שליט"א, על מהותה של שנה זו, והקשר המיוחד לעבודה פנימית בדרך חסידות חב"ד, מתוך דברים שנאמרו בפאנל ההיסטורי 'תבוא לפניך תפילתי' • מדוע 'שנת הקהל' משפיעה על כל השנים לאחר מכן? מה הקשר בין 'הקהל' ל'עבודת התפילה? ולמה העניין של 'ויראו את השם' נמצא בעיקר בתפילה? • לקריאה
•••
לאסוף ולהקהיל את הנפש..
השנה זה 'שנת הקהל', ועניינו של 'הקהל' צריך לפעול ולהשפיע על כל שאר השנים. ידוע הסיפור שבשנת תשמ"ח, כאשר עבר הרב בנימיני לפני הרבי, התבטא הרבי בפניו שחמש עשרה שנה הוא לא ראה אותו.. התפלא על כך מאוד הרב בנימיני, מאחר שהוא הקפיד בכל שנהשנתיים לבקר בחצרות קודשנו. לאחר מכן הוא כתב לרבי על כך, והרבי ענה לו שכוונתו הייתה שהוא לא הגיע לרבי במשך שני שנות 'הקהל', ובמילא זה נחשב כאילו שהוא לא היה בכל שאר השנים שבאמצע..
אז מהו באמת עניינו של 'הקהל', שצריך להשפיע על כל השנים? בתורת החסידות מסבירים שני פירושים בפסוק 'שמע ישראל'. הפירוש הפשוט הוא שיש לשמוע ולהבין שה' אלוקינו הוא ה' אחד. הפירוש השני הוא ש'שמע' זה מלשון אסיפה. ולמה צריך את הפירוש השני? למה אי אפשר להסתפק בפירוש הראשון?
כי כל זמן שהנפש שלנו מפוזרת ומבולבלת נפשית, אי אפשר להתרכז ולהקשיב כראוי. לכן קודם כל צריך לאסוף את כל כוחות הנפש, ואז ניתן להתרכז במשמעות של העובדה ש'אין עוד מלבדו'. וזה באמת העניין של 'תפילה בציבור'. מה זה 'ציבור'? מלשון אסיפה, לצבור את כל כוחות הנפש, ולהתרכז ולהתבונן ולהיות שקוע לגמרי בעניין אחד – הקדוש ברוך הוא.
כידוע הסיפור מבנו של ה'צמח צדק', שהסביר מדוע התפלל במשך שעות ארוכות למרות שהודיע שהולך 'להתפלל בציבור', כי תפילה בציבור בצורה אמיתית היא אסיפת כל כוחות הנפש, וזה לוקח זמן רב..
קורה שאדם מתבונן בחסידות בתפילה, ובאמצע נופלים לו 'מחשבות זרות'. אז הוא מתחיל לחשוב, בשביל מה כדאי שאני אתבונן? בין כך אני חושב על 'קלאץ' ו'בוידעם' באמצע ההתבוננות, אז אולי זה לא פועל? יש לדעת שזה לא נכון. כי אם האדם חשב דקה חסידות וארבע דקות מחשבות זרות, אז הרי הוא חשב דקה שלימה של חסידות! היה לו גם הפסקות באמצע? נו, מה אתה מתפעל?? כך מתרגלים.
בהמשך זה יהיה שתי דקות חסידות ושלוש דקות מחשבות זרות, וכך לאט לאט מתקדמים. אז אמנם התבוננות של חמש דקות בריכוז מוחלט דורשת המון השקעה, אבל בתור התחלה לא דורשים ממך יותר. העיקר זה להתרגל לרכז את המחשבה בעניין אחד.
אבל ברור שזה לא לעניין להתחיל בבת אחת להתבונן במשך חמש שעות על 'אחדות השם' כמו ר' בנימין קלעצקער, ואז יהיה לו ארבע וחצי שעות מחשבות זרות, וחצי שעה חסידות.. אלא כדאי להתחיל בהדרגה מכמה דקות ולאט לאט להוסיף בזה, ובהחלט אפשר בהמשך גם להתבונן אולי חמש שעות..
מקבלים כוחות עצומים במיוחד עכשיו
כשמדברים בצורה פרקטית, מי שרוצה להתבונן, שייגש למשפיע שלו, 'עשה לך רב' והוא יגיד לו איזה עניין לבחור. וגם אחד שמחליט בעצמו, איזה עניין בחסידות הוא רוצה לבחור, אז כדאי שיתדבר עם המשפיע שלו, שילך בדרך הישרה, ושלא יטפס 'אויף גלייכע ווענט' [=על קירות חלקים]. אבל הכי חשוב להדגיש, שהעניין של ההתבוננות שייך לכל אחד ואחד, וברור שכל אחד צריך לקחת על עצמו לחשוב לפחות כמה דקות חסידות לפני התפילה.
וזה עניינו של 'הקהל', לאסוף ולקבץ. אז במילא מובן,שכל אחד צריך להתעורר בעניין של 'הקהל' האישי שלו, שכל אחד יקהיל את כל כוחותיו לנקודה של אלוקות ויתפלל באריכות לפני השם. הנקודה העיקרית של 'הקהל', זה שההתאספות תוסיף ביראת שמיים, 'ויראו את השם', וזה דבר שנמצא בצורה הכי חזקה בתפילה.
כאשר יהודי מתפלל ברצינות ועובד עם עצמו בשעת התפילה, זה היסוד והכוח של כל היראת שמיים שלו לכל היום, וזה משפיע עליו גם על כל החיים. חסיד שמשקיע בקביעות ומתפלל באריכות, זה משנה לו את כל החיים. חייו נהיים מלאי משמעות פנימית, והוא חדור ו'חי' בכל עבודת השם.
