'כי לא יש הפרש בינינו אפילו כמלוא נימא חס וחלילה, ובפרט מענין התבוננות': מחלוקת עזה בין אדמו"ר הזקן לחבירו רבי אברהם מקאליסק הסעירה את כלל החסידים, שהבינו מדברי רבי אברהם שאדמו"ר הזקן 'סטה' מדרך ההנהגה שסללו 'רבותינו' (המגיד ממזריטש ורבי מנחם מנדל מוויטבסק), שתבעו בעיקר שתהיה 'אמונת חכמים' ולא להיכנס בהשכלות החסידות, ואילו רבינו הזקן דרש מכל חסיד להבין היטב את החסידות ולהתבונן בכך באריכות התפילה • הסאגה שככה בעקבות מכתבים ברורים שכתב רבי אברהם לאדמו"ר הזקן ולאנ"ש ברוסיה, בהם הבהיר נחרצות שיסוד עבודת השם שהדריכו מייסדי תורת החסידות היא ההתבוננות, ומופרך לחלוטין שאפשר להסתפק בהתקשרות לצדיק ('צדיק באמונתו יחיה') • המכתבים מלאים התבטלות וענווה גדולים של רבי אברהם כלפי רבינו הזקן • לכתבה המלאה
☚ שיחה יסודית: הויכוח המהותי בין אדמו"ר הזקן לרבי שלמה מקרלין
מחלוקת עזה בין אדמו"ר הזקן לחברו רבי אברהם מקאליסק הסעירה את כלל החסידים, שהבינו מדברי רבי אברהם שאדמו"ר הזקן 'סטה' מדרך ההנהגה שסללו 'רבותינו' (המגיד ממזריטש ורבי מנחם מנדל מוויטבסק), שתבעו בעיקר שתהיה 'אמונת חכמים' והתקשרות לצדיקים (כפי שדרש 'צדיק באמונתו יְחַיֶה') ולא להיכנס בהשכלות החסידות, כפי שכתב 'שהיו נשמרים ונזהרים מאוד בדבריהם שלא להשמיע לרוב החסידים ורובם ככולם, כי אם בדרך מוסר ולהכניסם בברית אמונת חכמים' (ספר 'אגרות קודש' אדמו"ר הזקן (תשע"ב) נספחים 22 – 23, עמוד תצ"ח).
ואילו רבינו הזקן דרש מכל חסיד להבין היטב את החסידות ולהתבונן בכך באריכות התפילה. הסאגה שככה בעקבות מכתבים ברורים שכתב רבי אברהם לאדמו"ר הזקן ולאנ"ש ברוסיה, בהם הבהיר נחרצות שיסוד עבודת השם שהדריכו מייסדי תורת החסידות היא ההתבוננות, ומופרך לחלוטין שאפשר להסתפק בהתקשרות לצדיק ('צדיק באמונתו יְחַיֶה'). המכתבים מלאים התבטלות וענווה גדולים של רבי אברהם כלפי רבינו הזקן (בהמשך, לאחר שנים רבות, פרצה המחלוקת שוב בין קדושי עליון אלו על עניינים אחרים בהנהגת החסידים).
במכתבים יסודיים אלו נראה בבירור, ששיטת תורת החסידות כפי שיסדו הבעל שם טוב והמגיד ממעזריטש, היא כשיטת חסידות חב"ד שהעיקר היא העבודה בכוח עצמו, ויש ללמוד חסידות בצורה רצינית ועמוקה, ולאחר מכן להתבונן ולהפנים זאת בתפילה (חב"ד – שלושת המוחין 'חכמה בינה ודעת'), ולא כפי שטענו תלמידים אחרים שמספיק להתקשר לצדיק ולהתעורר מפתגמי חסידות קצרים המעוררים את הלב (חג"ת – מידות הלב 'חסד גבורה תפארת'), אלא מוכרחים להתבונן בחסידות ביגיעה גדולה כפי שיטת רבותינו נשיאנו.
למכתבים המלאים:
[שלהי תקס"א]
'וישים לבו לדברי אלה הנאמרים באמת, מפי מוסר כתב זה ציר נאמן, אשר גלוי לפניו כל נקודת לבבי, והוא איש חכם ונבון וירא אלקים ולא ידבר כזב כי אם באמת ואמונה, ומובטחני בה' שעל ידו יצא הדבר לאורה להוציא מלב כבוד תורתו מה שנכנסו ונדמו בעיניו, ויכנסו נא דברי באזני רב אחאי, והכל על מקומו יבוא בשלום, ולא יזכרו עוד ראשונות, מה שעבר עבר, וכבר הייתי באמנה איתו מאז ומעולם, כן יהיה לנצח.
ומובטחני שיתווסף אהבה עזה מוסיף והולך, ואומר מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכונה לראות עמו פנים אל פנים, אתה ה' ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק, מתי יבוא פניו כפני אלקים וירצני, אשר יחדיו נמתיק סוד בבית אלוקינו, הן ה' ידעת כולה. דברי הכותב במרירות הנפש בצער גדול, נאום אברהם בן לאדוני אבי מורנו הרב אלכסנדר כ"ץ זלל"ה'.
ראה בספר 'אגרות קודש' אדמו"ר הזקן, נספח 29. נדפס בקרית ספר שנה א', עמוד 145. אגרות בעל התניא אגרת צד. ומועתק בכתב יד 2000 לו, ב. והיא אגרת מורנו הרב אברהם מקאליסק, אל רבינו הזקן. את הקטע האחרון מעתיק רבינו הזקן באגרת פט (דיבור המתחיל 'ומה שכתב במכתבו'): 'כתב ביד שלוחו מאיר מביחעוו: אל יזכירנו ראשונות ומה שעבר עבר' כו'.
[תקס"א]
'אל שלומי אמוני ישראל דמדינת רייסין [רוסיה] וסמוכות שלה, דברי שלום ואמ[ת]. מה נכבד היום קול מבשר משמיע שלום כי נחה שקטה מהמחלוקת ונתקרבו הלבבות מעט, חדאי נפשאי מאוד, שוש אשיש בה', מובטחני שיהיה מוסיף והולך ואור, ולא יחצו עוד לשני מחנות ויחדיו יהיו תמים כאיש אחד, לשמוע בקול קדוש אשר בקרבכם רב אחאי גאון איש האלוקי אור תורה, אליו תשמעון, איש אשר רוח אלוקים קדושים ביה איתו חכמה ודעת אלוקים, להאיר להם את הדרך אשר ילכו בה, בעבודת תמה וברה כפי אשר קבלנו מרבותינו הקדושים ואין כל חדש חס ושלום.
אשר נבהלתי משמוע קול ענות, כי שמעתי אשר יצא הקול במדינתם, ששמעו מאיזה דברים שבכתב שיצאו ממני, ונדמה להם שאינם עולים בקנה אחד, ויש איזה הפרש חס ושלום בדרכי העבודה, חלילה להם מלהרהר ולחשוב כדבר הזה, כי לא יש הפרש בינינו אפילו כמלא נימא חס וחלילה, ובפרט מענין התבוננות, איך יעלה על הדעת לחלוק על הדבר הזה אשר כל נקודת עבודת ה' נשען עליה, וזאת התורה וזו היא העבודה האמיתית כפי אשר קיבלנו מרבותינו הקדושים, והס מלהזכיר ולחשוב כזאת, הרחמן יצילני מהאי דעתא.
והנה אנחנו כאחד ממש, מיום היותינו יחד לשמוע דברי אלוקים חיים מבאר מים חיים ממקור אחד נטע אחד נטענו, ונפשי קשורה בנפשו מעולם ועד עולם כרשפי אש שלהבת י"ה ריעין דלא מתפרשין, ובכל דבריו הקדושים ובכל הנהגותיו הן הן כאשר קיבלנו וראינו מרבותינו הקדושים נשמתם עדן, ובכל אשר הוא עושה ה' איתו. מה מאוד שמח לבי ותגל נפשי בה', חמותי ראיתי אור אשר פתח מעיינות החכמה בעבודת ה' בהתגלות אלוקות בעולם, רבים יאותו לאורו.
ומה שהעמיד בחירי ה' אנשים חכמים ונבונים יודעי דעת ויודעי בינה, וסמך ידו עליהם שיצקו מים על ידו, יטו אזנם לשמוע לדבריהם, והן הן הדברים הנקנים באמירה מפי קדוש רב אחאי גאון שיחי', מכוונים לדעתו, ויהי כן נועם ה' עליהם יראו אור לנצח.
אהוביי אחיי ורעיי שמעו אלי ותחי נפשכם, להתאחד יחד ולעבוד את ה' שכם אחד בכל הנהגותיו ובכל משפטיו, וכל המהרהר אחריו כו', וכל הפורש ממנו כפורש כו', וכל הקשורים והעטופים עמו אהבתם אל תסור ממני לעולם, וה' יזרח אור לישרים ביראת ה' טהורה עומדת לעד לאורו ילכו לנצח אור עולם. ואוצר חיים ושלום מאדון השלום ומנאי הדורש שלומכם תמיד בלב ונפש, נאום אברהם בן לאדוני אבי מורנו אלכסנדר כ"ץ זללה"ה'.
ראה בספר 'אגרות קודש' אדמו"ר הזקן, נספח 30. נדפס בתרביץ תשל"ט עמוד 236, מכתב יד 1064 קלט, ב. ומזכירה רבינו באגרת פט (דיבור המתחיל 'אלא כדי'): ויפה כיוון במכתבו דשנת תקס"א לכללות אנ"ש, 'ובפרט בענין ההתבוננות, איך יעלה על הדעת לחלוק על זה'.
