הרבי מקשיב לשידור חי מהציון במירון בל"ג בעומר? לקראת יום הילולא של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי בל"ג בעומר, מערכת אתר 'לחלוחית גאולתית' מגישה לקט מיוחד ממשנתו של הרבי מלך המשיח בנוגע לעלייה לציון הרשב"י בל"ג בעומר במירון • 'בוודאי ישתתפו גם אנשי הכפר המתאימים לזה בנסיעה למירון ביום ל"ג בעומר'.. 'פשיטא שהשייכים לזה צריכים לסדר נסיעה למירון, ובלי נדר אשתתף במדה מסוימת בהוצאות הכרוכות בהענין'.. 'בל"ג בעומר יעשו את כל הפעולות כרגיל, במירון, ואצל קברו של רבי שמעון הצדיק'.. • לכתבה המלאה
•••
לקראת יום הילולא של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי בל"ג בעומר, מערכת אתר 'לחלוחית גאולתית' מגישה לקט מיוחד ממשנתו של הרבי מלך המשיח בנוגע לעלייה לציון הרשב"י בל"ג בעומר במירון.
1. הנסיעה למירון
• 'שמחתי במאוד למה שמודיעים במקצת על כל פנים בענין הנסיעה למירון בל"ג בעומר, ובטח ימלאו הנוסעים במכתבים מפורטים'.
(ממכתב להנהלת ישיבת תומכי תמימים בלוד, ג' סיון תשי"ב, נדפס בספר 'אגרות קודש' חלק כ"א עמוד קס).
• 'בוודאי ישתתפו גם אנשי הכפר המתאימים לזה בנסיעה למירון ביום ל"ג בעומר הבא עלינו לטובה. ואלו הנשארים בכפר (או בשבת שלפני ל"ג בעומר – גם הנזכרים לעיל – ובסמיכות לל"ג בעומר) – ימשיכו גם כן שמחה זו בכפר חב"ד על ידי התועדויות בדברי חסידות ובדברי התעוררות ומהם התועדות גם נשי ובנות חב"ד, ה' עליהן תחיינה'.
(ממכתב להנהלת כפר חב"ד, י"א אייר תשט"ז, נדפס בספר 'אגרות קודש' חלק י"ג עמוד מו).
• 'בקשתי, כשמסרתי כמה דברים על ידי הטלפון, לברר גם אודות מר ושלומו, ועל אתר אמרו לי שהשתתף בשמחתו של הרשב"י ביום שמחתו במירון'..
(ממכתב ממחרת ל"ג בעומר תש"ל, לרב חיים יהודה פלדי, נדפס בספר 'אגרות קודש' חלק כ"ו עמוד קלה).
2. גם תלמידי ישיבה יסעו
• 'מובן שנכון עשו במה שהרשו לתלמידים לנסוע למירון ביום הבהיר ל"ג בעומר, ומכמה טעמים, וגם על כגון דא נאמר עת לעשות לה' וגו".
(ממכתב לרב שמואל אלעזר הלפרין, כ"ו אייר תשי"ז, נדפס בספר 'אגרות קודש' חלק ט"ו עמוד קעב).
• 'בהנוגע לשאלת הנסיעה למירון בל"ג בעומר, הנה כיון שנהגו בכגון דא בשנים שעברו, אין כדאי לבטל הענין ולתת מקום ללמוד פירושים בזה, ומהם פירושים שאינם רצוים, אבל לאידך גיסא, אין מההכרח שתסע כל הישיבה וכל הר"מ והר"י וכו'. פלא שכותב שיבטלו שבוע שלם מן כל הלימודים כי הרי בכגון דא לא הכמות עיקר אלא האיכות'.
(מכתב למשפיע הדגול ר' שלמה חיים קסלמן, ד' אייר תשט"ו, נדפס בספר 'אגרות קודש' חלק י"א עמוד סא).
3. הרבי משתתף בהוצאות הנסיעה
• 'מזה מובן גם כן המענה על שאלתם בהנוגע לל"ג בעומר, אשר פשוט ופשיטא שהשייכים לזה צריכים לסדר נסיעה למירון, ובלי נדר אשתתף במדה מסוימת בהוצאות הכרוכות בהענין, ואלו שמאיזה סיבות נכונות לא יוכלו לנסוע, בוודאי יארגנו דבר המתאים והתועדות בירושלים תבנה ותכונן, ויתאימו הפעולות עם כל הסניפים והחברים ותהיה בהצלחה. ואחכה לבשורות טובות ומפורטות בכל האמור'.
(ממכתב ל'צעירי אגודת חב"ד' ירושלים, י"א אייר תשט"ז, נדפס בספר 'אגרות קודש' חלק י"ג עמוד נ).
4. מנהגים הקשורים לנסיעה ולשהייה במירון
• 'ידוע (ראה ספר בין פסח לשבועות (להרב צבי שי' כהן) פרק י"ח סימן י"ח. ושם נסמן), שגם בדורות שלפנינו (ובוודאי נוהגים כן עד היום הזה) נהגו ודייקו יהודי צפת עיר הקודש – הדרים בסמיכות מקום למירון (נוסף על אלה הבאים ממקומות ישוב רחוקים (וגם הם היו נוהגים להתאסף בצפת, ומשם היו עולים כולם יחדיו למירון) – לעלות ולהשתטח על ציונו של רשב"י ביום ל"ג בעומר, ומתחיל מליל ל"ג בעומר, שבו נוהגים להדליק מדורות של אש (בזמן שניכר האור דמדורות האש – בלילה דווקא) לכבודו של רשב"י (שהאיר את העולם על ידי הגילוי אור דפנימיות התורה (פרטי הטעמים דמנהג ההדלקה – ראה ספר 'בין פסח לשבועות' פרק י"ח סימנים ט"ו-יז. ושם נסמן)).
ויתירה מזה, שכאשר ל"ג בעומר חל ביום ראשון בשבוע (כבשנה זו – תש"נ), מקדימים לעלות למירון מערב שבת, הם ונשיהם ובניהם ובנותיהם (ראה שער הכוונות ענין ספירת העומר (דרוש י"א. ועל דרך זה ב'פרי עץ חיים' שער ספירת העומר פרק ז'): 'אני ראיתי למורי זכרונו לברכה שהלך לשם.. ביום ל"ג בעומר הוא וכל אנשי ביתו וישב שם ג' ימים כו'"), ושוחטים כבשים בשביל סעודות השבת, שכל שבת מצוה לענגו בבשר שמן (ראה שולחן ערוך אדמו"ר הזקן 'אורח חיים' סימן רמ"ב סעיף ב'), ועד"ז בנוגע לשאר צרכי השבת – כך, שחוגגים את יום השבת קודש עצמו מתוך שמחה יתירה הקשורה עם שמחת ההילולא של רשב"י (נוסף על הסעודות של שמחה שעושים בל"ג בעומר מצד עצמו)'.
(ספר השיחות תש"נ חלק ב' עמוד 460).
5. הפעילות בל"ג בעומר – במירון ובשאר מקומות
• 'מאשר הנני קבלת מכתבם מכ"ט ניסן עם המצורף אליו ולפלא שאין נזכר על דבר הכנות לניצול יום הל"ג בעומר, הן בהנוגע לביקור בכפר מירון והעיקר לפעולות על אתר בירושלים תבנה ותכונן ככל האפשרי. וכותב הנני 'ובעיקר', אף שאמרו 'אל תהי יושב ושוקל מצותיה של תורה' – כיון שמספר הנשארים בירושלים תבנה ותכונן רב יותר מאלה הנוסעים למירון, ובטח ימלאו במכתבם הבא'.
(ממכתב להנהלת 'צעירי אגודת חב"ד' ירושלים, ח' אייר תשי"ז, נדפס בספר 'אגרות קודש' חלק ט"ו עמוד קכ).
• 'בל"ג בעומר יעשו את כל הפעולות כרגיל, במירון, ואצל קברו של רבי שמעון הצדיק, וכן ישתדלו לעשות פעולות בקרב חיילי צה"ל, ויזהרו מאד שלא לגרום חס ושלום לחילול שבת'.
(מענה מ'פסח שני' תשל"ד, בקשר לל"ג בעומר שחל בערב שבת קודש, נדפס ב'מקדש מלך' חלק ג' עמוד צו).
6. הרבי מקשיב לשידור חי מהציון במירון..
• בשנת תשל"ו חל ל"ג בעומר ביום שלישי. בכל זאת אורגנה תהלוכה גדולה בחצר הרבי. רשמית לא הודיע הרבי מלך המשיח על השתתפותו, אך היו שניחשו שכך יהיה, בפרט עם הדלפת הידיעה לפיה ביקש הרבי שיכינו קשר טלפוני עם מירון. להלן קטע מיומנו של אחד התמימים מאותה שנה:
'שבת פרשת בהר ט"ו באייר: חשבנו שהיום תתקיים התוועדות, מצד כמה טעמים ובפרט ששבת זו היא שבת שלפני התהלוכה, אך לפועל לא התקיימה התוועדות. כל השבוע היינו עסוקים עם ה'פאראד', וברוך השם נראה שאכן הוא יתקיים מאוד בהצלחה. לא יודעים ברור אבל מסתמא אדמו"ר שליט"א ייצא וידבר לפני הילדים, ובפרט אחר שנודענו שביקש להכין הוק-אפ [= שידור חי] במירון ליד הציון של רשב"י'..
