אנו מגישים מספר ציטוטים מיוחדים משיחות הרבי הריי"צ, בעניין חג השבועות וקבלת התורה • פעם, בליל ראשון של חג השבועות, נכנסתי אל הדוד רבי חיים אברהם – בנו של אדמו"ר הזקן, כדי לומר לו 'חג שמח', מצאתיו כשהוא יושב, ידיו מכסות את פניו ומעיניו זולגות דמעות. שאלתי אותו: 'הרי היום חג השבועות, מדוע אתה בוכה?'.. • לקריאה
☚ גוט יום טוב: קבלת התורה בשמחה ובפנימיות
בכיה בליל שבועות על גילוי שער הנו"ן
'סיפר הוד כבוד קדושת אדוני אבי זקני מורי ורבי הרב הקדוש מוהר"ש להוד כבוד קדושת אדוני אבי מורי ורבי הרב הקדוש [הרש"ב] ב'יחידות': 'פעם, בליל ראשון של חג השבועות, נכנסתי אל הדוד רבי חיים אברהם – בנו של אדמו"ר הזקן, כדי לומר לו 'חג שמח', מצאתיו כשהוא יושב, ידיו מכסות את פניו ומעיניו זולגות דמעות. שאלתי אותו: 'הרי היום חג השבועות, מדוע אתה בוכה?'..
ענה לי רבי חיים אברהם: 'על דא קא בכינא, שמעתי מאבי – הוד כבוד קדושת רבינו הזקן – 'תורה' על הפסוק 'וספרתם לכם ממחרת השבת' (ויקרא כג, טו), ש'מחרת השבת' צריך להיספר ועל ידי זה נהיה 'תספרו חמישים יום', שנהיה אור – 'תספרו' מלשון אבן ספיר – ורואים את שער הנו"ן מחמישים שערי בינה. ואני אינני רואה'.. סיים הרבי המהר"ש: 'דודי רבי חיים אברהם הוא בן שבעים ושבע, ובנו של אדמו"ר הזקן, אדם שמופשט לגמרי מעניני עולם הזה, והוא יושב ובוכה בליל שבועות על גילוי שער הנו"ן. זה 'תפס' אותי".
ספר השיחות תש"ד [מתורגם], עמוד קטו.
'נעשה ונשמע' – נעשה ונקיים מתוך רגש
'אדמו"ר האמצעי היה שובב בילדותו.. באחד הימים בא אדמו"ר האמצעי לאביו ובפיו קושיא – מדוע בתחילה איתא בכתוב 'ויען כל העם גו' כל הדברים אשר דיבר ה' נעשה', ולאחר מכן מוסיף הכתוב 'ויאמרו גו' כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע'?
השיב לו רבינו הזקן: בני ישראל השיבו 'נעשה' – אנו נעשה הכל, אולם משה רבינו בהיותו רועה נאמן ואוהב ישראל – וכדברי חכמינו זכרונם לברכה 'לא ניתנה תורה אלא למשה כו' ומשה נהג בה טובת עין ונתנה לישראל' (נדרים לח, א). משה רבינו חפץ שאצל בני ישראל יהיה ה'נעשה' – העשיה, תהיה עם הרגש – 'נשמע', ולכן עסק עמהם עד שבני ישראל ענו 'נעשה ונשמע' – נעשה זאת מתוך רגש. לאחר מכן פגש אדמו"ר האמצעי את ר' שמואל מונקעס, ואמר לו: אבא אמר שהחסידים הם אלו שענו 'נעשה ונשמע' – נעשה ונקיים מתוך רגש'.
תרגום מספר השיחות תרצ"ו, עמודים 123-4.
קבלת עול לתורה כאיש פשוט
'כתוב במדרש, שבשעה שמשה רבינו ע"ה, אמר לבני ישראל שהקדוש ברוך הוא ייתן להם את התורה, היו בני ישראל בשמחה. אבל משה רבינו עצמו היה בפחד גדול. הפחד היה כיון שנתיירא האם תהיה אצלו הקבלת עול לקבלת התורה כאיש פשוט.
כבוד קדושת אדוני אבי מורי ורבי הרב הקדוש [הרש"ב] שמע זאת מה'צמח צדק', כשהיה בגיל חמש שנים, ולא הבין זאת. מאוחר יותר, כשמלאו להוד כבוד קדושת אדוני אבי מורי ורבי הרב הקדוש [הרש"ב] עשרים וחמש שנים כבר הבין את הפחד של משה רבינו ע"ה. על דרך שמדובר בחסידות בנוגע להפרש בין 'עבד לפני המלך' ל'שר לפני המלך'. בזמננו חסרה השמחה של האנשים פשוטים, וגם הפחד של משה רבינו'.
ספר השיחות תש"ב, עמוד 119.
