למה צריך 'רבי' בכלל? מה לא מספיק עם בורא העולם? ולמה דווקא הרבי הוא המשיח? ומה באמת קרה בג' תמוז תשנ"ד? רגע, היכן הרבי נמצא כיום? • על כך ועוד במאמר היסודי והגדוש שלפניכם. קראו בעיון ושימו לב לכל מילה • יש לכם שאלות? השאירו את תגובתכם ונענה בהקדם • לקריאה
•••
מיסודות הדת היהודית לדעת שבורא העולם מעביר מסרים עכשוויים ורלוונטיים, דרך אדם גשמי שיהווה כ'ממוצע' בינו לנבראים. אותו מנהיג יהודי בטל לחלוטין לבורא ודרכו הבורא מתגלה בצורה המקסימלית. קוראים לו 'נשיא הדור'.
כל תפקידו מסתכם בעובדה שהוא נראה פיזית כאחד האדם וניתן לתקשר דרכו לבורא. כך הבורא מוחשי יותר לנבראים המרוחקים שאינם רואים וחשים את מציאות הבורא ב'עולם' שברא ומעלים על מציאותו.
מכיוון שהוא הנציגות האלוקית בעולם, יוצא ברור שהוא גם המתאים ביותר לגלות את הבורא בשלימות בגאולה ובפשטות הוא גם המשיח. לכן הוא מוכרח להיות חי בגופו הגשמי והפיזי. לאחר פטירתו מיד הוא מוחלף בממלא מקום ראוי. כך זה בכל דור.
החידוש בזמננו הוא שהרבי מלך המשיח קבע בנחרצות ובנבואה ברורה, שדורנו ימשיך ישירות לגאולה השלימה. למי שיש ספק, מבהיר הרבי ש'דור' נקבע לפי חייו של מנהיג הדור. יוצא אם כן, שהרבי נשיא הדור מוכרח להמשיך לחיות בגופו הגשמי, מאחר שאין עוד 'דור' ובמילא אין עוד 'נשיא'. הרבי שליט"א יוליכנו לגאולה השלימה.
האמונה הטהורה בחייו הנצחיים של הרבי, מעוגנת ביסוד היהדות שמודגש רבות בחסידות חב"ד, הקובע שהדבר היחיד שהוא אמת לאמיתתה ויישאר לנצח – זוהי התורה. כל דבר אחר שאינו לפי התורה, גשמי ורוחני, הוא כלה ונפסד. התורה היא בעצם ביטויו של הבורא, לבחור נכון כיצד לחיות באמת. למה להאמין וכיצד להסתכל על המאורעות בעולם.
מצד האמת, ה'עולם' הוא שקר וכזב. כל מטרתו 'להעלים' על האמת – מציאות הבורא. אמנם ברוב הדברים, התורה עצמה פוסקת שיש להחשיב את העולם למציאות אמיתית. אך כל מציאותו נובעת רק מדבר אחד, התורה. במילא כאשר התורה קובעת הפוך ממה שנראה בגשמיות, פשוט שיש לנהוג ולחיות לפי פסק דין התורה ותו לא. כל דבר אחר שנראה, הוא 'ניסיון' ומציאות דמיונית שתתפורר לרסיסים ברגע שהאמתהבורא יתגלה. אז יעלים הבורא את רוח הטומאה.
לכן לאחר כ"ז אדר תשנ"ב ובמיוחד לאור העובדה שהרבי המשיך לעודד במסירות נפש את שירת 'יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד', המשיכו החסידים לבטוח באמונה שלימה שהרבי יגאלנו. גם כשהועבר הרבי מלך המשיח לבית הרפואה, היה ברור שאמנם את 'חוליינו הוא נשא' אך תיכף יתגלה בשלימות. זהו יסוד היהדות.
הגיע ג' תמוז תשנ"ד. כאן הגיעה שעת המבחן האמיתית. אמנם עד כה האמנו לראות עינינו ולכן התפללנו לרפואת הרבי שליט"א וכו', אך זאת אך ורק מכיוון שכך דורשת התורה, אבל ברגע בו קיימת מציאות שנראית כסותרת לקביעתה המוחלטת של התורה – מיד מסתכלים מה קובעת התורה ורק לפיה נוהגים.
התורה קובעת שנשיא הדור חי וקיים בגופו הגשמי כפשוטו[1]. התורה קובעת שמקומו הנצחי של נשיא הדור הוא רק ב'סעווען סעוונטי'[2] ולא בשום מקום אחר בו ישנו שינוי של גניזה או כמו 'אוהל' שמבטא עניין של גניזה והסתלקות חס ושלום[3]. בנוסף, אחד הדברים שמבטאה 'גניזה' זהו שינוי של דבר ממקומו הקבוע[4].
במילא פשוט שכל דבר שנראה אחרת, הוא איננו אמיתי וזהו ניסיון שהבורא מנסה אותנו ועלינו לדבוק באמונתנו המוחלטת בתורה הקדושה. דווקא במקום שלמעלה מההבנה בשכל, מתגלית אמיתית האמונה והקשר לבורא.
זוהי אמונה מינימלית ועיקרית ביסוד היהדות והחסידות[5]! לכן חסידים ממשיכים להגיע בהמוניהם למקומו של הרבי מלך המשיח ב-770, בביטחון גמור שהרבי נמצא שם – בדיוק כמו הביטחון הברור שמחר השמש תזרח והרבה יותר מזה! היכן בדיוק הרבי נמצא? באיזו משבצת הוא הולך? איננו יודעים וזה אינו נוגע כלל. אין לנו אלא דברי בן עמרם. מה שהתורה מצאה לנכון לשתף אותנו, עם זה נחיה. מה שלא, אינו מעניינינו.
הרבי שליט"א נתן אחריות מלאה לגבאי בית הכנסת לקבוע עבורו את זמני התפילה וההתוועדות[6], במילא פשוט וברור שהרבי נמצא שם בגופו הגשמי בדיוק כמו קודם.
היכן בדיוק הרבי מתפלל ומתוועד? האם בבימת התפילות וההתוועדויות או ב'מרפסת' וכדומה? איננו יודעים וזה כלל לא חשוב[7]. זאת התורה לא ציינה. חשוב וקריטי שאלוקות תהיה קיימת ומציאותית. שנתפלל עמה ונתוועד עמה. לכן כל כך נחוץ להשתתף במעמדות אלו. שם הבורא מתגלה.
[לעומת זאת, בנוגע לכל שאר המעמדות שהתקיימו בעבר עם הרבי מלך המשיח, אין לנו כל מידע לגביהם ובמילא איננו מבצעים אותם כיום. בכל השנים ובפרט מתשנ"ג והילך, הרבי עצמו קבע (באמצעות סימון למזכיר וכדומה) מתי והיכן יתקיימו חלוקות קונטרסיםדולרים או יחידויות כלליותפרטיות או שיחות קודש ודומיהם. נוסף לכך, הרבי עצמו עשה אותם בשלימותם (לא כמו תפילה והתוועדות). כך שאין אפשרות מעשית לביצועם. מעולם הרבי לא נתן את האחריות לכך לאף אדם].
עניין זה נוגע למעשה בפועל, דבר ראשון בהכרה והדרך בעבודת השם, ש'אלוקינו חי' ובמילא 'תורה ומצוות נצחיים המה'. הכל שריר וקיים באופן מוחלט. כאשר הרבי חי וקיים במודע, עובדים את השם ברצינות יותר ובחיות מיוחדת מתוך שמחה. אלוקות ממשיכה וביתר שאת להיות מוחשית ואקטיבית. האמונה הפנימית במשיח וגאולה רק מתעצמת. במילא זה מתבטא במעשים לזירוז הגאולה ודיבור אינטנסיבי סביב זה.
דבר שני, זה פשוט מידע מעשי לאיזה מקום יש להגיע עם המשפחה ועם המקורבים. לדעת שישנו מקור חיים שנובע. מקומו ב-770 בית משיח בניו יורק. אין שום דבר מלבד 770. שם הבורא שוכן. זהו 'בית רבינו'. שם השכינה שורה. לעולם לא יטוש הרבי את עמו ואת נחלתו ב-770 לא יעזוב..
שם ירד בית המקדש השלישי ושם יתגלה נאו ממש הרבי מלך המשיח ונכריז לפניו, באחוות ואהבת ישראל: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.
___________
[1] ליקוטי שיחות חלק כ"ו, פרשת 'שמות' שיחה א'.
[2] קונטרס 'בית רבינו שבבבל'.
[3] שיחת פרשת 'בא' תשנ"ב.
[4] שיחת שמחת תורה תשנ"ב, בלתי מוגה.
[5] אמנם על פי לקוטי שיחות חלק ל"ה פרשת 'ויחי' שיחה ג' מובן, שקיימת אף מציאות נוספת של 'הסתלקות' והיא על פי התורה, אך ברובד נמוך יותר (בלשון השיחה זוהי הסתכלות של 'מצרים' לפי התורה). בדוגמת העובדה שגם שומרי תורה ומצוות הם בדרך האמת, אך כל עוד אינם בדרך החסידות – אינם בדרך הכי אמיתית (בדוגמת החילוק ב'תניא' בין 'שפת אמת"אמת' ל'אמת לאמיתו').
[6] דוגמא מעניינת על כך ניתן לראות בחג השבועות תשמ"ט, בו אחד הגבאים התבלבל והכריז על התוועדות בשעה 1 כבשבת קודש (במקום במוצאי החג כנהוג).. הקהל צחקק והגבאי נבוך, אך לא חזר בו. בשעה 1:00 ירד בפתאומיות הרבי כאשר 770 ריק למדי.. עניין זה תקף כמובן מלבד זמנים בהם הגבאים לא החליטו לכתחילה, כגון תשנ"גד'.
[7] אם כי מסתבר יותר שמצבו של הרבי כעת הוא כמו שהראה וגילה לנו (ברבים) את מצבו. במילא הגיוני יותר שהרבי מלך המשיח הוא ממשיך כמו בשנת תשנ"גד' ב'מרפסת' במערב 770.
