האסון הטראגי שזעזע את חב"ד – והתגובה המרעישה של הרבי

כתבה מיוחדת לאתר 'חב"ד לייב': לא מעט שנים חלפו מאז אותו לילה נורא במוצאי 'אסרו חג' שבועות תשל"ד, בו נקטפו בדמי ימיהם ארבעה מחסידי חב"ד, ובראשם רבה המיתולוגי של כפר חב"ד, הגאון החסיד ר' שניאור זלמן גרליק ע"ה. כתבה המחזירה לרגעים המצמררים, הטרגדיה הכפולה של המשפחה, והמענה המרעיש של הרבי: 'אין להצדיק את הקדוש ברוך הוא, יש אל מי לבוא בטענות' • לכתבה המלאה

☚ הייתכן שה' לא התערב בעניין השואה? כך מסביר זאת הרבי

מוצאי אסרו-חג שבועות תשל”ד. מכונית שעשתה את דרכה מחתונה חסידית ושמחה בירושלים לעבר מרכז הארץ, נשאה בתוכה ששה חסידים. חלקם ישבו מכונסים בעצמם, שקועים בהרהורים חסידיים של אחרי השמחה, וחלקם שוחחו ביניהם בשקט.

לפתע, בכברת הדרך שלאחר שער הגיא, מסיבה שנותרה עלומה עד היום, סטתה המכונית בחדות ימינה, פגעה בשולי הכביש והתהפכה מספר פעמים לרוחב המסלול. מעוצמת ההתהפכות, רוב הנוסעים עפו מן הרכב. שניים מהנוסעים, ובהם הנהג, נותרו לכודים בפנים ורק בנס נפצעו קל. עבור ארבעת הנוסעים האחרים, היה זה רגע הגזירה הנוראה.

מחזה אימים בשולי הכביש

רגעים אחדים לאחר האסון, הגיע למקום רכב נוסף שחזר מאותה חתונה בירושלים. ברכב ישבו ר’ יוסף פרסיה ע”ה והמשפיע הרב בעריש רוזנברג ע”ה, תושבי שיכון חב”ד בלוד. כשהבחינו ברכב ההפוך, עצרו מיד בצד הדרך כדי להושיט עזרה.

כשיצאו החוצה, נחרדו לראות את רבה של שכונת חב”ד בלוד, הרב אלימלך (מיילך) קפלן ע”ה, כשהוא עומד זב דם ומזועזע ליד השברים. כשהתקרבו לרכב ההפוך, נגלה לעיניהם מחזה אימים: חסידים מוטלים על הארץ, חלקם נאנקים בפצעי מוות וחלקם דוממים לחלוטין.

הנוסע היחיד ששרד את התופת ונותר עמנו עד לשנים האחרונות, היה החסיד הרב יעקב אופן ע"ה. במשך שנים ארוכות שמר את הדברים בלבו וסירב לשחזר את הלילה ההוא, עד שנעתר לבסוף וגולל את רגעי האימה:

'רק בהשגחה פרטית מופלאה עליתי לאותה מכונית. בשתי הנסיעות, הלוך וחזור, ביליתי במחיצתם של אנשים שהיו אלו השעות האחרונות שלהם בעולם הזה. הנסיעה חזור היתה שקטה. אני זוכר את דמותו של הרב שניאור זלמן גרליק יושב ליד הנהג, מכונס בתוך עצמו.

לפתע הרכב סטה בחדות. התהפכנו כמה פעמים עד שהרכב נעמד. מיששתי את עצמי לראות מה נשאר ממני.. כשהסתכלתי מסביב, המצב היה נורא. הרב גרליק ככל הנראה נהרג במקום. צוותי מד"א שהגיעו ניסו להציל את ר' ישעיה וייס, אך כעבור זמן קצר הוא השיב את נשמתו לבוראה. נחמה רוזנברג הצעירה ור' יחיאל גולדברג הראו סימני חיים חלשים והיו במצב אנוש'.

ר' יוסף פרסיה דהר עם פצועים אנושים אלו לעבר בית הרפואה, כשאליו מתלווה הרב בעריש רוזנברג. בגלל החשיכה המוחלטת וסערת הרגע, הרב בעריש לא זיהה כי הפצועים המדממים שהוא אוחז בידיו אינם אלא בתו וחתנו.. רק בהגיעם לבית הרפואה, כשקבעו הרופאים את מותם, טפחה האמת המרה והנוראה על פניו.

לדמות הקדושים: 'מי יחיה ומי ימות'

האסון שזעזע את עולם חב"ד כולו קטף ארבע נפשות יקרות, שכל אחת מהן ייצגה עולם ומלואו:

• • הגאון החסיד הרב שניאור זלמן גרליק ע"ה: מראשוני ה'תמימים' בליובאוויטש, ומי שמונה על ידי הרבי לרבה של כפר חב"ד מיומו הראשון. מנהיג רוחני דגול שהיה אהוב על הכל.
• • הרב ישעיה (שייע) וייס ע"ה: חסיד ירא שמיים, שרק חזר חודשים ספורים קודם לכן משירות מילואים ממושך במלחמת יום הכיפורים, והותיר אחריו ארבעה יתומים קטנים.
• • הרב יחיאל מאיר יהודה גולדברג ע"ה: אברך צעיר, שהותיר אחריו אישה הרה ותינוק רך.
• • הכלה מרת נחמה ע"ה רוזנברג: גיסתו של הרב גולדברג, בחורה צעירה ששימשה כמדריכה מסורה בפנימיית 'בית רבקה' בכפר חב"ד, והיתה בעיצומן של ההכנות לחתונה שלה עצמה.

במבט לאחור, נחשפו סיפורי השגחה פרטית מצמררים שהראו כיצד יד ההשגחה ניוטה את הנוסעים לאותו רכב: בעל הרכב המקורי ניצל ברגע האחרון כשהחליט להשאיר את רכבו לחבר. הרב שייע וייס ע"ה, שלא נהג לצאת לאירועים מאז המלחמה ובשל מחלת רעייתו, התרצה באופן חריג רק לאחר הפצרות רבות כדי ללוות את הרב גרליק ששימש כמסדר הקידושין. ואילו הכלה נחמה ע"ה, שהיתה עייפה מסידורי חתונתה בבני ברק, החליטה ברגע האחרון להצטרף לרכב כדי לחזור מוקדם יותר לביתה.

ההלוויה קורעת הלב ומחוות ה'בית ישראל' מגור

למחרת בצהריים, התעטפו חסידי חב"ד בארץ ובעולם ביגון כבד. מסע ההלוויה המשותף של ארבעת ההרוגים יצא מבית הרפואה 'שערי צדק' הישן בירושלים. אלפי מלווים המומים וכואבים צעדו בבכי קורע לב דרך שכונת גאולה. רגע מרגש ונחרט בזיכרון נרשם כאשר מסע ההלוויה חלף ליד ביתו של האדמו"ר ה'בית ישראל' מגור זצ"ל. לתדהמת כולם, יצא האדמו"ר מביתו וליווה את הארונות כברת דרך ארוכה ברחוב.

ה'בית ישראל' רחש כבוד עצום לרב גרליק ע"ה, ועוד זכר לו את הביקור ההיסטורי בו הגיע הרב גרליק כראש משלחת חב"ד ל'מועצת גדולי התורה' להעביר את דברי הרבי על חזית דתית מאוחדת – ביקור שבו קם האדמו"ר מגור ממקומו והגיש לרב גרליק את כיסאו. ארבעת הארונות נטמנו זה לצד זה בחלקת חב"ד בהר הזיתים.

תגובת הרבי: השירה בציבור והזעקה על כסא המשפט

השמועה המחרידה הגיעה למזכירות הרבי ב-770 במהלך חלוקת 'כוס של ברכה' במוצאי החג. כשהרבי נכנס לחדרו, דיווח לו המזכיר הרב בנימין קליין ע"ה על הבשורה הקשה. הרבי הזדעזע עמוקות והשמיע קול צער רב מדם לבו. עם זאת, מאחר והחסידים בחוץ לא ידעו דבר והמשיכו לשיר בניגוני שמחה, הרבי – במאמץ על-אנושי ובפנים שהשתנו ברגע – יצא לעודד את השירה כדי שלא להשבית את שמחת החג בציבור.

כל אותו הלילה נשארו תמימים ואנ"ש ערים ב-770, המומים ומסוחררים מגודל האסון. בשבת קודש שלאחר מכן, י"א סיון, הקדיש הרבי שיחה כואבת ומצמררת במיוחד לעניין זה. בטון מיוסר הבהיר הרבי כי מדובר באירוע שאינו מובן על פי שכל אנושי, והוסיף מילים מרעישות:

'אין להצדיק את הקדוש ברוך הוא.. דווקא מצד תוקף האמונה, והידיעה שרק מאיתו יתברך יצא הדבר – יש אל מי לבוא בטענות'!

במכתבי ניחומין מיוחדים ששיגר הרבי לתושבי כפר חב"ד ושיכון חב"ד בלוד לקראת יום השלושים (שנשאו את התאריך הסימבולי ג' תמוז), צירף הרבי את תוכן השיחה הכואבת מאותה שבת. באותם ימים, סערו הרוחות בארץ הקודש גם בעקבות הפיגועים הרצחניים בקרית שמונה ובמעלות, בהם נרצחו 39 יהודים ובהם ילדים רבים.

הרבי קרא אז ב'קאך' וסערה לחסידים להתחזק בצורה חסרת תקדים ב'מבצעים', חיזוק מוסדות תורה, ואהבת ישראל באופן של אהבת חינם. במכתבו הבהיר הרבי, כי קריאה זו לפעולה ולתנופה רוחנית, כוונה בראש ובראשונה כתגובה אקטיבית וחסידית לתאונה הנוראה שזעזעה את ליבם של חסידי חב"ד בארץ ובעולם.

לקריאת השיחה של הרבי >>

ההתעסקות ב'מבצעים' כהקדמת רפואה למכה

'האמור לעיל אודות ההתעסקות בעניני המבצעים הוא ענין שצריך להיות בכל הזמנים, אלא שניתוסף בזה הדגשה יתירה בזמנים אלו מצד המאורעות שאירעו לאחרונה, ועד למאורע שאירע בימים האחרונים עם הילדים וזאת כדומה – מאורע בלתי רצוי שהוא היפך הטבע והיפך האנושיות וזאת כדומה.

כך, שאפילו גוים היו צריכים לצעוק שזהו היפך האנושיות וזאת כדומה, ואף על פי כן, הנה לא זו בלבד שעומדים מסביב ושותקים, אלא יש כאלו ששמחים מזה, כמו שהיה בזמן הנאצים ימח שמם וזכרם! וכמדובר לעיל שהתחלת הדיבור אודות עניני המבצעים היה מבלי לדעת טעם הדבר, ואחר כך נתברר שהיה זה בבחינת 'הקדמת רפואה למכה'.

המאורעות שהם בבחינת 'והפלא השם'

כשקורה דבר בלתי רצוי, צריך יהודי לפשפש במעשיו וזאת כדומה. אבל, ישנם ענינים שככל שמחפשים וזאת כדומה לא יכולים למצוא ולא יכולים להבין למה אירעו דברים כאלה. וכפי שמצינו בפרשת 'תבוא', שלאחר שנימנו ריבוי ענינים בלתי-רצויים, מוסיף הכתוב ענין חדש, גרוע יותר – 'והפלא השם את מכותך'.. דבר פלא שאינו מובן בשכל כלל..

כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר אמר פעם לאחד שרצה להסביר את המאורעות של ה'שואה': 'מ'דאַרף דעם אויבערשטן ניט פאַרענטפערן' [= אין צורך לתרץ או להצדיק את הקדוש ברוך הוא]. צריכים לידע שזהו ענין שאינו מובן על פי שכל, והוא בבחינת 'והפלא השם'..

ובמילא אין להצדיק את הקדוש ברוך הוא. ופשוט, שאין זה בסתירה חס וחלילה לענין האמונה, ואין זה גורם שום חלישות חס וחלילה בענין האמונה, ואדרבה: מצד תוקף האמונה בהשם, והידיעה הוודאית שרק מהשם יצא הדבר – יש לו אל מי לפנות ולבוא בטענות..

המקור מהגמרא: 'לא כיזבו בו'

ולאלה התמהים איך אפשר להתבטא כן (שאין להצדיק את הקדוש ברוך הוא וזאת כדומה) – הרי מקור הדברים הוא בדברי הגמרא: 'אתא משה אמר הא-ל הגדול הגבור והנורא, אתא ירמיה ואמר, נכרים מקרקרין בהיכלו איה נוראותיו, לא אמר נורא. דניאל אמר, נכרים משתעבדים בבניו איה גבורותיו, לא אמר גבור.. היכי עבדי הכי ועקרי תקנתא דתקין משה.. מתוך שיודעין בהקדוש ברוך הוא שאמתי הוא (מסכים על האמת ושונא את השקר) לפיכך לא כיזבו בו'.

כלומר, אף שמשה רבינו אמר 'הגבור והנורא', ואנשי כנסת הגדולה (ש'החזירו עטרה ליושנה') 'אתו ואמרו אדרבה זו היא גבורת גבורותיו.. ואלו הן נוראותיו וזאת כדומה', מכל מקום, כאשר רואים בעיני בשר מאורע שהוא ההיפך ד'הגבור והנורא', לא היו יכולים לומר 'הגבור והנורא', כיון שזהו היפך ממה שרואים הם, ואינם יכולים לומר דבר שהוא היפך האמת – 'מתוך.. שאמתי הוא לפיכך לא כיזבו בו'!..

חובת הצעקה והצער של מעלה

ועל דרך זה בנידון דידן – שכאשר רואים מאורע שאינו מובן בשכל כלל (גם לאחר שמפשפשים בהמעשים וזאת כדומה), צריכים לומר את האמת (ולא לחפש להצדיק את הקדוש ברוך הוא), שאין הדבר מובן בשכל כלל, אלא זהו באופן ד'והפלא השם', ובמילא, 'שרייט ער' [= הוא צועק].. ובודאי שהקדוש ברוך הוא בעצמו מצטער על זה.

[ומה שכתוב בהמשך הכתובים (לאחר 'והפלא השם וגו") 'והיה כאשר שש השם עליכם להיטיב אתכם וגו' כן ישיש השם עליכם וגו", הרי הפירוש בזה הוא ש'ישיש את אויביכם עליכם', כי, שמחתו של הקדוש ברוך הוא אינה אלא 'להיטיב אתכם'].

שכן, אף שיודע שכתוצאה מזה נעשה אצל בני ישראל מעמד ומצב ש'לבי ער… להקדוש ברוך הוא לתורה ומצוותיה' [תמורת המעמד ומצב ד'אני ישנה, בגלותא'], מכל מקום, מצטער על כך שהתעוררות זו באה על ידי ענינים כאלה.. אלא מאי, אם מצטער מזה, למה עשה השם ככה, ומי מעכב בעדו?! – הרי ענין זה גופא הוא באופן ד'והפלא השם'..

שיחת י"א סיוון תשל"ד, בלתי מוגה.